מגזין סוף השבוע >

אפשר לעשות ערב זיכרון ולהדליק נר, אבל ההנצחה האמיתית היא להמשיך אותם

בעלה של יובל, מור טרבלסי, ובן זוגה של ג'סיקה, בן שמעוני, נרצחו בפסטיבל "נובה" ב-7 באוקטובר. השבת השחורה חיברה בין שתי הנשים, שהפכו מאז לחברות – והחליטו שאין דרך טובה יותר להנציח את אהוביהן מאשר להגשים את עצמן. את זה בדיוק הן עושות עכשיו בהפקת אופנה מיוחדת, דרכה הן חולמות לתת כוחות לנשים אחרות שעברו את התופת: "זה בסדר לקום ולעשות משהו בשביל עצמך"

יפעת הללי אברהם | ‏ פורסם ‎11/01/2024 15:27
 

יובל – מעיל וחולצה: עמנואל, מכנסיים: Other stories&, נעליים: זארה
ג'סיקה – מעיל: עמנואל, סוודר: Other stories&, נעליים: זארה, תכשיטים: Reggie (צילום: רותם לבל)

ג'סיקה מירנדה אלטר (27) ויובל שרביט טרבלסי (26) הכירו לפני שבועות בודדים בעקבות גורל משותף וכואב. שתיהן איבדו את בני זוגן ב-7 באוקטובר בפסטיבל "נובה", כל אחת והסיפור שלה. ג'סיקה חיכתה לבן זוגה, בן שמעוני ז"ל, בבית וליוותה אותו טלפונית לאורך כל שעות הבוקר; יובל הייתה עם בעלה מור טרבלסי ז"ל במסיבה, וניצלה אחרי שעות שבהן שכבה ברכב כשהוא לצידה, הרוג.

החיבור ביניהן אומנם התחיל מהאובדן, אבל הפך מאז לחברות קרובה. כך גם נולד הרעיון להצטלם ביחד להפקת אופנה, לזכר בן ומור – ולמענם. "ג'סיקה מבינה אותי, זה יותר מפסיכולוג", אומרת יובל. "יצא לי לשתף אותה בחלומות הילדות שלי, לדגמן, לעסוק באופנה. שיתפתי אותה שמור תמיד ניסה לדחוף אותי לזה, אבל אף פעם לא היה לי את הביטחון לקום ולהעז. בזכות ג'סיקה אני מצליחה. היא הציעה לי את זה, ואני אמרתי, וואלה, למה לא? מה רע? להפך, אני מראה למור שאני קמה ומגשימה את עצמי. את עושה את כל מה שמור ניסה לשכנע אותי לעשות במשך שנים, ואני עושה את זה חד משמעית למענו. כשג'סיקה הציעה, אמרתי לעצמי – אחרי מה שעברתי ב-7 באוקטובר, אני צריכה לפחד ממשהו בכלל? אם מחר אני אמות, אז לפחות הגשמתי משהו קטן מהחלומות שלי. אני חושבת שההנצחה הכי גדולה זה לקום ולהמשיך את מי שמור היה".

כמה קשה פתאום להתאפר ולהצטלם?
ג'סיקה: "אחד הדברים שהיו הכי קשים זה לשחק אותה שהכל בסדר. פתאום לחזור להתאפר, להתייפייף. כמה שזה נשמע פשוט, זה הקושי הכי גדול. קשה לי לקום בבוקר, להרים את עצמי מהמיטה, ללכת למקלחת ולהתלבש – אז על אחת כמה וכמה שקשה לי לקום לצאת ליום צילום. גם מהמקום שזה מרגיש לי לא פייר. בן הלך ואני פה יושבת ועושה פן, ועושה פוזות למצלמה. אבל אם יש משהו שברור לי שבן לא היה רוצה שיקרה, זה שאני אוותר על עצמי. אפשר להנציח ולעשות ערב זיכרון, אפשר להדליק נר. אבל ההנצחה האמיתית היא להמשיך אותם". 

ג'סיקה- בגד גוף ובלייזר: זארה, מכנסיים: Other stories&, עגילים: Reggie (צילום: אותם לבל)

יובל: "יש דיסוננס בין מה שאנחנו עושות למה שאנחנו מרגישות באמת. היום קמתי בבוקר והלכתי לבית העלמין, בכיתי והתפרקתי ותכננתי דברים לאחר כך כדי לא לשקוע. אז הלכתי למספרה, נכון, וזה בסדר. בפנים אני מרגישה, מה אני צריכה לעשות משהו בשביל עצמי בכלל? מה הטעם? אבל יש לי מטרה, המטרה שלי היא לקום. אני כמו תינוק שלומד ללכת. מור עבר הרבה דברים בחיים, ויש משפט שהוא תמיד היה אומר לי: 'אם אלוהים החליט שאני צריך לעבור את זה, אז אני עובר את זה'. זה מאוד מלווה אותי. הוא ההשראה שלי היום".

איך ממשיכים הלאה?
יובל: "לא חושבים על העתיד, חיים יום ביומו. לקום בבוקר ולהגיד, יובל, מה את עושה היום למען מור? גם אם זה אומר היום לקום ולשטוף לאמא שלי כלים. להתחיל בקטן, לא להיתקע במיטה. בסוף, ואני הולכת להגיד משפט שקשה לי להגיד, מור לא יחזור. ואם אני אתן לשטן לנצח אותי, אני אפסיד את הנפש שלי ולא אזכור את הרגעים הטובים שלי עם מור. אם אלוהים החליט אחרי כל מה שעברתי שאני צריכה להיות פה, כנראה שיש לי עוד תפקיד. התפקיד שלי כנראה הוא לתת השראה ודוגמה לנשים אחרות". 

אתן מרגישה שהזמן עושה את שלו?
ג'סיקה: "אני מרגישה שאני עוברת את כל שלבי האבל כל יום. כל יום כזה שעברתי מבחינתי הוא ניצחון. המסר שלי הוא בעיקר לנשים שעוברות את זה איתי – כל מה שאת מרגישה הוא בסדר. זה בסדר לכאוב, זה בסדר להיות עצובה, וזה בסדר גם לקום ולעשות משהו בשביל עצמך". 

יובל: "בסוף אף אחד לא בנעליים שלנו. הרבה פעמים חשבתי, איך אנשים יסתכלו על זה? זה בסדר שאני אלך למספרה? שאני אתאפר? שאני אלך לקניון לקנות חולצה? ואז הבנתי שאם זה מה שימלא לי את הלב עכשיו, הדבר השטחי הזה של ללכת ולקנות חולצה, איך מישהו יכול להגיד לי על זה משהו? מישהו עומד במקום שלי? בכאב שלי? אני יכולה לתת עצות מפה ועד מחר, אבל כמו שג'סיקה אמרה, העצה הכי טובה היא שכל מה שמרגיש לכן נכון – תעשו".

ג'סיקה: "אנשים חושבים שהזמן מרפא, אבל ככל שעוברים הימים זה הולך ונהיה קשה יותר, כי בן מתרחק יותר. אני מתחילה לשכוח את הקול שלו, את המגע שלו, את השיחות שלנו. הכל הולך ומתרחק. אני חושבת שאולי דווקא מהמקום הכי נמוך שלנו, אנחנו נוכל להיות אלו שבאות ומחזקות ומרימות".

יובל- מעיל וחולצה: עמנואל, מכנסיים: Other stories&, נעליים: זארה, גרביים: פמינה, עגילים: Reggie (צילום: רותם לבל)

מה את מאחלת לעצמך?
"לחזור ולהיות מאושרת, להצליח להתאהב שוב בעתיד. לחזור ולהיות ג'סיקה. זה הקושי הכי גדול שלי. לחזור ולהיות ג'סיקה התמימה, האופטימית, המאושרת". 

ואת, יובל?
"אני מאחלת לעצמי לגלות את יובל מחדש. אני מאחלת לי להגשים את החלומות שלי ושל מור, בשבילי ובשבילו, כדי לנסות למלא את החסר". 

אתן רואות את עצמכן נשארות חברות?
יובל: "חד משמעית. את לא מבינה כמה דברים משותפים יש בינינו, אנחנו מתעניינות אחת בשנייה מעבר למה שקרה לנו, מעבר לגורל המשותף". 

ג'סיקה: "שאלו אותנו אם היינו הולכות למשהו כמו המירוץ למיליון, אני ויובל, או ריאליטי אחר ביחד… אז כן! אמרנו זה כאילו לטרוף את כל הקלפים ולהנציח את מור ובן בצורה הכי יפה, מצחיקה, מיוחדת שיש, וימים יגידו".

יובל: "התחלנו לדמיין כזה שאנחנו רצות עם חולצות של מור ובן. remember מור טרבלסי ובן שמעוני, כזה. מנצחות וזוכות במיליון ועושות חסדים".

יובל – מכנסיים וסריג: זארה, תכשיטים: Reggie
ג'סיקה – סוודר: Other stories&, מכנסיים: Royabrands, תכשיטים: Reggie (צילום: רותם לבל)

יש איזו השגחה

יובל ומור הכירו לפני חמש שנים במקסיקו, בטיול הגדול של אחרי הצבא. אהבה שהגיעה לשיאה בחתונה שלהם ב-7 בספטמבר, בדיוק חודש לפני שמור מצא את מותו. "כשהכרנו בטיול היינו חברים הכי טובים, ברמה שהייתי בוכה לו על האקס שלי, והוא היה מדבר איתי על בחורות. לקראת סוף הטיול, ירדתי עם חברה טובה שלי להשתזף בבריכה, ומור בדיוק יצא עטוף בטלית מהחדר שלו, עמד על המעקה שמשקיף לבריכה, והניח תפילין. הסתכלתי עליו ואמרתי לחברה שלי – 'מור יהיה בעלי'. לא יודעת מאיפה זה יצא, אבל זה באמת מה שהרגשתי. באותו ערב הייתה הנשיקה הראשונה שלנו ומשם הכל היסטוריה. חמש שנים מטורפות. ליווינו אחד את השני בהכל, היינו שותפים לכל דבר ועניין. היינו זוג שהיה השראה לכל הסביבה שלנו.

"שבועיים אחרי החתונה שלנו, ושבועיים לפני הנובה, חברים התחילו לבקש שנצטרף אליהם לשם. אנחנו לא רצינו וניסינו למצוא כל מיני סיבות למה לא. ולא משנה מה אמרנו, הם התעקשו. החלטנו שלא, חזרנו מערב חג שני והלכנו לישון, בערך בשתיים בלילה התחילו שוב טלפונים מחברים, 'אנחנו פה, איזה טירוף, בואו'. בארבע בבוקר מור העיר אותי ואמר, 'תקשיבי, שכנעו אותי, חייבים ללכת, טירוף שם. קומי, תתקלחי, נלך לקצר, סיבוב ונחזור'. הגענו, היה כיף ואז התחילה התופת. נכנסנו לרכב והתחלנו לברוח, הרגשנו צרור של יריות לתוך הרכב, ירו למור בראש כשאני יושבת לידו, נשארתי שם כמה שעות והתחבאתי. ניסיתי להציל את עצמי בזמן שמור לידי, מת".

ג'סיקה ובן היו זוג שש שנים. למסיבה בנובה הוא הלך ברגע האחרון, בלעדיה. "החלטתי שאני לא הולכת, באופן מאוד חריג. זה היה מוזר לי, זה היה מוזר לו, אבל נשארתי בבית כי החלטתי לשמור שבת. לא שמרתי שבת לפני".

יובל – חולצה: זארה, עגילים: רוני קהאן (צילום: רותם לבל)

אז למה? מאיפה זה בא פתאום?
"לא יודעת לענות על זה. אני אומרת, זה רק מלמעלה. יש איזו השגחה. בן גם לא היה רגוע יום לפני. קצת לפני שהוא הלך הוא בא ואמר לי, 'תהיי איתי קצת, אני תכף הולך'. אמרתי לו, 'אוקיי, אבל אתה הולך וחוזר'. הוא אמר שוב, 'אבל בואי תהיי איתי קצת', התעקש על המשפט הזה. כשהוא הלך, הלכתי איתו לרכב. במקום להגיד לו ביי ולסגור את הדלת, ירדתי איתו עד לרכב למטה, נתתי לו נשיקה. אלה דברים שהם סתמיים, אבל מקבלים משמעות". 

"התעוררתי בחמש וחצי בבוקר בהרגשה רעה", היא ממשיכה. "בן אמר לי שהכל בסדר וחזרתי לישון. בשעה שש וחצי בבוקר התעוררתי לאזעקה באשקלון, שם אנחנו גרים. התחלתי להסתמס עם בן והוא כתב לי שהם שומעים יריות. ביקשתי ממנו להיזהר ולחזור הביתה. בן ניסה להסביר לי את התופת ושהוא במסע חילוץ. אחרי חצי שעה הוא התקשר אליי מרוגש, סיפר שהוא הציל חמישה אנשים ושהוא חוזר לרעים. ואני לא מבינה למה. הוא אמר שהחבר שהוא הלך איתו למסיבה נמצא שם עדיין ויש הרבה אנשים שצריכים עזרה והוא לא יכול עדיין לחזור הביתה. השיחה האחרונה שלנו הייתה ב-10:12, הוא היה ביציאה מרעים, ופתאום שמעתי מילים בערבית קרובות אליהם, שמעתי את בן שואל כל הזמן 'מה זה?', כאילו הוא מופתע ממה שבא מולם. היו יריות ואז שקט. אמרתי לו, 'בן בבקשה תענה לי, בן אני אוהבת אותך'. סרט אימה".

מתי קיבלת את הבשורה?
"אחרי חמישה ימים שאני מנסה להשלים את הפאזל ובטוחה שהוא חטוף, קיבלנו את הבשורה שהוא נמצא בשטח ללא רוח חיים. מאותו רגע השתנו לי החיים. אני צריכה להתחיל ללמוד מי זו ג'סיקה בלי בן. תשאלי אותי מה אני אוהבת בחיים, אני לא יודעת. אני אענה לך, 'אני אוהבת את בן'. אני אוהבת את מה שבן אוהב. הוא היה הרבה מעבר לבן זוג, הוא היה גם אח גדול ומגונן ושומר, משפחה, אבא, אמא, אחות, החברה הכי טובה, בן מילא אצלי הכל בחיים. אני דוגמנית, וזה הדבר היחידי שאני יודעת על עצמי. הכיף שלי בדוגמנות היה שהוא עומד שם מאחורי הסט, מסתכל עליי וגאה בי. אז אני אומרת, מה הטעם לחזור לדגמן? בשביל מי אם הוא לא יהיה פה ויהיה גאה בי? אבל אני רוצה להאמין שהוא עדיין איתי. אני מרגישה שהוא אומר לי 'קומי', שהוא מרים אותי למעלה, ואני מנסה לבנות ג'סיקה חדשה. ג'סיקה בלי בן".

ג'סיקה – סוודר: Other stories&, מכנסיים: Royabrands, תכשיטים: Reggie (צילום: רותם לבל)

יובל – חולצה: זארה, מכנסיים: Other stories&, עגילים: רוני קהאן (צילום: רותם לבל)

יובל – מעיל וחולצה: עמנואל, מכנסיים: Other stories&, נעליים: זארה
ג'סיקה – מעיל: עמנואל, סוודר: &other stories, נעליים: זארה, תכשיטים: Reggie (צילום: רותם לבל)

ג'סיקה – מעיל: עמנואל, סוודר: Other stories&, מכנסיים: זארה, תכשיטים: Reggie (צילום: רותם לבל)

יובל – מעיל וחולצה: עמנואל, מכנסיים: Other stories&
ג'סיקה – מעיל: עמנואל, סוודר: Other stories&, תכשיטים: Reggie (צילום: רותם לבל)

יובל- מעיל וחולצה: עמנואל, מכנסיים: Other stories&, עגילים: Reggie (צילום: רותם לבל)

יובל – מכנסיים וסריג: זארה, תכשיטים: Reggie
ג'סיקה – סוודר: Other stories&, מכנסיים: Royabrands, תכשיטים: Reggie (צילום: רותם לבל)

ג'סיקה – מעיל: עמנואל, סוודר: Other stories&, תכשיטים: Reggie (צילום: רותם לבל)

צילום: רותם לבל | סטיילינג: דניאלה קפלוטו | איפור: אופק לוי | שיער: רז ארביב | הפקה: טל פוליטי | פרחים: באדיבות זר פור יו

 

שנה גודל אות

 

שיתוף

השאירו תגובה

 

  • ג׳סיקה כבר שנים מנסה להתפרסם, רק חבל שעל חשבון הגב של בן ז״ל

    מאת: אאאא |‏ 17 בינואר 2024 | 20:06
  • כתבה קשה לצפייה, ניצול ציני של המצב. הבחורה לא מפסיקה למנף את המוות של חבר שלה לטובת הפירסום שלה, נהנת מהצומי שמקבלת ומכה בברזל בעודו חם. קשה לצפייה!!!!

    מאת: אינסטוש |‏ 16 בינואר 2024 | 10:46
  • העיקר שמספר העוקבים עלה, עיתוי גרוע

    מאת: ... |‏ 15 בינואר 2024 | 04:54
  • מדהימות!! תמשיכו לחיות אתן אלופות וחזקות❤️

    מאת: גל |‏ 14 בינואר 2024 | 20:52
  • כל הכבוד- יפות וחכמות. תמשיכו

    מאת: גלית |‏ 13 בינואר 2024 | 23:03
  • מהממות

    מאת: שירן בנעים |‏ 13 בינואר 2024 | 19:55
  • בושה בושה בושה
    מלחמה ראשונה בה נטבחים אנשים והסביבה שלהם מקבלים כספים ונהנות
    אין להן בושה אני שואלת באמת
    3 חודשים לטבח והן מרגישות הגשמה עצמית לשים מעיל יקר פסים בשיער ולהצטלם?מה חשבו ששאנל תפתח קמפיין איתן ?שתהיו דוגמניות דבר שלא היה לכן סיכוי לעשות רק כי הבעלים שלכן נרצחו?או שתהיו מורות ליוגה על שער לאישה כמו אשתו של לוחם סיירת מטכל שמסכן הגבורה שלו עלתה לו בחייו.אימא שלו כל היום בטלויזיה אשתו על לאשה ועכשיו שתי אלו

    באמת שמביש.גועל נפש.3 חודשים לטבח והן מרגישות מסכנות וחוות צורך למניקור פדיקור?פן.אני לא עשיתי גוונים תקופה.מצטערת עבור בעליכן ואריאל .כמה להיות לבד עצוב.ואריאל בכלל שידע שהולך למשהו נורא בעוד?אשתו עושה?לו תיק.לא חשבה לרגע לעצור בעדו.מה איכפת לה.להיות אישה של לוחם סיירת מטכל שנהרג בקרב?זה סוג טייטל.ועכשיו אלמנות נובה

    עצוב בשביל המתים
    אחלה מעיל חום האפור גדול.מקווה ששמרתן אותם אם כבר שמתן עצמכן על השער
    לכאורה

    מאת: טט |‏ 13 בינואר 2024 | 16:53
  • מתוקות יובל וג'סיקה אמיצות ומדהימות. תצליחו הלאה תנו לאנרגיית החיים לסחוף אתכן לגובהים.המון המון הצלחה!!

    מאת: איה חדרה |‏ 13 בינואר 2024 | 15:05
  • האמת שמזעזע, אולי זה רק אני ולא תתחברו לתגובה אבל העיתוי פשוט מזעזע, לא היה מזיז לי אם זה היה שנה מהיום שהכל נגמר, אבל דווקא עכשיו ? זה הנצחה ? נו באמת ..

    מאת: יובל |‏ 13 בינואר 2024 | 14:53
  • לא מבין איך 2 דקות אחרי האסון הכי גדול בתולדות המדינה ולאחר האסון האישי הן מסוגלות בכלל להתראיין .
    הן אפילו לא מודעות לתהליכים האישיים וישר יוצאות למעין כתבת שיווק ותשומת לב רדודה.
    תיתאבלו על היקרים שלכם ,זה לוקח זמן ונחוץ לכבד את זיכרם.
    אי אפשר להתנהג כאילו מחליפים בגד ועושים ריסטארט – זה פאקינג טרי.

    מאת: דודי |‏ 13 בינואר 2024 | 14:22
  • יפות….הלב איתכן

    מאת: חיים חץ |‏ 13 בינואר 2024 | 09:24
  • שנת אבל. תהיו בשנת אבל. מה זה כל ההצגה הזו. להתפרסם על חשבון מוות של בני הזוג .. פשוט להקיא.

    מאת: תומר |‏ 13 בינואר 2024 | 09:15
  • אני הולכת להגיד מה שהרבה חושבים- לא הבנתי מה קשר בין יום צילום דוגמנות לבין מה שקרה להן. זה נראה מוזר הפוזות שהן עושות למצלמה…סתם יוצר תחושה של אי נוחות.

    מאת: שילי |‏ 13 בינואר 2024 | 01:58
  • כולי צער על האובדן הנוראי, אבל הראיון הזה מביך….

    מאת: גלי |‏ 12 בינואר 2024 | 20:24
  • זה מה שנקרא לנצל את 15 דק' התהילה עד הסוף. המירוץ למיליון כי התפרסם בגלל שהבעל שלכם נרצח ואתם כבר חולמות ריאליטי… לדעתי אתן חושבות שהרצח שלהן עשה לכן רק טוב והעלה לכם את מספר העוקבים באינסטה.. איכס תתביישו לכם. עברו כולה 100 ימים ואתם מדברות על השתתפות ריאליטי… בעלכן מת! נרצח!. מגעיל אותי

    מאת: ההיסטוריה תשפוט |‏ 12 בינואר 2024 | 16:08
  • מצטער שהן איבדו את הבני זוג.

    שאלה כנה למה אופנה?
    נראה מהצד כאילו זה תירוץ להתלבש במעילים יותר מידי גדולים ולהצטלם למאקו

    מאת: סתם בחור |‏ 12 בינואר 2024 | 13:23
  • עצוב בנסיבות כואבות החיים ממשכים בדרך

    מאת: רן |‏ 12 בינואר 2024 | 13:17
  • תודה מאקו, סוף סוף כתבה שמתמקדת באבל, באנשים ולא בפוליטיקה. סוף סוף כתבה שלא מסיתה נגד כל העזתים ונגד כל העולם אלא פשוט רואה את האובדנות באופן אנושי ולא באופן הסברתי. ככה עיתונות צריכה להיראות, כל כתבות ההסברה שלכם הזויות פשוט.

    מאת: סוף סוף |‏ 12 בינואר 2024 | 09:46
  • הכתבה הזו אמיתית? סטיילינג ואיפור בצל המוות.

    מאת: רוחי |‏ 12 בינואר 2024 | 00:43
  • וואו כמה כאב. קשה לדמיין מה עובר עליכן. תודה על המילים החשובות. שיהיה לכן רק טוב

    מאת: ענת |‏ 11 בינואר 2024 | 21:55
  • ממש לא מתאים הצילומים שלכם כרגע!!

    מאת: ליז |‏ 11 בינואר 2024 | 19:12