יש לי טבעת כסף דקה עם אבן טורקיז קטנה שקניתי לעצמי בטיול ראשון לבד. קניתי אותה בדוכן קטן באמצע שוק, אחרי יום שהיה לי קצת מאתגר, והיא סימלה בשבילי רגע של אומץ ועצמאות. עד היום, כל פעם שאני מסתכלת עליה, אני חוזרת לאותו יום ולתחושת ה“אני יכולה לבד

צמיד סופר-מוגזם שתלמידה סופר-מתוקה הכינה לי, כי "את אוהבת תכשיטים!".
ענדתי אותו במסיבת סוף שנה בין כמה צמידי בוהו-שיק נוספים שאיכשהו עזרו להסוות את המאורע.
בסופו של דבר, מה שחשוב זה שהמתוקה הייתה בעננים, ושלי יש מזכרת ממנה (במגירה, כן? ;) שנשארה עד היום אצלי.

מכל התכשיטים שיש לי, דווקא צמיד החרוזים הצבעוני הוא זה שאני הכי שומרת עליו.
הבת שלי הכינה לי אותו לפני שלושה חודשים ביום מיוחד באמת, היום הראשון שהיא חזרה בלי דמעות מבית הספר למרות ששוב הקניטו אותה שהיא הכי גדולה במשקל מכולם, אבל הפעם היא חזרה באותו יום אחרת.
במקום להישבר, היא ישבה והשחילה לי חרוז אחרי חרוז.
היא אמרה שזה “צמיד אומץ”, הכינה שניים כאלה ובעצם בדרכה המיוחדת נתנה לשתינו כוח.
מאז אני עונדת אותו ונזכרת שלפעמים הילדים שלנו מלמדים אותנו איך להיות חזקים

פעם ראשונה שהרגשתי ממש מנהיגה הייתה בזכות צמיד סגול על היד שהפך לתכשיט שבאמת קרוב לליבי ומאז לא הסרתי,זה היה כשמינו אותי לרבש”צית בצופים.
פתאום כבר לא הייתי זו שמחכה שיגידו לה מה לעשות.
הייתי זו שמרימה, מסדרת, מובילה ונותנת דוגמה.
הצמיד הזה מזכיר לי כמה גדלתי בלי לשים לב.

שרשרת זהב שקיבלתי מסבתא שלי זכרונה לברכה עם השם שלה שהוא גם השם שלי כי אני קרויה על שמה.

שרשרת עם השם שלי באנגלית מהבת מצווה זה מתנה מההורים שלי ואני שמה אותה כמעט כל יום

התכשיט היקר לליבי נקנה לי בגיל 16,טבעת כהבטחה לחתונה ומאז חלפו עלינו 40שנות נישואים,6 ילדים,3 נכדים עד 120.
טבעת דקה,פשוטה כחותם על ידי וליבי.

התכשיט שהכי יקר לליבי הוא תיליון עם טביעת רגל של גור חתולים שאימצתי מהרחוב. היום הרגל שלו הרבה יותר גדולה מהתיליון וזה גורם לי להתגעגע ליום שהבאתי אותו הביתה

אני מאשרת שקראתי את התקנון

התכשיט הכי יקר לליבי הוא מחרוזת זהב עבה שמורכבת מהמון חמסות קטנות וכוכבים והגיעה בירושה מאמא שלי שקיבלה אותה מסבתא שלה. כלומר היא לפחות בת מאה ואני עונדת אותה ברגעים משפחתיים וחשובים ומרגישה שהן איתי

התכשיט הכי יקר לליבי הוא שרשרת עדינה עם תליון לב קטן שקיבלתי מאבא שלי.
איבדתי אותו בטרם עת, והוא נפטר בידיים שלי… ומאז היא תמיד איתי.
הלב הזה מזכיר לי את האהבה הגדולה שלו אליי אהבה שלא נגמרת לעולם

התכשיט הכי יקר לליבי הוא שרשרת עם חריטה של השמות של הילדים שלי. קיבלתי אותה אחרי הלידה השנייה, ומאז היא הפכה להיות חלק ממני. היא מזכירה לי ביום יום למה אני עושה את מה שאני עושה, גם ברגעים יותר עמוסים או קשים.

התכשיט שהכי יקר לליבי זו טבעת שהכנתי במו ידי בסדנאת צורפות, המוקדשת לסבתא שלי. על הטבעת חרטתי ציור של משקפיים שמסמלים את המשקפיים האייקוניות שהייתה הולכת איתן

השרשרת שעלי
שרשרת שהעבירו אלי בערך בגיל 15 ומאז לא ירדה ממני
שרשרת שאבא שלי קנה לאמא שלי בפעם הראשונה שנכנסה להריון
אני תמיד קונה תכשיטים חדשים אבל אף פעם לא שרשרת כי היא לעולם לא תוחלף

סבא שלי שעזב לפני שנים לאמריקה הכין לי שרשרת לבת מצווה בעבודת ידו… אנחנו לא בקשר כי נעלמו עקבותיו אבל השרשרת היא המזכרת הכי טובה לילדות שלי הנפלאה

התכשיט הכי יקר לליבי הוא השרשרת שאמא שלי נתנה לי כשהפכתי לאמא בעצמי. זו לא השרשרת הכי נוצצת או יקרה שיש לי, אבל היא מלאה במשמעות. אני מוצאת את עצמי נוגעת בה בלי לשים לב במהלך היום, כאילו היא מזכירה לי מי אני ומה חשוב לי באמת. יש בה משהו מאוד מרגיע ומחבר, כזה שלא קונים בכסף.

התכשיט הכי יקר לליבי הוא לא מזהב, לא מכסף ואפילו לא יהלומים… זה צמיד מחרוזים שביתי בת הארבע הכינה לי לפני כמה שבועות. בזמן המלחמה ובין הריצות למקלט הציבורי, היא החליטה לשמח אותי עם החרוזים שקיבלה ליום הולדתה. כמה תמימות ויכולת נתינה יש בה. הלוואי שתמיד נעריך את הדברים הללו!

התכשיט היקר לליבי הוא שרשרת של עץ החיים שסבתא שלי הביאה לי.
הקשר שלי עם סבתא היה יוצא דופן, אבל אף על פי שהיא כבר לא איתי אני מרגישה מחוברת אליה תמיד שאני עם השרשרת.
היא תמיד אמרה לי להיות חזקה בפנים לא משנה מה קורה, כמו עץ ששורשיו נעוצים עמוק באדמה, גם אם תעבור עונה קשה וכל העלים ינשרו, הכוח שבפנים יאפשר לך לצמוח מחדש ולהיות גדול יותר.

התכשיטים שיקרים לליבי הם תליונים שקיבלתי מסבתא שלי, ז״ל. לכול הנכדות (רק בנות – שבע נכדות) היא קנתה תליון עם האות הראשונה של שמן ותליון של מגן דוד. שניהם priceless בגלל שהם ממנה – סבתא שלי היקרה!

טבעת שהייתה שייכת לאימא שלי.
אימא נפטרה שהייתי בת 12 ורק במקרים נדירים אני מורידה את הטבעת מהאצבע.
מרגישה שאני לוקחת חלק ממנה איתי ושהיא שומרת עלי

התכשיט הכי יקר לליבי הוא שרשרת אבן חן קטנה שאבא שלי הכין לי לכבוד יום הולדת 18 (היום בת 29). אבא שלי היה משבץ יהלומים כך שהוא הכין אותה בעצמו וזה מה שהופך אותה למיוחדת כל כך. מאז היא תמיד עליי. מבחינתי זו מתנה גם מאמא שלי ז"ל בדיוק כמו מאבא. ואין יקר יותר ללב מאשר ההורים.

מירי קרמין

התכשיט שהכי יקר ללבי הוא העגלים שאמי ז"ל קנתנה לי כשעשיתי את החור הראשון שלי ועד היום יש לי את העגילים האלו

התכשיט הוא צמיד זהב של סבתא שלי ז"ל שברחה מאיראן ועבר כמה דורות. מאז שנתנה לי אותו הוא לא יורד לי מהיד ותמיד שמסתכלת עליו הוא מזכיר לי אותה. הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

התכשיט שהכי יקר לליבי זה צמיד מרוקאי מזהב אמיתי שעובר דורות במשפחה שלי , כשאמא שלי הגיע לגיל מצוות היא קיבלה אותו מאמא שלה וכשאני הגעתי לגיל מצוות אני קיבלתי אותו

התכשיט הכי יקר לליבי הוא שרשרת זהב עם תליון של החברה למדליונים ומטבעות שסבתא שלי זכרונה לברכה קנתה לי לבת המצווה. במשך שנים לא הלכתי איתו כי לא אהבתי זהב אבל בשנים האחרונות אימצתי אותו בחום.

כשילדתי את בתי לפני 17 שנים, קיבלתי מאמי צמיד שהיא קיבלה מאבי לרגל הולדת אחי. הצמיד תמיד עלי ובעזרת השם, כשבתי תלד, אעניק לה אותו במתנה, וכך, בתקווה, הוא ימשיך לעבור מדור לדור במשפחתנו

התכשיט האהוב עלי-טבעת שחמותי בת ה75 עיצבה לי בעצמה,לכבוד החתונה. טבעת זהב עם אבן ירוקה בסגנון וינטאג'. אני לא מפסיקה לקבל מחמאות עליה וגאה לספר שחמותי האהובה בעלת הטעם הטוב היא זאת שעיצבה אותה.

טבעת מיוחדת.יחידה במינה.עם שנים עשר אבני חושן.צבעונים.כשחמותי נפטרה.חמי אמר לי טבעת זאת בשבילך.אני יודע שהיא תהייה מאושרת לדעת שזה אצליך.ואכן כבר 20 שנה .לא ירדה לי מהאצבע.כל מי שרואה אותה שואל עליה.בשל הייחוד שלה

התכשיט הכי יקר לליבי היה טבעת זהב לבן ויהלום קטן, שאבא שלי ז"ל קנה לי ליומולדת 18, אחרי שבדק וראה שאבן הלידה שלי היא יהלום. כל כך התרגשתי לקבל אותה ממנו וממש התגאיתי לענוד אותה שנים. הוא נפטר לפני 23 שנים כשהייתי בשנות העשרים שלי. כיום הטבעת קטנה עבורי והחלטתי שלא להגדיל או לשנות אותה והעברתי אותה הלאה לבתי בת ה-16, יחד עם הסיפור המרגש כמובן

יש לי תליון בצורת לב שנפתח (מחומר גלם פשוט, אפילו לא זהב) שקניתי לאימי (ז״ל) כשהייתי ילדה ממש קטנה.
בתוך התליון שמתי תמונה שלה בצד אחד ושלי בצד השני. היא מאוד התרגשה כשנתתי לה אותו במתנה ליום האם.
כשהיא נפטרה, לקחתי את התליון אליי.
אין לו שום ערך כספי, אבל הערך הרגשי הוא עצום. שבת שלום

התכשיט שהכי יקר לליבי הוא שרשרת שסבתא שלי הביאה לי בבת מצווה- שרשרת שהיא בעצמה קיבלה בבת המצווה שלה. זאת שרשרת עדינה ומיוחדת משובצת פנינים, שאני שומרת מכל משמר כי אני יודעת שלערך הרגשי שלה לא יכול להיות תחליף. אני לעולם לא אשכח איך התרגשתי כשקיבלתי אותה בגיל 12 והבטחתי לעצמי שיום אחד אני גם אעביר אותה לנכדה העתידית שלי.

התכשיט שהכי קרוב לליבי זה שרשרת זהב וטבעת שקיבלתי מסבתא שהייתי לידה קטנה זאת מתנה שסבתא ואמא קנו ביחד .
ממש גדלתי בבית של סבתא
לצערי הדרכים שלי וסבתי נפרדו שהייתי קטנה עקב נסיבות החיים
וראיתי אותה רק שהייתי גדולה והיא הייתה במצב של קוצה.
ולא זכיתי באמת להגיד לה כמה היא הייתה חשובה לי ומשמעותית מאוד.
אני מאוד אוהבת לגוון בתכשיטים אבל כל פעם שאני צריכה את הברכה שלה איתי אני שמה את הטבעת להגיש אותה יותר קרובה.

התכשיט הכי יקר לליבי הוא כמובן טבעת הנישואין והאירוסין. לא רק הם, הבן שלי הכין לי שרשרת בחוג תכשיטים. יש לה תליון בצורת לב בצבע סגול שעליו נצנצים קטנים. אני גאה בעבודה שהוא עשה ושמחה שהוא גאה כל פעם שאני עונדת אותה.

טבעת שקיבלתי מסבתא שלי. לפני עשר שנים בערך היא חשבה שהזמן להיפרד קרב והיא החליטה לתת לכל נכדה טבעת מהתכשיטים שלה. אני לא אובייקטיבית אבל אני באמת חושבת שקיבלתי את הטבעת הכי יפה. לפני כמה שנים האבן המרכזית נפלה ובכיתי נורא וסבתא אמרה "אז הייתי נותנת לך טבעת אחרת" אבל אני רציתי רק את זו. בסוף האבן נמצאה ושובצה מחדש. סבתא נפטרה לפני כמה חודשים ואני שמחה שהיא ראתה אותי עונדת את הטבעת שלה במשך עשור, וזו טבעת שלא תרד לי מהאצבע.

התכשיט הכי יקר לליבי הוא שרשרת לב מזהב שהיתה שייכת לסבתא שלי שרה האהובה ז"ל . כמה חודשים אחרי שהיא נפטרה אמא שלי ואחותה עשו סדר בדירתה ומצאו תכשיטים שלה , אימי מיד נתנה לי את השרשרת היקרה בתור הנכדה הגדולה במשפחה. מאז השרשרת אצלי ואני שומרת עליה מכל משמר ובכל פעם שאני עונדת אותה אני מרגישה את סבתא שלי ויודעת שהיא שומרת עליי מלמעלה ❤️

יש לי זוג עגילים שקיבלתי מסבתא שלי לבת מצווה — והיא בעצמה קיבלה אותם מאמא שלה כשאבא שלי נולד. עגילים קטנים ועדינים עם ארבעה יהלומים, ומה שמדהים זה שגם היום, בטעם שלי, הייתי בוחרת בדיוק אותם — כנראה שיש דברים שפשוט עוברים במשפחה. (אמא שלי גם קיבלה ממנה שרשרת פנינים אמיתיות שהיא הכינה משרשרת פנינים שכבות שהייתה של אמא שלה ואני מודה שדי גנבתי לה אותה), אז כנראה שהאהבה לדברים הקטנים והמדויקים עוברת אצלנו מדור לדור. אני גם אחת שלא מחזיקה הרבה תכשיטים, רק דברים ספציפיים ומדויקים לי, וכל פעם שסבתא שלי רואה אותי היא ישר בודקת שאני עם העגילים האלה ולא אחרות, ככה בעדינות פולנית כזאת.

התכשיט הכי יקר לליבי היא שרשרת שם מזהב שקנו לי ההורים של בן זוגי ליום ההולדת. הם קנו שרשרת דומה לכל אחת מהבנות והנכדות שלהם לאורך השנים. ההורים שלו דוברי רוסית והתקשורת בנינו מועטה מאוד, כך שלקבל שרשרת כזו מהם הרגיש כמו הצהרה שקטה שאני משפחה.

התכשיט הכי יקר ללבי הוא דווקא זה שרכשתי עבור בתי. זו טבעת חיבוק מכסף, לא יקרה במיוחד אבל היא מסמלת אהבה והתלוות. איני איתך בכל מקום, יקרה שלי, גם כשהכל מרגיש מנוכר ומצער.

טבעת הנישואין שלי – יקרה לי מכול תכשיט – היא חותם הקשר שלי לאהבת חיי

התכשיט שהכי יקר לליבי הוא טבעת הנישואין של הוריי,לצערי אימי נפטרה והטבעת מסמלת עבןרי את הקשר החזק שהיה בינהן ושבזכותו אני כאן

יש לי קופסת תכשיטים ישנה של אמי ז"ל שנפטרה צעירה בגיל 40. אני זוכרת את עצמי משחקת בה ועם התכשיטים של אמא כשהייתי ילדה קטנה. הקופסה מעוצבת כתיבת אוצר עתיקה ומרופדת בד קטיפתי אדום. ואכן יש בה אוצר. עד היום יש בה תכשיטים של אמא, בנוסף לתכשיטים שלי. אין לתכשיטים ערך כספי אבל יש להם ערך סנטימנטלי. התכשיט הכי קרוב ללבי הוא שרשרת כסופה עם תמונה שלי ושל אחותי שאמא הייתה עונדת ואומרת שככה אנחנו הכי קרובות ללב שלה כל הזמן.