בעלי ייבש אותי בחתונה, חיכיתי לו יותר משעה בחופה. בנס הגיע בשניה האחרונה לפני שהרב עזב לחתונה הבאה. הסתבר לי שהתחתנתי עם מאחר כרוני

מצגת סופשנה לישיבת הנהלה – שעות של עבודה, גרפים, עיצוב, אפילו בדקתי שהלוגו ממורכז.
הגעתי, חיברתי את המחשב, אמרתי “בוקר טוב”, וכולם הסתכלו.
אבל אז… הקובץ לא נפתח.
ניסיתי שוב. ואז עוד פעם. אחר כך עברתי ל־PDF, ואז ל־WeTransfer. כלום.
מישהו בצוות עוד לחש “שלחי לי ואני אעלה”, מישהי שיחקה בטלפון, המנהל שאל אם להמשיך בלעדי.
עמדתי שם, אדומה כמו הלוגו של החברה, רוצה שיקרה לי Ctrl+Z על כל הרגע הזה.
אחרי כמה דקות של גמגום ודפדוף ידני בקבצים, אמרתי “טוב… נעשה את זה בלי”….
הפגישה הוכתרה כמיותרת. הייבוש חגג.

היה בחור שהזמין אותי לצאת איתו בשישי בערב.
זה היה דייט ראשון שלי אז מאוד התרגשתי. התכוננתי שעות – הסתדרתי, התאפרתי, נעלתי עקבים.
הגיע שישי – 18:00, 19:00, 20:00 – והוא? לא הגיע..
נשבעתי שלא אדבר איתו שוב.
יום למחרת הוא עבר לידי ברחוב, חייך ואמר:
"אה, חשבתי שאמרתי לך שזה לא יהיה השבוע, אלא שבוע הבא!"

הוא חזר עם פרחים והתנצלות, והיום – 30 שנה אחרי – אנחנו נשואים באושר.

ייבשו אותי בלונה פארק.דווקא במקום הכי שמח שיש.
יצאנו לטיול כיתה, והתחלקנו לזוגות למתקנים.
כמובן שאיחרתי דקה, וכשחיפשתי שותף, כולם כבר היו בזוגות כמו בפרסומת לשוקו.
המורה אמרה “אל תדאגי, תחכי בספסל – תעלי בסיבוב הבא.”
אז חיכיתי. ועוד סיבוב. ועוד אחד.
בסוף, כשהתפנה מקום – הכריזו על סיום זמן השהות.
ואם זה לא מספיק – הדבר הכי קיצוני שחוויתי בטיול הזה – היה התור לשירותים

טסתי לתאילנד לטיול אחרי צבא עם חברה טובה מהצבא, שעשינו הכל ביחד. אצלי במשפחה מאוד חשוב לציין את החגים ולכן בערב ראש השנה רציתי ללכת לבית חב"ד. היא ייבשה אותי ולא הסכימה לבוא איתי בכל מצב, והתבאסתי. החלטתי בכל זאת ללכת לבד למרות שפחדתי, ובסוף זה התברר כשאחת החוויות הכי שוות! פגשתי שם עוד חיילים משוחררים ואפילו משפחות עם ילדים וכולם התייחסו אליי בארוחה כאילו אני משפחה. אחר כך סיפרתי לה והיא לגמרי התחרטה שלא הצטרפה אבל לא נתנו לזה להפריע לנו להמשיך בטיול.

ייבשו אותי בבריף הכי חשוב של השנה.
המנהל שלי ביקש שאכין רעיון לקמפיין החדש – “משהו שירעיד את הקריאייטיב!”
השקעתי לילות, הבאתי קונספט, מצגת עם אפקטים, אפילו מוזיקת רקע.
הגעתי נרגשת, פתחתי את הפה – והוא קטע אותי: “לא תודה, החלטנו ללכת עם הרעיון של יוסי. משהו פשוט, עם סלוגן של מילה אחת.”
יוסי כתב “פשוט”. זה כל הרעיון. פשוט.
אז חייכתי, סגרתי את הלפטופ ואמרתי: “מגניב. אני אשתמש בזה בקמפיין הבא שלי – במקום אחר.”
חודש אחרי זה, פתחתי עסק משלי. הסלוגן? “לא פשוט. מדויק.”
והייבוש ההוא???? הפוש הכי שווה שקיבלתי

הייתי בטוחה שהוא בקטע – פלירטוטים, לייקים, תגובות עם סמיילים עם לבבות… קלאסיקה.
אחרי שבוע של מסרונים מתקתקים, שלחתי לו “אז אולי ניפגש לקפה השבוע?”
התגובה? סצנה של מדבר סהרה – דממה מוחלטת.
שלושה ימים אחרי זה הוא העלה סטורי עם מישהי חדשה וכתב: “הפתעות מגיעות כשאתה לא מחפש”.
מאז, כשמישהו מתקרב אליי יותר מדי מהר – אני מחזיקה מטרייה. ליתר ביטחון.

אני זוכרת שבהתרגשות רבה תכננתי חופשה רומנטית בהפתעה לבן זוגי ולי. עמדנו לחגוג שנה של ביחד. ואני שככ מתקשה בלשמור סודות, מתאפקת ומתאמצת שלא לחשוף את התוכנית. יום לפני כשההתרגשות בשיאה. אנחנו נפגשים בבית קפה אחהצ. והוא מספר לי באושר שסגר בספונטניות חו"ל עם חברים לעוד יומיים. בלעדי. כן? אכן הפתעה. נפרדנו אחרי שבועיים. ..

היה לי ידיד, אבל היה ברור שיש שם משיכה משני הצדדים, אבל לא הייתי בטוחה עוד אם אני רוצה לצאת איתו. אני לא כל כך קלה בנושאים האלה, ותמיד נורא קשה לי לקבל החלטות. אז אני ייבשתי אותו, ונשארנו ידידים. גם בתור ידידים תמיד הרגיש שיש שם עוד משהו, אבל תמיד הלכנו מסביב לזה, לא לומר שום דבר חד משמעי. בשלב מסוים כבר היה קשה לברוח מהנושא, במיוחד שהוא רצה להתחיל לצאת עם מישהי אחרת שהכרתי. לא אמרתי כלום. אולי כדי לא לקבל החלטה, אולי כי פחדתי, אולי כי לא הייתי בטוחה עד הסוף מה אני רוצה. ואז דיברנו, דיברנו על כל מה שיש בינינו ולא היה לו שם לפני כן. זאת הייתה שיחה מאוד חשופה, וניסיתי להבהיר , כנראה בלי הצלחה, שאני כן רוצה אותו, אבל מפחדת לטעות. הוא אמר לי שהוא רוצה לצאת איתי, אבל גם שהוא רוצה לעבור הלאה, לצאת עם מישהי אחרת. אין לי טענות אליו, הוא צדק, ייבשתי אותו ככה המון זמן עד שהבנתי מה אני רוצה. הוא אמר שהוא צריך לבחור בנינו. לא יודעת למה אבל הרגשתי שהוא בחר, ובחר בי. לא דיברנו כמה ימים, אבל לא רציתי לשאול. רציתי שהוא יבחר בי. אחרי כמה זמן גיליתי שהוא התחיל לצאת איתה, בלי לומר לי. בסוף הוא ייבש אותי כמו שייבשתי אותו, בלי לומר מילה.

מתי מישהו ייבש אותי ?? שאלה ממש מעניינת ומצחיקה .
זה תלויי איזה סוג של ייבוש
ואם מדובר בשיער …. אז הייתי אומרת שאני תמיד נאמנה לעצמי – ״מייבשת״ את עצמי אחרי כל מקלחת .
אומנם הפן שלי קצת ישן , אבל לפחות אני יודעת שהוא נאמן לשיער שלי ;)
הרגל מזה שנים רבות – אחרי כל חפיפה – לייבש את השיער – כולם יודעים שזה חלק משיגרת המקלחת ובכלל .
אולי פעם בחיים אזכה במתנה וחיוך לפני החג .
תודה ;)

חזרתי מהשירות לאומי ,
חיכיתי בתחנה לטרמפ
מישהו קבוע שאוסף אותי
חיכתה איתי מישהי נוספת
וההוא שאוסף אותי בקבוע ,
עצר לנו והייתי בטוחה כמו תמיד
שאני עולה איתו .
מסתבר שהוא נדלק עליה
והם רצו להיות לבד
אז היא עלתה והם נסעו
זה היה יום חם למות
התייבשתי תרתי משמע

לימים הם התחתנו – אמיתי לגמרי

״ מתי מישהו ייבש אתכן?”
אני: מתארגנת לדייט שני. שמה בושם יוקרתי, עושה פן כאילו אני הולכת לאודישן לנטפליקס.
הוא: פשוט התאדה.
בלי הודעה, בלי תירוץ, לא “נרדמתי” ולא “זה אני ולא את״.
עמדתי מול הדלת, מברשת ביד, שיער מושלם, לב קצת פחות.
ייבש אותי כמו שרק גבר עם ביטחון מיותר ותקשורת לקויה יודע לייבש.
חסמתי אותו. עם פן ביד, ודרמה בלב.
הוא אולי שכח אותי,
אבל אמא שלי?
היא לא תשכח את מי שיביא לה מייבש שיער חדש, נוצץ ונאמן!

במידה ואזכה , אשמח לתת את הפן המקצועי והמיוחד לאמא שלי ,שתמיד לפני כל דייט הייתה דואגת לי לשיער יפה ומסודר ,כמו שרק אמא יודעת!

הפעם האחרונה שמישהו ייבש אותי היתה בשבוע שעבר והמייבש היה לא פחות מהילד בן ה8 שלי. כמו בכל בוקר לקחתי אותו לבית הספר אבל הפעם שלא כמו ברוב הפעמים האחרונות ליוויתי אותו עד לשער ושם חיכו לו מספר חברים, וכשהתכופפתי לתת לו נשיקה ליום טוב הוא סיבב לי את הראש ואמר להם, היא קמה מבולבלת הבוקר, הסתובב אלי בחזרה ולחש לי, אמא- את כבר לא יכולה לנשק אותי ליד חברים… והלך! והוא רק בן 8!!!!

הבן שלי מייבש אותי שהוא לא אוכל

אמא שלי ייבשה אותי לפני שבוע כשנפלתי לבריכה בבית

אני חיילת מזה כשנה עם גיוסי עברתי קורס ייעודי שבתומו קיבלתי דרגת רב;ט לאחר חצי שנה המפקד שלי הבטיח לי דרגת סמל שהייתה מקנה לי הטבות צבאיות שונות וכך הוא מושך ומייבש אותי כבר חצי שנה ,אני מקווה שיקרא את מה שכתבתי לכם ותקופת היובש תיגמר. תודה.