חדשות FF >
שמלות כלה ומדי צבא: שבוע האופנה הרבה יותר סקסי ממה שאתם חושבים
ביום השני של שבוע האופנה ישראל קנדה תל אביב, דוד וקסלר הציג את הכאוס המרגש שלו לצלילי המנון הקאמפ של מיכל אמדורסקי – ואז דאג לספק גם כמה בגדים שאשכרה אפשר (ומומלץ) ללבוש, חנה מרילוס יצרה תנועה מדיטטיבית של בדים שכל כלה לעתיד חייבת לראות מיד, אלקי כץ סגרה את הפינה של אופנה צנועה ושי שלום הפך את מדי צה"ל לשמלות מיני חצופות
חנה מרילוס
כבר שנים שבהפקת שבוע האופנה הישראלי מתעקשים ככל האפשר על אינקלוסיביות: שילוב מיטבי של רכיבי החברה השונים, החל בייצוגי גוף ומידות דרך גיל ועד גיוון מגזרי. השנה זה ניכר במיוחד במאמץ לתת במה למעצבות שמגיעות מהעולם הדתי והחרדי, כמו ROZ, אלקי כץ וחנה מרילוס. אלא שמרילוס היא כבר מזמן לא עלה תאנה מגזרי, כפי שהוכיחה אתמול תצוגת הקולקציה שלה. היא שחקנית מרכזית בשוק שמלות הכלה והערב, כולל הכרה בינלאומית מרשימה. עיצוביה נטועים במגמות עולמיות, מפגינים טכניקה עילאית ובעיקר מכשפים את העין ביופיים.
ברצף מראות שנעו בין שחור ולבן, הציגה מרילוס מופע של תנועת בד כמעט מדיטטיבית. משי ואורגנזה רכים ובוהקים, פגשו קטיפה, רקמות עדינות או עצמות מחוך קשיחות ויצרו מחול מהפנט של חומרים. תשומת לב מיוחדת הוקדשה לפרשנות של הינומות, שהפכו בידיה של מרילוס לרשתות מתכת נוצצות, תכשיטי ראש ורעלות תחרה דרמטיות. לכלות העתידיות – מכל המגזרים – אסור לפספס את מה שיש לה להציע.
דוד וקסלר
אחרי יום וחצי של תצוגות שהתמקדו בעיקר בבגדי נשים, ברצונות נשיים ובמהותה של נשיות, אפשר היה לבנות על דוד וקסלר שיטלטל קצת את הספינה הענוגה הזאת. וכך היה: את התצוגה פתח דוגמן חשוף חזה שרירי ובוהק, לצלילי המנון החרמנות הקאמפי "חייל שלי" מאת מיכל אמדורסקי. אליו הלכו והצטרפו, בכוריאוגרפיית מסלול דינמית ומרעננת לכשעצמה, גברים מצודדים נוספים שמילאו את מכסת ההחפצה המתקנת, בבגדים – או בפיסות וקרעי הבגדים – האופייניים לווקסלר: מעצב שמגלה יציבות אבל מתעקש על ניסיוניות. הוא משתמש בפסולת טקסטיל ושאריות בדים, יוצר מהם מראות מבולגנים ואקספריוניסטים ומלהק את הכאוס לתפקיד הראשי.
וקסלר הוא מעצב סטריט חתרני שיש לו מה להגיד, וכל אלמנט בתצוגה שלו צעק את זה. ובדיוק כשנראה שכשרונו הברור מתחיל "להתבזבז" על הצהרות מעניינות אך לא לבישות, הוא דאג להזכיר שבזבוז זה לא ממש הקטע שלו. פתאום התצוגה שינתה פאזה, והדוגמנים שנכנסו החלו לפזר באוויר מה שנראה לרגע כמו שטרות, ואז כמו פליירים פורנוגרפיים, ואז התברר כגלויות קטנות שמכריזות על השקת המותג החדש שלו, DWR (על רקע חזה גברי חשוף ובוהק כמובן).
שם כבר אפשר ומומלץ למצוא פריטי קז'ואל איכותיים עם טוויסטים ממזריים, שקל לדמיין בהם את הטיפוס התל-אביבי שיודע מה טוב לו. כשכל זה הפך פתאום למופע מחול יחיד מדהים ומשוגע, ואז לפינאלה שבה עשרות דוגמנים ודוגמניות מתקיפים את הקהל במבטי זעם חודרים, כבר כמעט לא הופתענו מכמה שזה היה מפתיע.
שי שלום
כמו לא מעט מהמעצבים המשתתפים בשבוע האופנה השנה, גם שי שלום בחר ליצור קולקציה שעולמות ההשראה שלה מבוססים על "המצב", ונובעים מהתבוננות קודרת על השנתיים האחרונות תוך מבט שמעז לצקת אופטימיות אל העתיד. בעתיד שמדמיין לנו שלום, מדי צה"ל הם שמלות מיני פרחוניות, מכנסונים קוקטיים ובלייזרים סקסיים. הקולקציה שלו נשענת על מוטיבים צבאיים, והלוקים – ברובם בגווני ירוק זית – מאובזרים בכומתות, דיסקיות, קיטבגים ושאר אלמנטים מטרגרים שמוכנסים כאן לקונטקסט כמעט משועשע.
שלום ידוע בהקפדה הטכנית שלו (שמתבטאת גם בשיטת העבודה הייחודית שלו בתעשייה, המתבססת על התאמה אישית ללקוחה) וזו ניכרת כאן כצפוי. השילוב שלה עם תעוזה אירונית מסוימת, חצופה לרגעים, בהחלט מרענן מעט את גוף עבודתו.
אלקי כץ
זו הייתה התצוגה הראשונה של אלקי כץ בשבוע האופנה הישראלי, ונראה שהמעצבת החרדית מבית שמש נחושה שהיא לא תהיה האחרונה. בהשראת המסורת החסידית שבתוכה גדלה, ועל רקע מסורת משפחתית ענפה של עיסוק בטקסטיל, הציגה כץ מפגש הרמוני בין רוח לחומר: שמלות ארוכות עם צווארונים סגורים עוטרו בחיתוכי בד מעניינים, רקמות, שילובי טקסטורות ומשחקי נפח, והבהירו שהיצירה של כץ מהווה אופציה עשירה ואטרקטיבית עבור מי שמחפשות אופנה איכותית וצנועה, לצד חיבור למגמות וטרנדים. החיבוק הדומע שהעניקה המעצבת לאמה בסוף התצוגה היה בונוס מרגש במיוחד.
העיצוב של דוד וקסלר נראה מועתק מדרליק של מוגאטו
מאת: מימי | 29 באוקטובר 2025 | 12:49