•  
•  
•  

וסט פרווה, כובע ומעיל: Volver (צילום: טל חמדי)

לפני חמש שנים הגיעה נועה טקהאשי לארץ ותוך שנתיים הפכה לאחת מכוכבות הטיקטוק הכי מצליחות ואהובות בישראל. טקהאשי, שמוכרת יותר בקיצור נועה טקה, נולדה בטוקיו לאבא יפני ולאמא ישראלית ולפחות רוב חייה חיה כיפנית לכל דבר. "זה לא שאני סתם יפנית, גדלתי במסגרת יפנית מלאה", היא מסבירה, "עברתי חיים מאוד מאוד שונים וקיצוניים, ואז הגעתי לפה וקלטתי כמה אני יכולה להתפתח כאן".

איך זה לגדול בטוקיו?
"יש המון חוקים ואי אפשר לחפף. המזל שלי הוא שאמא שלי ישראלית והיא לימדה אותי להגיד את מה שאני חושבת, גם אם לא נעים לי. אסור לאכול ברחוב, אסור לדבר ברכבת, צריך ללמוד כל הזמן, אחרי בית הספר הולכים לעוד לימודים כדי ללמוד את החומר לפני שילמדו אותו בבית הספר הרגיל. חוזרים הביתה רק ב-23:00 בלילה, ולא נפגשים עם חברים בכלל".

בבית הקפה שאנחנו יושבות בו אנשים מנהלים שיחות על ספיקר ולקוחה אחת חולצת נעליים ומניחה את רגליה על המושב שמולה. זה יקרה ביפן?
"ממש לא. בבית קפה ביפן כולם בשקט, עם אוזניות, מאוד מתחשבים באחר. בגלל זה אנשים שחוזרים מיפן אומרים, 'יואו, הם רובוטים, הם מוזרים'. הם לא, הם פשוט מכבדים את המרחב הציבורי. זה לא המקום להתנהג איך שבא לך, ואם לא תהיה ככה, זה אומר שאתה לא מחונך ולא מכבד".

 

•  
•  
•  

חולצה וג'ינס: Alexander Wang ל-factory 54 | מגפיים: Volver | תכשיטים: Bimba Y Lola (צילום: טל חמדי)

איך נראית ההתנהלות בבית הספר?
"ביסודי מאוד נהניתי, הייתי בבית ספר משולב של ילדים יפנים וזרים, ואז עברתי לחטיבה. היה שם וייב מאוד שונה, כולם היו מאוד יפניים עם תלבושת אחידה מאוד יפנית, אוהבים דברים ספציפיים מאוד, קיי-פופ ודרמות קוריאניות. כל הבנות היו מדברות באופן מסוים, צוחקות באופן מסוים, והרגשתי אאוטסיידרית. היו אומרים לי דברים כמו, 'את זרה', 'את לא תביני', וזה פגע בי. נולדתי שם, גדלתי שם בדיוק כמוהם, אז למה אני חווה גזענות?".

זו גזענות כלפי זה שאת יהודייה, או בגלל שאת נראית שונה? הם הבינו בכלל מה זה יהודייה?
"ממש לא. הם לא יודעים מה זה יהודים בכלל, וגם לא היו שואלים. ביפנים יש משהו שהם לא מכניסים את האף לכל דבר".

לישראלים את נראית יפנית. גם בעיניהם את נראית שונה?
"כן, האמת שכן. פה כולם אומרים לי, 'מה, את אסייתית? שם את בטח הכי רגילה', אבל לא. גם שם ראו אותי כזרה".

 

•  
•  
•  

מעיל וכפפות: Jilbert | מכנסון: Today (צילום: טל חמדי)

ביפן זה כמו באמריקן ביוטי

טקה (18) החלה לדגמן כבר בילדותה ביפן. "תמיד אהבתי את המצלמה, דגמנתי כל החיים, מאז שהייתי תינוקת, אבל ההבדל בין יום צילום שם ליום צילום פה זה 180 מעלות. ביפן אני מגיעה ליום צילום ואין בן אדם שלא יודע מי אני, לא כי אני מפורסמת, אלא כי זה מקצועי לדעת מי הטאלנט של היום – חייב לכבד אותו, לדאוג לו, לתת לו את כל תשומת הלב. כאן שולחים לי מונית לפני כולם ואני מגיעה לסטודיו ריק. באמצע השיער-איפור בונים את הסט, מחליטים במקום איזה אאוטפיטים לובשים וכולם צועקים על אחד השני. בהתחלה הייתי בהלם מזה שהכל נעשה מולי ומרכלים תוך כדי, כי ביפן זה כמו באמריקן ביוטי, לא מדברים, הכל מאוד נעים, הכל נחמד".

לא חששת לעזוב את הדוגמנות שם ולהתחיל מחדש פה?
"לא, לפני שעזבנו כבר הפסקתי לדגמן שם, אבל המשכתי להעלות סרטונים לטיקטוק וכבר היו לי 13 אלף עוקבים. הייתי בתקופה מאוד קשה בבית הספר, הרגשתי שאני ממש לא מתחברת ושאני לא מוצאת את המקום שלי. גם הלימודים שם היו מאוד קשים והפסקתי להגיע. השארתי שם הכל, היום אני לא בקשר עם החברים היפנים שלי מהחטיבה, גם לא מהיסודי. הם מאוד יפניים ואני תמיד רציתי לעבור לארץ, כל קיץ הייתי פה עם המשפחה של אמא שלי וחיכיתי לעבור לגור כאן".

את מגיעה לארץ, ומה קורה?
"כשבאתי לארץ קיבלתי הלם תרבות, אבל הרגשתי מאוד משוחררת מכל הבחינות. הבית למשל היה מאוד שונה, ביפן הדירות קטנות ופה הייתי בהלם שנתנו לי חדר משלי, עד אז הייתי עם שני האחים שלי באותו חדר. כולם כאן מאוד חמים, מחבקים, מדברים, פתוחים. בבית הספר גם קיבלתי שוק, ראיתי אנשים אוכלים בכיתות, מדברים בשיעור, מדברים בלי להרים את היד. עוד לפני שהתחילו הלימודים המחנכת שלי התקשרה אליי בפייסטיים, שזה כבר היה שוק בשבילי. חשבתי לעצמי, 'אמא'לה, מה אני מדברת עם המורה שלי בפייסטיים?', ביפן אין לי בכלל את המספר של המורה שלי ופה היא כותבת לי עם אימוג'ים. הייתי בהלם שבנים ובנות מדברים וזה מקובל, שהושיבו אותי בכיתה ליד בן".

ביפן יצלמו סרטוני טיקטוק בהפסקה?
"מה פתאום? אין דבר כזה טלפון בבית הספר".

 

•  
•  
•  

מעיל: Jilbert (צילום: טל חמדי)

בישראל החליטה טקה להזניק מחדש את הפעילות שלה ברשתות החברתיות, הפעם עם תחושת השחרור והחופש שקיבלה בישראל. "אני מאוד אוהבת אופנה, ופה פתאום הייתה לי אופציה ללבוש מה שבא לי. לבשתי חולצת בית ספר צהובה, העליתי לטיקטוק וזה התפוצץ, זה סרטון שהגיע ל-4 מיליון צפיות. אנשים היו בהלם שאני ישראלית, היו מלא תגובות כמו, 'מה, את משלנו?', וגם תגובות על זה שלבשתי חולצת בית ספר צהובה כי כולם כאן תמיד לובשים שחור ואפור".

ואז את מבינה שיש לך כאן משהו?
"לגמרי, ידעתי לתפוס את המומנטום ולנצל את הרגע הזה, אז המשכתי. באתי עם ירוק, ואז עם ורוד פוקסיה, ואז התחלתי גם לדבר למצלמה. אנשים היו בהלם שאני מדברת עברית".

איך התקבל הפרסום בבית?
"אמא שלי תמכה בי, היא איתי כל הדרך, ממש 'מאמאג'ר'. היא מאוד מגוננת, למרות שבתחילת הדרך זה הפחיד אותה. ההורים שלי הם אנשים מאוד פרייבט, לא הראיתי אותם פעם אחת. אף אחד לא יודע איך הם נראים, אבל אחותי הקטנה מיה, שהיא בת 13, עושה איתי סרטונים וזה כיף".

 

•  
•  
•  

מתוך הקמפיין לקרסטס (צילום: RBCO)

אני לא הכי צנועה בעולם, אבל אני גם לא פרובוקטיבית

דווקא בישראל שבה לכו-לם יש מה להגיד, מצאה את עצמה טקה מרגישה הכי בבית בעולם. כשאני מנסה לעמת אותה עם זיכרונות על הערות פוגעניות שחוותה או גזענות, היא מתנערת. ​"אם יש תגובות של הייט אז זה על אאוטפיט שלא אוהבים. בכלל, אני לא אוהבת להיכנס למקומות של דעות ברשתות החברתיות, אני חושבת פעמיים לפני כל דבר שאני מעלה, הכל מאוד מחושב אצלי. אני חושבת שיש לי אחריות על הילדים שצופים בי ואני לא רוצה להגיע למצב שהורים לא ירצו שהילדים שלהם יצפו בי או שיסתכלו עליי כמשהו לא חינוכי. אני לא אגיד שאני הכי צנועה בעולם, אבל אני גם לא פרובוקטיבית. אני פונה בעיקר לבנות, למרות שזה מאוד קל להגיע להרבה צפיות עם תוכן שפונה לבנים ולעשות את זה בסגנון אחר".

את מקבלת תגובות מאנשים שגדלת איתם ביפן?
"לא. הם רואים הכל, אבל לא מגיבים. הם גם לא מעלים כלום בעצמם".

את ההצלחה ברשתות החברתיות גייסה טקה גם למען ההסברה הישראלית עם פרוץ המלחמה. "עשיתי הסברה ביפנית, ואני מודה על זה שהייתה לי פלטפורמה לשתף, להעלות, להסביר. גם כשמשפחות החטופים כתבו לי, העליתי ועזרתי במה שאני יכולה".

 

•  
•  
•  

מעיל וכפפות: Jilbert | מכנסון: Today | מגפיים: Volver (צילום: טל חמדי)

עברת מיפן לישראל, ועם כל הרצון הטוב, הכיף והפתיחות שיש פה, תוך שנתיים כבר חווית מלחמה.
"זה היה הלם בשבילי, בחיים לא שמעתי אזעקה, גם לא אבא שלי היפני. הוא בחיים לא חווה דבר כזה".

הייתה לך מחשבה שעדיף לחזור ליפן?
"לא, ממש לא. להפך, אמרתי לעצמי שזה הזמן להיות פה, להישאר כאן ולתמוך אם כבר יש לי יכולת לעשות את זה".

לפני חודשיים התגייסה טקה לצה​"ל ובמובן מסוים נאלצה לחזור למשמעת היפנית שהכירה מהילדות. ​"קיבלתי כאפה. אני כבר ארבע שנים פה, התרגלתי מאוד לדרך הישראלית, אבל אז הגעתי לטירונות ושוב חייבים לעמוד בזמנים, לבצע כל פקודה ולעשות מה שאומרים לך. זה החזיר אותי לחטיבה​".

איך מתייחסים אלייך כש"נועה טקה הכוכבת מגיעה לטירונות"?
"רגיל, זה מה שמדהים בצה"ל, שלא מתייחסים אליי כמשהו אחר. הכי מצחיק שהמפקדים קראו לי נועה טקה, וקוראים לי נועה טקהאשי. היו בטירונות גם הרבה בנות חמודות שבאו אליי ואמרו לי שהן מכירות ואוהבות אותי, אבל זהו".

 

•  
•  
•  

בצילומים ל-NYX (צילום: אור דנון)

אני כאן לטווח הארוך

רוב העוקבות של טקה הן נערות בגיל ההתבגרות, אבל חלק מהמותגים שהיא מפרסמת נחשבים ליוקרתיים, כמו חברת מוצרי השיער קרסטס שבחרה בה לפרזנטורית שלה. טקה מצדה אומרת שהיא לא חשה אי-נוחות מכך שהיא מקדמת מוצרים שלא כל אחת יכולה להרשות לעצמה. "בתור יפנית אמור להיות לי שיער עבה, אבל כשהגעתי לארץ התחילה לי נשירה והשיער שלי נהיה דליל. כל המערכת השתבשה לי והייתי צריכה לשקם אותו. מי שלא צריך מוצרים איכותיים אז שלא יקנה, אבל אם את כבר משתמשת, אז לכי על האיכות הכי גבוהה. כשאמרתי לאמא שלי שקרסטס רוצים לעבוד איתי היא הייתה בהלם, מבחינתה הגעתי לשיא. ביפן איכות זה דבר מאוד מוערך".

אולי זה לא הדבר הכי נכון לפרסם עבור קהל היעד שלך מוצרים יקרים, או לסמל מרדף אחרי השיער המושלם והבגד המושלם?
"את צודקת לגמרי, אבל אני תמיד אבחר להתמקד באיכות. בנות 10 ממש לא צריכות להשתמש במוצרים יקרים, וכן, יש צרכנות יתר, אבל אני מאמינה שהכל צריך להיות במידה. כרגע אני לא עובדת עם קודי קופון כי אני לא אוהבת לבוא ולדחוף לאנשים 'תקנו', אני אוהבת להראות את המוצרים שאני חושבת שהם מועילים ושאני באמת משתמשת בהם".

בזמן שאנחנו מדברות הידיים שלך משחקות בקליפס שעולה 90 שקל, של חברת האופנה דה רוקוקו, שספגה ביקורת על התורים הארוכים בפופ-אפ שלה.
"בעיניי זה גאוני מה שהן עשו, כל הכבוד להן".

 

•  
•  
•  

מעיל: Jilbert (צילום: טל חמדי)

מה גאוני?
"הן אמרו שזה פתוח רק ליומיים ונהיה שם תור ענק, אבל זה היה פתוח לעוד חודשיים. זו אסטרטגיה גאונית".

זה בעיקר נשמע כמו שקר לצרכן. 
"אני לא חושבת, אולי הן התכוונו לפתוח ליומיים ואז ראו את ההצלחה והמשיכו. אני לא יודעת מה הסיבה המקורית, אבל הן כנראה לא באו ואמרו, 'אנחנו נפתח את זה ליומיים, ואז זה יישאר חודשיים'. אחרי הבאזז הדבר הנכון היה להשאיר את זה פתוח לחודשיים. אם הן היו אומרות מראש שזה יהיה פתוח לחודשיים, אולי זה לא היה עושה את כל הרעש הזה. אסטרטגית, זה מדהים".

וגם פה, לא מדובר במוצרים הכי נגישים לבנות נוער.
"זה בוטיק שמאוד משקיע בכל פריט, הם לא סתם יקרים. יש כאלה שיגידו שקליפס ב-90 שקל זה מוגזם, אבל זה קליפס טוב, באמת. אני אוהבת שאנשים משקיעים בפריטים שלהם, נכון, זה לא לכולם, אבל עדיף שתקנו בדה רוקוקו דבר אחד ותשתמשו בו שנים מאשר שתקנו מלא דברים זולים בשיין. אני לא תומכת בצריכת יתר, כל הבנות שעושות הול שיין כל שבוע, אני פחות מתחברת לזה. אני מבינה שזה נגיש, אבל אם כבר אתה משקיע במוצר, תקנה משהו שתוכל להשתמש בו שנים קדימה. אני יכולה להוציא סכומים על דברים שאני חושבת ששווים את זה או שיקדמו אותי בתחום האופנה. נגיד, קניתי את הנעליים של איזבל מארה ואפילו הוצאתי על זה 100 דולר משלוח כי אין להשיג את זה בארץ. או סקימס למשל, אני מוציאה שם מלא, אז תייגתי אותם בתמונה והם הגיבו לי. גם הצטלמתי עם חלוק של ויקטוריה'ס סיקרט ועכשיו אני מתחילה לעבוד איתם. בסופו של דבר אתה מוציא כדי לקבל עוד, והכל בפרופורציות. אני יכולה לאבד הכל מחר, זו לא העבודה הכי יציבה בעולם".

 

•  
•  
•  

מעיל: Jilbert (צילום: טל חמדי)

משפיעניות חשופות לביקורת בעקבות הקמפיינים והמוצרים שהן מפרסמות. שחר חיון הייתה עכשיו במוקד הסערה סביב השת"פים שלה, החל מהתחבורה הציבורית וכלה בדיפיוזר לשיער מתולתל כשהיא עם החלקה.
"מה היא כבר עשתה? אני חושבת שהיא לא עשתה משהו רע, לפעמים בנות עם שיער חלק רוצות אולי להשתמש בדיפיוזר, הכל בסדר, זה לא כזה אאוט אוף דה בוקס".

זה מכשיר שנועד לעיצוב תלתלים קיימים, לא ליצירת תלתלים.
"הבנתי. לא ידעתי את זה. ​אני יכולה להבין את הביקורת, ומצד שני גם את האנשים שאומרים שזה גאוני, כי כולם מדברים על זה וזו עוד חשיפה, אבל זה לא מה שאני מחפשת. מכל דבר אפשר לעשות רעש היום, אבל אני חושבת אם זה יחזיק. האמינות שלי זה משהו שמאוד חשוב לי. תמיד אחשוב על הקהל שלי קודם".

כשאת רואה את הביקורת שהיא מקבלת, זה מפחיד אותך?
"אני הכי משתדלת בעולם שלא להגיע למצב כזה. כשאני מצלמת משהו אני עורכת אותו 200 פעם, אני אומרת את אותו דבר בכמה צורות ואז בוחרת. אני לא אוהבת להגיד שאני פוליטיקלי קורקט, אבל אני מעדיפה ככה מאשר להיכנס לדרמה".

 

•  
•  
•  

וסט פרווה, כובע ומעיל: Volver | ג'ינס: Diesel Israel (צילום: טל חמדי)

היית עובדת עם משרדים ממשלתיים?
"עשיתי קמפיין עם משרד החינוך, פרסמנו מוקד לילדים שמרגישים לבד, שיידעו שיש למי לפנות ושלא יישארו עם זה לבד. אם אתה עובר משהו כזה ואין לך סביבה תומכת, אז תפנה למספר הזה, שם יקשיבו. לצערי יש מספיק ילדים שעוברים את זה וצריכים את התמיכה הזאת, וגם לי לא תמיד היו חברים. אני לא אגיד שעברתי חרם, אבל עברתי תקופה שלא הרגשתי שאני מוצאת את המקום שלי, שלא הרגשתי שיש לי עם מי לדבר".

הסוכנת של נועה, שיושבת לצדה, מתערבת בשיחה ומספרת: "אני חייבת להגיד שלנועה יש סיי מאוד גדול בבחירת הקמפיינים שלה והיא אומרת המון פעמים 'לא'. עכשיו היא סירבה לחוזה שנתי של 50 אלף שקל בחודש עם חברת ביוטי".

כלומר, ויתרת על 600 אלף שקל?
"כן, כי זה לא מתאים לי וזה לא מתאים לקהל שלי. אני כאן פור דה לונג טרם ואני מאוד פיקית, אם אני עושה משהו שאני פחות אוהבת, זה יגרד לי, ומרגישים את זה. אני לא יכולה שלא להיות אותנטית, ברגע שאני עולה עם קמפיין זה מלווה אותי לנצח". 

 

•  
•  
•  

חולצה וג'ינס: Alexander Wang ל-factory 54 | מגפיים: Volver | תכשיטים: Bimba Y Lola (צילום: טל חמדי)

הפרצוף שלי הוא העבודה שלי

לצד הקמפיינים ברשתות החברתיות בשבוע האופנה צעדה טקה בשתי תצוגות, האחת היא Patterns של המעצבת נעם מעיין והשנייה של הסטייליסט איתי בצלאלי, שהפיח חיים בבגד בלייב באמצעות בינה מלאכותית. "זה היה הכי אנאקספקטד בעולם, הסתובבתי בשינקין ואז ראיתי את איתי בצלאלי יושב בבית קפה. הוא היה הכי חמוד בעולם, הוא קם לחבק אותי ואמר, 'יואו, נועה, אני מת עלייך. את תהיי ענקית, יש לי משהו שאני ממש רוצה לעשות איתך'. הוא סיפר לי שהוא כבר מלא זמן שולח לי הודעות ולא ראיתי, ושהוא רוצה שאצעד בתצוגה שלו בשבוע האופנה. לא היו חזרות בכלל, הכל היה בוואן דיי. זה מטורף שבגיל 18 יצא לי לצעוד על שני מסלולים, עם איתי שהוא וואו ועם נעם שהיא מדהימה ואסטרטגית. היא ידעה את מי להביא לתצוגה – אני, עידן (הגיימר דה כהן – א"ו) וסטפן, אנשים שיודעים לסחוב את הדבר הזה".

הבחירה במשפיענים ולא בדוגמנים גררה ביקורת מצד אנשי המקצוע. את, כאדם שמעריך אופנה, יכולה להבין את ההתנגדות שיש לכך שלא בוחרים בדוגמנים מקצועיים, אלא בגימיק?
"זה נכון שפעם זה לא היה קורה ושבגדול זה לא מקובל, אבל אין דבר כזה חוקים באופנה, כל אחד עושה מה שבא לו, וזה מה שיפה. בארץ לקחו את זה לכיוון של המשפיענים, ובסוף 90% ממה שראינו היה באמת המשפיענים שעשו מרקטינג לדבר הזה, היה פחות דיבור אם לא היו מביאים אותנו. בארץ, וזו עובדה, תחום האופנה לא מתקדם מספיק. אני מבינה שהיו אנשים ספציפיים שאולי פחות התאים להביא אותם לשבוע אופנה, אבל אני דווקא אוהבת את זה שיש ביקורת ושמדברים על אופנה".

מה חשבת על סגירת התצוגה של יובל כספית ובן זוגה?
"אמרתי יואו, איזה חמוד זה, איך הוא מרים לה. אנשים לא הבינו שככה היא סגרה את התצוגה – היא לא אמורה סתם לבוא ולצעוד, מה מצפים, שהיא תבוא וכאילו תהיה כמו המעצבים הרגילים, שמשתחווים ואז בורחים אחורה?".

 

 

 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Noa Takahashi‎‏ (@‏‎noa.takahashii‎‏)‎‏

היית מעלה בן זוג על המסלול?
"אם הייתי במקום של זוגיות ונשואה, אז כן, שירים לי".

ובינתיים יש לך חבר כבר שנה, ולא הזמנת אותו לשבת בקהל ולצפות בך על המסלול. למה?
"זה עניין של פרטיות. כשאת חושפת קשר, את חושפת גם את הבן אדם השני, שלא בהכרח נמצא בעולם הזה. הוא לא ברשתות, ואני לא חושבת שזה ממקומי לקחת אחריות שבגללי הוא יקבל ביקורת או חשיפה קיצונית. אני חושבת שזה מאוד משנה את הזוגיות ברגע שזה אאוטסייד".

איך הוא מקבל את החשיפה שלך?
"טוב, כי אני לא מביאה את זה הביתה, אני מתנהגת לזה כמו לעבודה לכל דבר. אם יש לי יום צילום, קמפיין, נסיעה לחו"ל, זו עבודה, פשוט הפרצוף שלי הוא העבודה שלי ואני לא אוהבת לערבב. אמא שלי תמיד אמרה לי שלא לערבב חיים אישיים ועבודה כי זה עלול לשבש מלא דברים. אני כבר שנים בתחום אז אני רגילה לזה, אבל זה מאוד קשה לקבל את העולם הזה ואת הביקורת שיש בו, ואי אפשר לדעת איך בן אדם יכיל את זה וכמה זה שווה את זה".

 

•  
•  
•  

מעיל וכפפות: Jilbert (צילום: טל חמדי)

את לא יוצאת לדייטים ציבוריים?
"אני כן".

ואם יצלמו אותך?
"מצלמים, אבל בזכות הסוכנת שלי, שנמצאת בקשר טוב עם כל עמודי הבידור, פונים לאישור ואז אני אומרת 'לא' וזה לא עולה. היה סרטון עם בן הזוג שלי שילדה בת עשר העלתה והגיע לחצי מיליון צפיות. כתבתי לה, והיא מחקה. אחד מעמודי הבידור העלה אייטם, 'החבר החדש של נועה טקה'. זה היה 20 דקות באוויר, ואת יודעת כמה הודעות הוא קיבל? כל הוואטסאפ, כל הדי-אם שלו, מיליון הודעות, אמא'לה. גם מה אני צריכה שיהיה אייטם כזה, 'מה אתם חושבים על החבר החדש של נועה טקה?'".

וזה לא מבאס? את לא רוצה שבן הזוג שלך יהיה שם ברגעים גדולים בחיים שלך?
"האמת שלא כל כך, אני לא עושה את זה ממקום שאני אראה פנויה, הוא יודע שזה בא ממקום של לשמור עלינו. עד כמה שזה יהיה להחלטתי אני רוצה לשלוט במצב, אז אני לא מעלה, לא משתפת, לא מגיעה איתו לאירועים ציבוריים, להשקות ודברים כאלה. השקות זה העבודה שלי, אני רוצה להיות בעבודה, לצלם, להצטלם. זה לא זמן בילוי זוגי, אין צורך לערבב".

 

•  
•  
•  

מעיל: Jilbert | נעליים: אוסף פרטי (צילום: טל חמדי)

צילום: טל חמדי | סטיילינג: קורין סוויד | שיער: נס אל מרום | הפקה: טל פוליטי