•  
•  
•  

70 שנות סטייל ישראלי

כמו התרבות, המוסיקה והאוכל, כמו הישראליות עצמה – גם האופנה והסטייל שמאפיינים את המדינה הצעירה שאנחנו קוראים לה בית, הם למעשה שכבות על שכבות של מקורות, השפעות והשראות, שורשים שמתפצלים מגזע איתן ומובחן ונשלחים עמוק ורחוק, לכל העולם. אין איך להתחמק מצמד המילים השחוק הזה: גם הסטייל הישראלי הוא קיבוץ גלויות. וכמה שזה יפה.

לרגל חגיגות 70 השנים למדינה, ביקשנו במערכת FF לעשות כבוד למוזות, האיקונות והאושיות שמסמלות יותר מכל את האיכות החמקמקה והמורכבת הזאת שנקראת "אופנה ישראלית". לא היה קשה למצוא אותן – 70 השנים האחרונות רצופות בנשים בלתי נשכחות שאיתן מגיע גם סטייל בלתי נשכח, אבל היה מאד קשה לסנן אותן לכדי רשימה מצומצמת שתזקק את שלל הייצוגים שהיו ועוד יהיו פה, בחסות הדור הבא של הפאשניסטות, שהתגייס כאן למחווה הבאמת מרגשת הזאת. התוצאות לפניכם.

1. שושנה דמארי – אלמה דישי

 

•  
•  
•  

עגילים, טבעת וז'קט: ראומה ויואל. תמונת מקור: מתוך אלבום "אור", הד ארצי

מלכת הזמר העברי, שנוכחותה העוצמתית ליוותה אותו במשך יותר מארבעה עשורים, החל מתחילת שנות ה-40, אז ביצעה לראשונה את "כלניות" בתיאטרון המוסיקלי "לי לה לו", ועד "אור" של שלהי שנות השמונים – האלבום שאת צילום העטיפה האיקוני שלו בחרנו לשחזר. אכן, דמארי היא אור גדול שזורח על האופנה הישראלית, בזכות הסגנון הכל כך מזוהה שלה, שהתבסס על שמלות רקומות ותכשיטים גדולים, ומתבטא כאן דווקא באיזה נקיון אצילי, מאופק ודרמטי בו זמנית, של אישה שכבר יודעת היטב את מעמדה הרם. וכמובן, העגילים. "עגילי דמאר" הכבדים שאפשר כמעט לשמוע את הרשרוש המתכתי שלהם, שמהדהדים את המפגש המסחרר בין המסורת התימנית לבין הדיווה החד-פעמית שהנציחה אותה. לעגילים הגדולים האלה, תרתי משמע, הצליחה להיכנס בכבוד השחקנית העולה אלמה דישי, שפניה ונוכחותה ניחנו גם הם בשילוב מעורר הקנאה הזה, בין אצילות אלגנטית לעוצמה שורפת.

2. אילנית – סופיה מצ'טנר

 

•  
•  
•  

חולצה: אוסף פרטי. תמונת מקור: עטיפת אלבום

חנה דרזנר, הידועה יותר בשם הבמה הכה ישראלי – אילנית, היא כנראה כוכבת הפופ האמיתית הראשונה שהייתה כאן. הזמרת האגדית שייצגה את ישראל לראשונה באירוויזיון (והגיעה למקום רביעי) עדיין מחזיקה בשיא הזכיות בתואר "זמרת השנה", ועדיין מחזיקה גם ביופי הרב שתמיד היה מנת חלקה. בהתאם לעשור שבו פרצה בהיותה טינאייג'רית בלבד – הסיקסטיז, הסטייל של אילנית הוא קלאסיקת בוהו מקומית: שמלות נשפכות, שרוולי פעמון, כתרי פרחים על בלונד זוהר וגולש וחיוך מפוצץ בסטאר קוואליטי, שמבטיח שהיה פה מאד שמח לפני שהגענו.

התמונה המקורית, שהיוותה את עטיפת אחד מאלבומיה הרבים, מציגה קלוז-אפ מסנוור של אותו יופי שנודע למרחקים, ומכיל איזו איכות בינלאומית מלכותית, נורדית-סלאבית שכזו, לצד ישראליות פשוטה, כנה ומחויכת. בדיוק כמו זו של סופיה מצ'טנר, הנערה שעושה צעדי ענק בעולם דוגמנות העל ודואגת לשמר ולפאר את מעמדו של היופי הישראלי הידוע והמגוון.

3. ירדנה ארזי – אליאנה תדהר

 

•  
•  
•  

שמלה: les petites נווה צדק, שרשראות: Meira T קניון האופנה. תמונת מקור: יקי הלפרין

מי שהפכה לזמרת מוערכת עוד לפני שמלאו לה 17 וגויסה ללהקת הנח"ל עוד לפני שמלאו לה 18, סביר שתלווה את התרבות הישראלית בקולה הערב במשך שנים רבות. לכוכבות המיידית של ירדנה ארזי אחראי גם, כנראה, יופייה הבלתי מעורער, ומשב הרוח המאד ספציפי שהביאה לעולמות הסטייל הישראלים של שנות השבעים: ארזי היא המייצגת המובהקת של ההשפעה המשונה והמשמעותית שיש לצה"ל על האופנה המקומית, ודמותה הלבושה במדים שעליהם משתלשלות שתי צמות ברונטיות, לעד תסמל את מודל היופי הצברי האולטימטיבי. הבחירה באליאנה תדהר היפהפייה מאזכרת גם את אבולוציית ההערצה הישראלית לכוכבות פופ ונוער – לפני 40 שנה הייתה זו ירדנה, היום זו אליאנה – וכשמסתכלים עליהן ככה, נראה שבעצם, לא המון השתנה.

4. תמי בן עמי – נטלי דדון

 

•  
•  
•  

בגד ים: גוטקס- בגד הים המקורי מהארכיון, צמיד: סטודיו הכל דבש. תמונת מקור: בן לם

שנות השמונים מהוות, כנראה, את רגע הפריצה של האופנה הישראלית אל העולם, ואולי אף את ההבנה וההכרה המקומיים בכך שיש דבר כזה בכלל. בגדי הים של גוטקס החלו אז למשוך סופרמודלס בינלאומיות כפרזנטוריות, אבל לפני נעמי קמפבל וקלאודיה שיפר הייתה תמי בן עמי, שדמותה – פניה העוצמתיות, ממוסגרות בגבות עבות מעל עיניים חודרות ושפתיים בשרניות, עורה השחום, הזוהר בבגד ים צבעוני – חקוקה לנצח בדברי הימים של האופנה הישראלית, מלוות תמיד בתחושת החמצה כואבת על כך שהאישה היפהפייה הזאת נפטרה בהיותה בת 40 בלבד, אחרי מאבק במחלת הסרטן. התמונה המקורית הופיעה על שער "לאישה" בפברואר 1983, והסתמנה כאיקונית מהרגע הראשון בהחלט.

בשביל הדוגמנית נטלי דדון, זו בהחלט לא הייתה הפעם הראשונה שבה מעלים בפניה את שמה של בן עמי ורואים בה מעין גלגול מודרני שלה – לא קשה להבין למה. לבסוף, המחווה כאן היא לא רק למצולמת, אלא גם לצלם – הרי הוא יקי הלפרין המוערך והמיתולוגי שהלך לעולמו לפני פחות מחודש.

5. לאה רבין – נועם פרוסט

 

•  
•  
•  

ז'קט, חולצה ומשקפיים: סטודיו הכל דבש. תמונת מקור: לע"מ

המוסד האופנתי המכונה "הגברת הראשונה" אינו טבוע בתרבות הישראלית כשם שהוא טבוע באחותה האמריקאית – להם את יש את ג'קי קנדי, מישל אובמה, מלניה טראמפ. לנו יש את לאה רבין, והאמת שהסטייל שלה מספיק בהחלט מבחינתנו ל-70 שנות קיום. הפוליטיקה הישראלית, שאלמנט האופנה הנשי הכי זכור בה הוא "נעלי גולדה", לא בדיוק מעודדת השקעה בסטייל מתקדם (אלא אם אתם מחשיבים שיער סגול). ללאה רבין זה לא הפריע – היא תמיד הקרינה כוח, חוכמה ואצילות, ותמיד הייתה לבושה במיטב המחלצות הקלאסיות והאלגנטיות של התקופה (שנות השבעים – תשעים): חליפות חצאית מחויטות, מעילי טרנץ', משקפיים גדולים, מטפחות, סיכות דש – הכל מלוטש, תפור לעילא, נושא את שמות מותגי העילית היוקרתיים בעולם ומלווה בתסרוקת גבוהה ומוקפדת.

מהגרסה שלנו לתמונה המקורית נחתכה תוספת משמעותית – דמותה של אותה ג'קי קנדי אחת ויחידה, שהונצחה לצד רבין במפגש עמוס הסטייל בין צמד הפירסט ליידיז. הדוגמנית הבינלאומית המצליחה, נועם פרוסט, לא התביישה לבטא את התרגשותה מהמעמד המכובד, ונדמה שזה ניכר על ארשת הרצינות האצילית שלרוב מזוהה איתה, ונמסה כאן לכדי חיוך אלגנטי אך מלא כנות.

6. עפרה חזה – עדן סבן

 

•  
•  
•  

גלביה: סטודיו הכל דבש, כובע: מזל חסון, תכשיטים: אבגד. תמונת מקור: מתוך אלבום "שירי תימן"

עם כל הכבוד (והו, כמה כבוד יש) לגל גדות, נדמה שהתואר "הכוכבת הישראלית הגדולה בכל הזמנים" עדיין שייך לעפרה חזה. הזמרת הענקית, שמותה בטרם עת הפך אותה גם למיתולוגית, לא רק כבשה את העולם והפכה לאייקון תרבות נצחי – היא גם הפכה לאייקון אופנה נצחי. לצד יופייה הפראי, וכמו שושנה דמארי לפניה, היטיבה חזה לחבר את התימניות המסורתית לרוח הפופ של התקופה, והתוצאה היא סטייל עוצר נשימה. רק חשבו על לוק האירוויזיון שלה ב-1983, אז ביצעה את "חי" על הבמה במינכן כשהיא לובשת שמלת טוניקה לבנה, תפוחת כתפיים, מעל מכנסיים צמודים – סגנון שהפך מזוהה איתה לאורך השנים, ואז חשבו על על שער האלבום "שירי תימן" המשוחזר כאן, על כיסוי הראש התימני, הרקום מטבעות זהב, עוטף את התלתלים השחורים. 

גם הדוגמנית עדן סבן מסתירה תלתלים שחורים תחת הכובע שיצרה עבורה הסטייליסטית מזל חסון, ומשהו במחווה הזאת עוצמתי במיוחד – גם בגלל היופי נטול הרבב של שתי הנשים, וגם בגלל שעדן, כמו עפרה, תמיד העמידה את המוצא שלה כמקור לגאווה וכבוד בלתי נדלים.

7. יעל אבקסיס – דניאל גל

 

•  
•  
•  

מעיל: קסטרו – המעיל המקורי מהארכיון, פרחים – באדיבות זר פור יו. תמונת מקור: רון קדמי

כולכם זוכרים את הפרסומת ההיא של קסטרו מ-94. מאז ולחלוטין עד היום, אם תשאלו אותנו ועוד רבים כמונו, יעל אבקסיס היא הסמל הבלתי מעורער של היופי הישראלי האולטימטיבי. ג'וליה רוברטס המקומית, עם החיוך העצום, הפנים החמות, התלתלים הגדולים, הכשרון, החוכמה והממזריות – כולם אצורים שם במלוא תפארתם, באותן 30 שניות של פרובוקציה בלתי נשכחת לצלילי "קריפ" של רדיוהד.

הרגע הזה היווה את הפריצה המשמעותית של אבקסיס למיינסטרים, ומאז היא נשארה שם, קונצנזוס מוחלט של יופי טבעי וסטייל חסר מאמץ, קורנת לעד בחיוך גדול וממזרי. נדמה כי מדובר בקסם ייחודי שאי אפשר באמת לשחזר, אבל האמת שכשהרקדנית והשחקנית הצעירה והיפהפייה, דניאל גל, סיימה את שלב עיצוב השיער ביום הצילומים, נותרו כל הנוכחים על הסט חסרי מילים לחלוטין. אין צורך להסביר למה, נכון?

8. רונית אלקבץ – הילה סעדה

 

•  
•  
•  

שמלה: ראומה ויואל. תמונת מקור: אופיר קדמי

רונית אלקבץ הלכה לעולמה לפני שנתיים בדיוק (19.4.16), ובכל יום שעבר מאז הולך ודורך כוכבה בשמי התרבות הישראלית, שמתפקעת מרוב ניסיון להכיל את הזיכרון של האישה הזאת, שהייתה שחקנית נדירה, במאית ויוצרת בחסד, מוזה רב תחומית ואגדת אופנה בלתי מעורערת. את המראות הבלתי נשכחים של רונית אלקבץ באמת פשוט אי אפשר לספור, בטח שלא לדרג: משמלות הקוטור שעיצב לה אלבר אלבז, דרך אלה שעיצב לה ויוי בלאיש ועד אלה שעיצבה בעצמה, ממראות האיפור הכבדים ועד הפנים העירומות, החזקות כל כך, מהשיער השחור הארוך ועד התספורת הקצוצה שרמזה על המחלה שנגסה בה – רונית אלקבץ הייתה מלכה של דרמה, של כשרון ושל סטייל, השראה מתמדת לכל מי שמבקש לגעת בתרבות ובאופנה ישראלית.

בחרנו לשחזר דווקא את התמונה הפשוטה הזאת, שבה לובשת אלקבץ שמלת תחרה לבנה קלאסית, בלי רעש וצלצולים סביבה. השחזור בכיכובה של השחקנית העולה, הילה סעדה, מחזק את הבחירה הזאת, שבמרכזה עומד הקונטרסט העוצמתי בין הנקיון, העדינות והצניעות, הלבן של השמלה – לבין האפלה, הכוח והדרמה, השחור של השיער והעיניים.

הפקה, ליהוק וקריאייטיב: שרונה בונד מטרסו
צילום: עידו לביא
סטיילינג: מזל חסון
איפור: ערן פאל
שיער: עינת סברלו וקובי קלדרון
ע. הפקה: איילון שמואל, ע. סטיילינג: דניאלה אמסלם, ע. צלם: רפאל לוי, ע. איפור: מאיה קודישביץ