קולקציות >
בלי בושה: החצאית המושלמת קיימת, וראינו אותה על המסלול
לפעמים כדי ללכת צעד אחד קדימה צריך לקחת שניים אחורה, אז בדיזל פנו לארכיון, שפכו אותו על הרצפה ואחר כך יצרו משהו חדש לגמרי. כפתורים שנרכסים בדרך לא סטנדרטית, קפלים מובנים בבד ובגדים שמתלפפים סביב עצמם – ככה מפיקים מהבוקר שאחרי את המיטב
אם היינו יכולים לפרוס את כל הזיכרונות שלנו על הרצפה ולהסתכל להם בעיניים, מה היינו רואים? בית האופנה דיזל עשה את זה, ומה שנגלה הוא בליל של חפצים שנעים בחופשיות על הסקאלה בין תמימות לגרוטסק: בלונים צבעוניים, שלדים, פסלי סנטה קלאוס, פפיונים, ליצן מפחיד, גורי חתולים ושלל אביזרי סקס. אלה רק חלק מ-50,000 הפריטים שנשלפו מהארכיון של בית האופנה – ממורביליה מקולקציות וקמפיינים קודמים שהרכיבה בתפזורת מופלאה את התפאורה לתצוגת סתיו 2026 שלו בשבוע האופנה במילאנו.
הנציגות הישראלית שהגיעה לחזות בבשורה הייתה מרשימה במיוחד: מישל גרציג הייתה יפהפייה במיקרו שורטס וחולצת רשת, דנה זרמון הפכה את חצאית הסקול-גירל לאדג'ית מתמיד, איתי בצלאלי – שבדרך כלל מלביש אחרים – נראה מעולה בפרונט, אמה אלפי הוכיחה שוב שהיא אחת המתלבשות המעניינות בישראל (וגם בזירה הבינלאומית), יוחנן טווינה הפך את המקום למגרש המשחקים הפרטי שלו (יש סיכוי שהוא כוכב בדרום קוריאה עכשיו), אביחי דעי גרם לנו לחלום על ז'קט פפיטה משופשף ועדן פינס המהפנטת הביאה איתה כובע מלא נוכחות ואת התיק הזעיר בעולם.
למרות הסיור בממורי ליין, את ההשראה לעיצובים שהוצגו על המסלול שאב המעצב הראשי, גלן מרטנס, דווקא ממה שחמק מתיוק קפדני באחורה של הראש. "זה הרגע הזה שאולי אנחנו לא זוכרים", הוא הסביר לפני התצוגה, "לכולנו היו כאלה, כשהתעוררנו בלי להבין איפה אנחנו ותהינו 'מה קרה אתמול בלילה?'".
וכך, על רקע ה"הול אוף פיים" מכל שנות המותג חלפה שיירת "ווק אוף שיים" – מינוס הבושה. הכפתורים נרכסו לא כמו שצריך, הנצנצים מהמסיבה נדבקו לעורם של הדוגמנים והדוגמניות והבגדים כמו התלפפו סביב עצמם תוך כדי ההתארגנות החפוזה בבוקר שאחרי. לא ממש ברור מה היו האירועים שקדמו לכך, אבל זה לא משנה – כי ברור שהיה פאן.
בדומה לחלל שמיזג בין סיפורים שונים, גם המראות שדיזל מציעים לסתיו הבא כוללים שילובים לא צפויים. הבדים זכו לטיפולים ייחודיים: גימורים מבריקים שחושפים אפקט אחר בין הקפלים, דנים משולב קטיפה במרקם כמעט חי, טלאי פרוות צבעוניות וקימוטים מובנים.
כל אלה מתכתבים באופן מושלם עם ה-DNA של דיזל, אבל אליהם הצטרפו גם רקמות פרחוניות, בדי טול ותחרה וגימורי רקמה שהושאלו מהארון של סבתא וסיפקו (מעבר לעוד רגע של נוסטלגיה) קונטרה רומנטית ורכה לחספוס הכללי. ואם כבר רומנטי, אי אפשר להתעלם מחצאית הקטיפה מלאת הנפח באפקט דנים, פרשנות בועטת ועכשווית לשמלת נסיכות מהמאה ה-18.
רגע אחרי שהרייב של מרטנס נגמר, המוזיקה האלקטרונית דממה וברקע התנגנה שוב נעימת מעליות עדינה. קרה כאן משהו? לא ברור, אבל ברור שהיה פאן.
הכותבת הייתה אורחת של דיזל במילאנו
השאירו תגובה