אם היית שואלת אותי לפני כמה שנים, הייתי כותבת רשימה ארוכה. היום אני רק מחייכת, כי יש לי אומץ, ויש לי שקט. בכל פעם שאני חושבת שחסר לי אומץ, אני שואלת את עצמי: “בעצם, מה עוצר אותי מלהגשים?” ואז אני פשוט עושה. יש מאחורי רשימה ארוכה של חלומות שכבר הגשמתי, ועוד אחת ארוכה של חלומות שעוד יתגשמו. כי אומץ כבר יש, עכשיו נשאר רק למצוא את הזמן. ⏳

אם היה לי אומץ הייתי הייתי עוזבת הכל – את העבודה , את ההבית ואת העיר שאני גרה בה , עוזבת פשוט את הכללללל תרתי משמע ונוסעת לייעד שהכי נהנתי בו מקום ממש גן עדן -( לא יכולה לרשום את המיקום כי לא רוצה שייזהו אותי ) שהתי במקום הזה כ- 3 חודשים – כל רגע ששהתי בו היה חלום – אין שם תחרות אין רעש אין מכניות שנוסעות במהירות וכבישים סואנים – כל מי שעובר בדרכך מולך מברך לשלום ובחיוך רחב – הכל מתנהל שם בנונשולנטיות – - אין שם פחד אין שם דאגות – הלוואי והיה לי האומץ לעזוב הכל ולחזור לשם לשארית חיי הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

אם היה לי אומץ הייתי מגשימה את החלום שלי וטסה עם הילדים לשנה של טיולים בחול, אני פחדנית וחרדתית מידי ועם המצב בעולם כרגע כלפי ישראלים אין לי אומץ לעשות את זה לצערי, מקוה שאולי אעזור אומץ לעשות את זה אם המצב ירגע.

אם היה לי עוד אומץ הייתי עושה מסיבת יום הולדת 40 עם מוזיקה שאני הכי אוהבת, חברים ומשפחה, בטבע ומרימה הפקה, אבל אני מודה שבשלב הזה זה עוד מלחיץ אותי ומביך אותי להיות ככה במוקד

אם היה לי יותר אומץ, הייתי הולכת לעשות הסבת אקדמאים ,ללמוד סיעוד ולהיות אחות :)
הצלת חיי אדם נראית לי משימה מטורפת, בעיקר בתקופה זאת.

הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
אם היה לי אומץ הייתי עושה קמפינג ..אני מאד רוצה בעלי מנסה לשכנע והבת שלי מאד רוצה אולי בזכות הפוסט הזה אלך לבעלי ואשמח אותו לכבוד יום ההולדת שלו ואסכים לישון באוהל.
יאללה הלכתי לבשר לו :)
Danaakerman1983@gmail.com

אני חולת טרשת נפוצה ואהיתי משנה את מצבי ללכת לירכוב על סוסים אים היה לי אומץ לכך

חוזרת ועונה לכל מי שפגע בי, במקום להשאר טעונה ולאכול את הלב, מה אעשה שאני מופנמת נוחה להחריד

אם היה לי אומץ, הייתי לוקחת לי מספר שיעורי נהיגה, לאינדיקציה , אם בכלל אני מסוגלת להחזיק הגה בפעם הראשונה בחיי

אם היה לי אומץ הייתי פותחת ערוץ יוטיוב ומנסה להיות משפיענית. אני מתמחה ברפואה, רצינית, בוגרת אוניברסיטה, שירתתי כקצינה במודיעין- אין לי אומץ פתאום לסטות מהנתיב המסומן..

אם היה לי אומץ הייתי נרשמת לחוג כדורסל. איך אהבתי לשחק כשהייתי ילדה. אבל עכשיו מרגיש לי שזה לצעירות עם גזרה טובה. מרגיש לי שזאת תהיה פדיחה רצינית להכנס לחוג

אם היה לי אומץ הייתי עוזבת את העבודה לפחות לשנה לוקחת את 2 הילדים ויוצאת לטייל בעולם.
אני מאמינה שחיים רק פעם אחת והחיים האלה צריכים משמעות.

היום אני בת 58.בצעירותי חלמתי להיות כמו חנה סנש סופרת,צנחנית ומרגלת.אם היה לי אומץ חולמת על צניחה חופשית. מאשרת תקנון

קמה בבוקר אורזת תיק קטן ומטיילת קצר וספונטני, כל פעם ביעד אחר בעולם. 5 הקטנים יסתדרו עם אבא מצוין וכולם מרוצים

אם היה לי אומץ, הייתי מאמינה יותר באהבה שמגיעה לי בלי לפחד להיפתח, לסמוך, ולתת מקום אמיתי למישהו בלב שלי. הייתי בוחרת להאמין שיום אחד אזכה להתחתן עם בעל שתומך, מעריך ואוהב באמת ושגם אני אצליח לאהוב בלי גבולות ובלי פחד למרות כל השריטות.

אם היה לי אומץ הייתי צובעת את השיער דלי לבלונד פלטינה

שלוש שנים חיכיתי שיהיה לי אומץ להתגרש… ובסוף עשיתי את זה. אני עדיין לא מאמינה לפעמים, חודשיים בבית משלי (שכור שלי) עם ילדיי. עדיין לא מאמינה שהייתי צריכה אומץ ומצאתי אותו…

הייתי לומדת נהיגה והייתי מפסיקה לעשות חשבון לאנשים ולהיתייחס לאנשים עלובים

תמיד רציתי לטייל באירופה.. במיוחד בצרפת.. אז אם היה לי אומץ הייתי טסה לחו"ל! יש לי פחד מטיסות ואף פעם אפילו לא התקרבתי למטוס…. מלחיץ אותי אפילו להגיע לנתב"ג אם אני צריכה לאסוף מישהו מטיסה.

הייתי עושה הפסקה מהחיים וטסה לשנה לעשות טיול קראוון בחו"ל עם עצמי בלבד!!! פשוט לעוף על החיים

אם היה לי אומץ מוחלט, הייתי מתלבשת בדיוק כמו שאני מרגישה – בלי לפחד שזה ‘יותר מדי’, ‘צועק’, או ‘לא מתאים’. הייתי נותנת לבגדים שלי לספר מי אני באמת – לא מי שנוח לעולם לראות. יש משהו כל כך עוצמתי בללבוש שמרגיש נכון לך, גם אם הוא שונה, גם אם הוא מושך מבטים. זה לא רק סטייל, זו הכרזה שקטה: אני כאן, ואני שלמה עם מי שאני

אם היה לי אומץ הייתי מנתקת קשר עם חברת ילדות שכבר שנים אני מרגישה שהיא יותר אויבת מאשר חברה, אבל רק בשל ההיסטוריה שלנו יחד אני בולעת רוק וממשיכה את היחסים כרגיל.

אם היה לי אומץ הייתי עושה קרחת

השיער שלי תמיד היה דק אבל בריא.
לפני 5-6 שנים עשיתי החלקה לא מוצלחת.
כחצי שנה לאחר ההחלקה, השיער הפך דליל מאד וחסר חיים. ההחלקה הרסה אותו והוא לא מתאושש

אז נכון נהניתי משיער חלק למשך כמה חודשים אבל להגיד שזה היה שווה?
ממש לא

אז אם היה לי אומץ הייתי מגלחת את הראש בתקווה שיצמח לי שיער בריא וחזק יותר…

אם היה לי אומץ הייתי רוקדת. דימוי עצמי נמוך מטרפד לי את זה כבר שנים

אם היה לי אומץ הייתי עושה צניחה חופשית נראה לי מהמם לראות הכל ממעוף הציפור

עוד ילד, בנוסף לשניים שיש לי :)

הייתי פשוט עוזבת הכל וטסה עם המשפחה לטיול ארוך בעולם – בשביל הנפש.

אם היה לי אומץ הייתי טסה לבד לחו"ל לחופשה חלומית

הייתי עוזבת את העבודה
לומדת קורס בישול, אנגלית ועושה ספורט

אם היה לי אומץ, הייתי נותנת לעצמי להיות אני באמת. בלי לחשוש מה יגידו, בלי להקטין את הקול הפנימי שלי כדי לא להפריע לאחרים. אולי הייתי מתעמתת כשצריך, מציבה גבולות ברורים יותר. ואולי מאפשרת לעצמי לחלום בגדול על חיים שלווים, מלאי כנות וחופש רגשי אמיתי.

אני שנים עצמאית בתחום המניקור ומציירת מגיל קטן מאוד ואם היה לי אומץ כבר מזמן הייתי ניגשת לתחרות בינלאומית של ציורים על ציפורניים בעוד שקולגות שלי זוכות בלי סוף בגביעים ואני סתם חוששת

חוזרת לגרוש שלי.

אם היה לי אומץ הייתי עושה צניחה חופשית. זה החלום שלי, אבל אני לא בטוחה שאצליח לעמוד בזה. מפחדת מדי.