אם אני בהריון….
ואני כבר בת 50
מצד,שני זה מחמיא לי שחושבים שאני בגיל המתאים להריון

השאלה שתמיד שואלים אותי היא: “איך את תמיד יודעת איפה יש מבצעים?”

השאלה שתמיד שואלים אותי היא: “איך את עדיין לא רעבה שוב?”

השאלה שתמיד שואלים אותי: איך יש לך כל כך הרבה סבלנות? תלמדי אותנו!
אז אני עונה ש
סבלנות לא נולדים איתה מגדלים אותה כל בוקר מחדש עם חיוך

אני אמא ל 4 מתבגרים, אז השאלה ששואלים אותי הכי הרבה היא- מה יש לאכול??? אני שומעת את השאלה הזאת לפחות 20 פעם ביום..לפחות.

‏השאלה ששואלים אותי בלי סוף כבר כמעט 30 שנה היא כמה זמן את עם שיער קצוץ ( משנת 1997) ולמה את לא מאריכה שיער (כי רק כשהורדתי את כל רעמת התלתלים פעם ראשונה בחיים שלי הרגשתי יפה והתחילו להגיד לי אפילו אנשים זרים שאני יפה), וחוץ מזה שלא נדבר על הנוחות והחיסכון המשמעותי בזמן ובאנרגיות שמטפל בשיער ארוך המתולתל לעומת להיות עם שיער קצוץ של מסתפרת לבד בבית מכונת תספורת פעם בחודש

בשנתיים האחרונות מתרכזת בעצמי אחרי 4 לידות, מקפידה על אורח חיים בריא והשלתי מעצמי 30 קילו. אז השאלה שמככבת.. איך רזית? מה הסוד?
מאשרת תקנון.

אז יש לי אוטיזם בתפקוד גבוהה שזה בתאכלס אצלי אומר שאני נראת ומתנהגת די רגיל עד שמכירים אותי אז כל פעם שאני אומרת שאני אוטיסטית (שזה די הרבה) תמיד שאואלים אותי משהו בסיגנון של: את בטוחה, אבל את לא ניראת אוטיסטית?
אני רוצה לומר בהזדמנות זו שכמו שאתם שונים אחד מהשני גם אנחנו שונים אחד מהשני אז בבקשה אל תגידו לי שאני לא אוטיסטית כי שכן שלכם גם אוטיסט והוא מתנהג שונה לגמרי.
תודה שקראתם את התלונה שלי לאנושות❤️

השאלה שהכי הרבה שואלים אותי היא "איך את משלבת בין העבודה לחיים האישיים?"
אני מנסה למצוא את האיזון שלי, ולא את האיזון של אחרים בשבילי.
לפעמים מצליח, לפעמים פחות, וזה בסדר. העיקר שאני עושה את הדברים שחשובים לי.

השאלה שתמיד שואלים אותי היא למה בחרתי לבטל את הפטור שלי משירות צבאי אחרי שנה של שירות לאומי ולהתגייס…ואני אף פעם לא מצליחה להסביר, זה פשוט רגש שמתעורר בך ואי אפשר לכבות אותו. לעשות את הדבר הנכון..

השאלה שתמיד שואלים אותי: איך עדיין לא עשו מהכתב שלך פונט? או איך יש לך כתב כל כך יפה? ואני תמיד עונה שנולדתי עם הכתב הזה. אף פעם לא למדתי לכתוב ומאז שאני זוכרת את עצמי תמיד היה לי כתב יפה. בקיבוץ אני תמיד כותבת את המודעות ובכלל, רוב הזמן אני פשוט כותבת לכל מי שמבקש…

תמיד שואלים אותי איך העור שלי עדיין נראה כל כך טוב בגילי

גברים שואלים אותי תמיד ברחוב..למה את לא מחייכת?..

השאלה שהכי הרבה שואלים אותי בשבועות האחרונים…
ואיך הפרידה? היתה קשה?
בהרחבה- ילדתי תינוקת מתוקה בפונדקאות לזוג חברים, בנים, מהממים. ואני מרגישה שהפרידה היתה מאוד שלמה וטובה ולא דרמטית כי התינוקת לא היתה שלי מלכתחילה, רק שמרתי עליה במשך תשעה חודשים ועכשיו היא גדלה בידיים הכי טובות וראויות שיש.
מסקנה- לא כל הפרידות כואבות

בתור ג'ינג'ית, תמיד שואלים אותי מי ג'ינג'י במשפחה שלי ומספרים לי על כל הקרובים הג'ינג'ים שלהם.

אני בת 42 אמא ל 5 ילדים, הגדולה בת 16 ותמיד שואלים אותי "בת כמה את?" כשאני עונה את הגיל שלי, תמיד עונים שאני נראית הרבה יותר צעירה, וזה בזכות שאני משתמשת גם בחלק מן המוצרים של סבוקאלם שהם נהדרים

"איפה קנית?" וזאת גם השאלה האהובה עלי (על מי לא?!).  מאמינה ש'אחיות' לא שומרות לעצמן, אז אני שמחה לשתף. לרוב אני נשאלת על פריטים שאני מלקטת מחנויות יד שניה ומהארון של סבתא שלי בשילוב פריטים מרשתות ואתרי אופנה מהירה. זאת שאלה מאוד מרימה ומחמיאה ואני בעצמי אוהבת לשאול נשים אחרות, בעיקר כאלו שמריחות טוב. אז נכון שאני לא ארוץ מייד לפארם הקרוב כדי לרכוש את  הבושם שאישה אקראית ברכבת או ברחוב שמה אבל אני יודעת שזה יעלה לה כזה חיוך וגם לי. כי "איפה קנית'? זאת לא רק שאלה, זו דרך להגיד 'את לבושה/מריחה/נראית וואו'.

השאלה שתמיד שואלים אותי:
למה החלטתי לחתום קבע?
אחרי מעל 7 שנים בצבא, אני יכולה להגיד בפשטות — כי אני קמה כל בוקר עם תחושת שליחות ומטרה אמיתית.
לדעת שאני חלק ממשהו גדול ממני, שיש משמעות למה שאני עושה, ושהתרומה שלי באמת עושה הבדל.

איך את מגדלת שישה ילדים ומצליחה לעבוד במשרה מלאה?

אני צליאקית ותמיד שואלים אותי: "מה אז את לא אוכלת פיצה?" והתשובה היא כן, אני כן אוכלת פיצה כי יש דבר כזה פיצה ללא גלוטן.

תמיד שואלים אותי אם לא קשה לי לנסוע כל יום מהבית בגוש דן לעבודה בירושלים. לכולם אני משיבה שהדרך ככ יפה ומשתנה בין העונות שזה פיצוי על הזמן הלא קצר שהיא לוקחת בוקר וערב.

תראו mako היקרים אתם נכנסים לקודש הקודשים ! אז זה מתחיל ככה … איך העור שלך נראה תמיד רענן גם אחרי לילה בלי שינה

"תגידי, מאיפה את? את נשמעת אמריקאית." אני נולדתי בארץ, אף פעם לא הייתי בארצות הברית אבל איכשהו אנשים חושבים, כשאני מדברת בעברית שאני אמריקאית. ההורים שלי בכלל מבית המועצות לשעבר חח

אשמח להכיר את המוצרים

אני עוד חודשיים בת 71.אך נראית הרבה יותר צעירה מגילי.וזאת השאלה שאין אדם שאינו שואל:במה את משתמשת כדי להראות עם עור יפה כול כך?.

שואלים אותי ״איזה כיף לטייל עם הנכדים?״. אני אמא שלהם לא סבתא שלהם, למרות שיש לי שיער לבן!!!

יש לי אחות תאומה זהה.
באופן קבוע שואלים אותנו: "מי יותר גדולה?". תמיד.
ואנחנו תמיד לא מבינות את השאלה הזו (?!).

אנחנו בני 26, 6 שנים ביחד, ובשנה האחרונה שואלים אותנו בלי הפסקה אז מתי חתונה? למה אתם מחכים?צריך כבר לחשוב על ילדים.. מה שנקרא משפחה ישראלית ממוצעת

השאלה שתמיד שואלים אותי היא בת כמה את?
וכשאני עונה עליה אף פעם לא מאמינים לי.
תמיד חושבים ואני יותר צעירה מהרגיל שלי.

השאלה שתמיד שואלים אותי היא מה שלומך?

השאלה שתמיד שואלים אותי – תגידי את אף פעם לא ישנה? איך את מספיקה הכל? זה כי אני מבצעת תפקוד קל שלושה ימים ביום אחד , ויחד עם זאת אני תמיד שומרת על שיגרת טיפוח פנים

מאז שסיימתי לקבל טיפולים כימותרפיים והקרנות לפני כשנה, השאלה הראשונה של אנשים שפוגשים אותי שואלים היא: "מה שלומך? או איך את מרגישה?". השאלה הזו אומנם מראה על התעניינות ואכפתיות, אבל בה בעת היא מזכירה את התקופה שהרגשתי לא טוב.

תמיד שואלים אותי למה אני לא מחייכת – פשוט כי אני סובייטית ואצלנו בתרבות לא נהוג לחייך בלי סיבה טובה.

תמיד שואלים אותי אם אני אשתו של אבא שלי כשאנחנו מסתובבים יחד

יש לי קעקוע של 3 פילים על הכתף וכבר מעל 20 שנה שואלים אותי – מאיפה הפילים? לאן הם הולכים? למרות ששמעתי את השאלה כבר מיליון פעם, תמיד עונה בסבלנות ומעריכה את החיבה של אנשים לקעקוע.

השם שלי הוא עדן הראל, אם היה לי שקל על כל פעם ששאלו רותי אם קראו לי על שמה או אם יש לי קשר משפחתי אליה… למה שאהיה קרובה אליה אם יש לנו בדיוק את אותו השם?? חחחח קורע

חגגתי לאחרונה עשור של זוגיות עם בן הזוג שלי, וכמובן שהשאלה "מתי הוא מציע?" נשמעת מכל מקום. אבל אנחנו לא נלחצים מזה, מבחינתינו אנחנו ביחד והטבעת לא תשנה שום דבר.

תשובה לשאלה שכל הזמן שואלים אותי.:
אני אמא ל4 ילדים וכשאני הולכת איתם ברחוב כל הזמן שואלים אותי אם הם שלי?
וכאני אומרת שכן.
התשובה- את שקרנית.
ואז אני מראה להם ת.ז שבה הם רשומים.
כדי לשכנע אותם שאני אמא של כולם.

תמיד שואלים אותי "איך את מסתדרת לבד" כגרושה שמגדלת ארבע בנות לבד , ועובדת במשרה מלאה ומחזיקה בית לגמרי לבד. מי ששואל את השאלה הזו הכי הרבה זה נשות מילואימניקים אבל גם אחרים

תמיד שואלים אותי :
איך את מצליחה לישון מאוחר לקום ממש מוקדם
ללכת לעבודה לחזור ולהחזיק ביית גדול עם כביסות נקיונות ובישולים, ללמוד פעם בשבוע , להיות אמא של שני לוחמים ושל ילדה שעוד שניה מתגייסת ..
ותמיד את עם אנרגיה וחיוכים.

בתור גננת , השאלה שהכי שואלים אותי , זה: דלית , מתי אבא ואמא באים לקחת אותי …חחחח ואני תמיד עונה להם , אחרי שתשחקו ויהיה לכם כיף אבא ואמא חוזרים לגן לאסוף אתכם ..וגם אני הולכת לילדים שלי שמחכים לי .
אמן ואזכה .

השאלה שאני נשאלת-
אמא, מה יש לאכול?

תמיד שואלים אותי:"מה שלומך "? ולא תמיד מחכים לשמוע איך באמת אני מרגישה. ואולי גם אני שואלת ללא מספיק הכלה.
מאשרת תקנון

נפצעתי ב 7 באוקטובר בקיבוץ והוטסתי לתל השומר. עד אז הייתי ספורטאית ופרמדיקית ולא ממש התעסקתי בטיפוח. באישפוז באה אלי מישהי ואמרה לי שחבל שאני מזניחה פנים כל כך יפות. עניתי לה שאיבדתי בן בכיתת הכוננות ועוד 2 בנים פצועים קשה אז אין לי ראש לטיפוח. היא אמרה לי שהבנים ישמחו מאד לראות שאני מנסה לשקם את עצמי.ומאז אני מתנסה במוצרים שונים אבל די מתבלבלת. מקווה שאצליח לפתח את הנוסחה הטובה ביותר עבורי

בתור מטופלת פוריות, תמיד שואלים אותי – "איך את?"
אני מבינה את הרצון וההתעניינות, אבל השאלה אף פעם לא עוזרת!
אני לא אתחיל לבכות לכן על המצב, עדיף שתשאלו מאיפה הבגדים המהממים או מאיפה התכשיטים והסטייל, זה יגרום לי להרגיש הרבה יותר טוב עם עצמי ;)

השאלה שתמיד שואלים אותי-האם אני בטוחה שאני קיבוצניקית?
אני דור שלישי, 55 שנים חיה בקיבוץ וכנראה משהו בלוק או בוויב גורם לאנשים לתהות לגביי בהקשר הזה. זה תמיד משעשע אותי וגורם לי להרגיש קיבוצניקית גאה.

השאלה ששואלים אותי כול פעם היא – ״את מי את מזכירה לי? נו, את השחקנית הזאת״, ולמדתי לענות – ״ניקול קידמן״.
זה לא שאנחנו מאד דומות, אבל אני גבוהה והיא גבוהה, ואני בהירה והיא בהירה, ויש לי שיער כמו שלה, אז – שיהיה ניקול קידמן :))

שואלים אותי הרבה אם אני בהריון ,לצערי אני משיבה שזה הפלאפל מארוחת הצהריים:)

תמיד שואלים אותי איך יכול להיות שאני רוסייה ויחד עם זאת לא חם לי, אני לא בלונדינית, ואין לי מבטא. אני מסבירה בסבלנות שאומנם נולדתי בברית המועצות, עליתי בגיל 5, אבל טמפרטורת הגוף שלי כנראה הסתגלה לארץ, שלא כל הסובייטיות בלונדיניות, ושעל המבטא עבדתי קשה כל היסודי.

"לאן אני רוצה להגיע". זו השאלה ששואלים אותי. לאחרונה אני בתהליך של ירידה במשקל ואחרי שירדתי 10 קילו כולם שואלים אותי לאן אני רוצה להגיע… אין שאלה מעצבנת מזו. מה זה לאן? ליעד שהצבתי לעצמי.

בעלי והבת שלי הרבה יותר חברותיים ממני, הם פשוט מתיידדים עם כולם, אז השאלה שואלים אותי הכי הרבה זה איפה אילן או איפה אביגייל?. ובדרך כלל הם לא נוקשים על הדלת אלא צועקים לי מהמרפסת.

אני ואמא דומות מאוד במראה החיצוני במיוחד בפנים ולכן כול פעם שאני מסתובבת במרכז הקניות השכונתי היכן שאימי נוהגת לקנות, המוכרים שואלים אותי אם אני הבת שלה ולא שוכחים לציין שאנחנו דומות כמו שתי טיפות מים.

תמיד שואלים בת כמה אני

מה תמיד שואלים אותי ?
מתי כבר תמצאי עבודה ותעזבי את הבית ?
את כבר לא ילדה הגיע הזמן שתתבגרי ,תכירי מישהו ותתחתני

מה השעה?

שואלים אותי איך את ממשיכה גם כשאין לך כוח?
לפעמים אני לא.
יש ימים שאני פשוט מתיישבת על הרצפה באמצע היום, מסתכלת על כל מה שעוד נשאר לעשות ופשוט לא יודעת מאיפה להתחיל.
אבל אז אני מזכירה לעצמי למה התחלתי.
אני חושבת על האנשים שסומכים עליי, על הילדים שלי, על הבית שאני בונה לא רק על הנייר, אלא באמת, בשבילי ובשביל המשפחה שלי.
אז אני שמה מוזיקה, ומתחילה מצעד קטן אחד.
כי למדתי שלא תמיד צריך להיות חזקה לפעמים מספיק פשוט לא לוותר

אני הבת הבכורה, בת 22
ולאמא שלי ולי יש קשר ממש טוב כמו של חברות
אז הרבה פעמים שרואים אותנו יחד ישר שואלים מה?? זאת אמא שלך?? הייתי בטוחה שאתן חברות או אחיות…

שואלים אותי הרבה : את בטוחה? , גם אנשים שאני לא מכירה… בעלי בנפרד ואני בתהליך גירושין ואני מוצאת אנשים שמגלים על כך ולא בהכרח מכירים אותי בשאלה: את בטוחה?, חייבת לענות לכולם חד משמעית והחלטית: כן! אל תתערבו לי … אני ילדה גדולה (בת 43)

גדלתי בשכונה שבה כולם עולים מתימן וצאצאיהם. אני בכלל רומניה ופרסיה, אבל קרה כך שיש לי תווי פנים וצבע של תימניה על מלא. תמיד תמיד תמיד שואלים או מניחים עלי שאני תימניה. פעם עוד הייתי מתקנת ואנשים היו בהלם שהם טעו לגבי.
היום כבר הפסקתי לתקן, נטמעתי בנוף :)

יש לי חמה פולניה, שלא מתביישת לומר כל מה שעובר לה בראש, אז מדי חודש כשהבטן קצת נפוחה היא שואלת: " את בהריון?"