אני עדיין מחכה להתנצלות מהשליח של הפיצה שאיחר שעה ואז הביא הזמנה לא נכונה… לא אשקר, אכלתי אותה בכל זאת

אני עדיין מחכה להתנצלות מהחברה ששכחה לספר לי על המסיבה שכולם הוזמנו אליה… ועד היום היא טוענת שזה “נשמט לה מהראש”

השכנה שלהבת התנדבה והבטיחה לי להסיר דאגה מליבי , אין צורך שאני העדר מעבודתי , לקחה על עצמה אחריות לפתוח לטכנאי את הדלת שיתקן את מכונת הכביסה , הטכנאי הגיע כפי שקבע. שלהבת שכחה מהבטחתה הלכה לים לנשום אויר לשחות בהנאה
הטכנאי התקשר אלי הודיע שהוא ממתין רבע שעה ליד הדלת אין מי שיפתח את הדלת
נדרשתי לשלם קנס דמי ביקור עבור המתנה ליד הדלת כמובן שקבעתי מועד חדש הפעם נעדרתי מהעבודה ושלהבת הגיעה לשתות.קפה לראות מה הטכנאי עושה

עדיין ממתינה להתנצלות משכניי, שלאחר 5 שנות שכנות טובה עזבו את הבניין מבלי להיפרד. ידעתי שהם עתידים לעבור לעיר אחרת אך לא ידעתי בדיוק מתי. חשבתי לתומי, שלאור השכנות הטובה הם יעדכנו ביום העזיבה ונוכל להיפרד כהלכה, אפילו קניתי מתנת פרידה. כמה הופתעתי לראות שכנים אחרים ולהבין שהם עזבו מבלי לומר להתראות או לשמור על קשר, פשוט נעלמו כלא היו. בלי לשלוח אפילו הודעה שלא הספיקו להיפרד, כלום! בתוך תוכי עדיין אני עדיין ממתינה להודעת התנצלות על העזיבה החשאית…

אני מחכה להתנצלות של הילדה שעשתה עליי חרם בכיתה ו' משך שנה כמעט,
ובגללה לא הלכתי ימים שלמים לבית הספר, וישבתי בוכה בבית.
וגם כשהלכתי חששתי מהעלבות והצקות שלה ושל יתר הבנות.
עד היום יש לי צלקת בלב והלוואי שיום יבוא ואשחרר את הטראומה.

אני חושבת ש2025 חייבת לי התנצלות, עשר שנים שלמות חיכיתי לחגוג סוף כל סוף יום הולדת עגול… זה קורה פעם בעשור, כן??? ואז זה התחיל- מלחמה!!! אין מסעדות!!! אין דייטים!!! אין טיסות!!! אין קניונים!!! אין ,
אין ,בעיקר אין!!!
מצד שני, 2025 עוד לא נגמרה, יש עדיין סיכוי שהיא תחזור בה במיוחד בימים האחרונים עם החדשות המרגשות!!אופטימית שאני, ממתינה לה … בסבלנות…

אני מחכה להתנצלות מהנהג ברכב הלבן שחתך אותי אתמול בבוקר במהירות קיצונית ובגללו נזרקתי לשוליים עם סיכון אמיתי לשנינו.
הוא אפילו לא הביט אחורה לראות מה קרה בזמן שאני נבלמתי באינסטינקט, והקפה נשפך עלי ועל כל היום שלי.
רגע אחד של חוסר תשומת לב שלו השאירה אצלי תחושה שנשארה אצלי עד עכשיו שנדחפתי מהמסלול שלי בלי אזהרה.
שיגיד “סליחה”, רק כדי להחזיר קצת אמונה בהגיון שלא אבד מהעולם ופיוס אמיתי מהלב

אני מחכה להתנצלות מחברה שלי שיצאה לדייט אחד עם בחור שהכרתי ורציתי . היא אמרה שהיא לא ידעה שאני מעוניינת בו, אפילו לא שאלה אותי אם מותר לה להיפגש איתו וסיפרה לי לאחר מעשה שהם יצאו והיא לא תיפגש איתו יותר כי הוא לא הטעם שלה אבל היא בכלל לא התנצלה בפניי . נפגעתי ממנה מאוד הרגשתי שאני לא יכולה לסמוך עליה יותר כמו פעם .

חייבת התנצלות מהרבה אנשים
בגלל שאני אדם וותרן וסלחן
לא מכבדים אותי מספיק
א ב ל הכי מצפה להתנצלות מביתי
שכבר שנה לא ראיתי
לא מדברת איתי
ולא בקשר בכלל
אני מאד כואבת וכאובה
לא רואה את הנכדים שלי
מאד דואגת ומודאגת
מתפללת להצלחתם בריאותם הגנתם
מקווה לנס
שנה טובה
ב ה יותר טובה

מגיעה לי התנצלות מהילדים שלי, שאף פעם לא משאירים לי חלק מהפיצה או מהעוגה שאני מכינה!

הייתי מצפה מאמא שלי להתנצלות למרות שאני יודעת שזה לא יקרה

האמת שאני מחכה להתנצלות מהמנכ״ל של ביוטי אנד קו המייבאת לארץ את דולצ׳ה וguess
הלוא הוא איציק לוי
שהיה בן זוגי בשנה וחצי האחרונות
איש אהוב ויקר
שאיכזב ופגע בי ביום בו נקלעתי לתאונת דרכים קשה ופוניתי לבית חולים וכשהודעתי לו וביקשתי שיגיע
אמר כי הוא חייב להגיע לכנס ויגיע אחרי שיסיים – וזה היה כעבור 4 שעות.
4 שעות שהייתי לבד במיון עם כל הציוד מהרכב מסתובבת
מבדיקה לצילום מטראומה של תאונת דרכים.
ועד היום לא שמעתי ולו בעקיפין שהוא חושב שיכל לנהוג אחרת או שלפחות מתנצל שנאלצתי לעבור את זה לבד.

לפני שבוע וקצת מאז שהתחתנתי עם בחיר ליבי ואני עדיין מחכה להתנצלות מהצלם, על התקלה שהייתה לו במצלמה בדיוק שהגיע הרגע של בן זוגי לשבור את הכוס ועד שהתקלה סודרה, הרב נאלץ להנעים את זמננו ולשיר "שנה הלכה, שנה באה, אני כפי ארימה…".

אני עדיין מחכה להתנצלות מחברים לכיתה ביסודי שלא הגיעו למסיבת יום הולדת שחגגו לי בבית. למעשה, הגיעו רק חמישה תלמידים מכל הכיתה אבל הורי ז"ל, סבתי ז"ל ומשפחתי היקרים (שיהיו בריאים) דאגו לשמח אותי, ולחגוג לי בגדול יום הולדת שאפילו עכשיו הרבה שנים אחרי אני זוכרת היטב. אני לא כועסת אבל לא הייתי מתנגדת להתנצלות מאותם תלמידים, שלא היו מודעים לתחושת עוגמת הנפש שהאירוע הותיר בי. בזמנו, לא היו רשתות חברתיות, ולא הייתה מודעות לנושא
כיום, אני עוסקת בהוראה בתחום החינוך המיוחד. אולי, זה התיקון עבורי… אכן, זו תחושת שליחות וסיפוק. לתלמידיי וילדיי אני מעבירה מסר ברור – להתייחס לכולם באופן שווה, לא לקחת חלק בחרמות, ואם הם עוברים משהו דומה- תמיד לשתף!! בלי קשר, אשמח למתנה השווה – כי אני מאוד אוהבת בשמים ואיפור

מאחי ומאחותיי שלא משתפים אותי בכלום וגם לא מסמסים אלי בווטסאפ קבוע יומיומי רק בגלל שיש לי בעיית שמיעה ושאני רווקה גרה עם אמא שלי .משמע אני לא בן אדם שווה בעיניהם.

לא מצפה להתנצלות מאף אחד,שכל אחד יעשה חשבון נפש עם עצמו,שיעשו טוב
ושיהיו טובים,שלא יהיו מונעים מאגו,ואדישות
שיהיו עם ענווה,חמלה,ואהבה
בסוף ייזכרו אותנו בזכות מעשינו הטובים

אני לא מחכה להתנצלות מאדם אחד, למרבה הצער, אלא מכמה אנשים, רובם גברים, שנדמה להם בטעות שמותר להם להתייחס אלי בזלזול ובבריונות בגלל שאני אישה לבד, חד הורית ( לא מבחירה )+2, אחד מהם עם צרכים מיוחדים, שנדמה ל"גברים" עם חינוך לקוי שאני אמורה לשתוק לחוצפה ואיומים שלהם. את כולם העמדתי במקום. מחכה גם להתנצלות משתי נשים, רעות במיוחד, שהסיתו נגדי באמצעות שקרים "גבר" אלים שאיים עלי למרות שידעו את ההיסטוריה האלימה שלו. לפחות 6 אנשים חייבים לי התנצלות שלעולם לא תגיע. והיו עוד 2 גברים שדיברו אלי בזלזול. אחד מהם התנצל. צדיק יחיד בסדום. אף אישה לא צריכה לספוג בריונות ויחס מזלזל מאף "גבר" חסר חינוך. גם אם היא אישה לבד ועסוקה בגידול ילד עם צרכים מיוחדים. אף אישה היא לא שק חבטות של "גבר" מתוסכל.

האקס שדאג להעלים לי את תמונות ילדותי מאז היותי ילדה ועד גילי המתקדם פלוס, יחד עם כל תמונות הפורים והתחפושות שלי במשך השנים הרבות

מעצמי שבגלל האכילה שלי נאלצים לעבור קיצור קיבה

אני צריכה לקבל היתנצלות מאדם שהיה הכי קרוב אלי במשך חודשים והיית בינינו אהבה עצומה והוא נעלם ביום בלי שום הסבר ומאז לא ראיתי אותו יום אחד. ושהוא חזר הוא היה עם החברה הכי טובה שלי והוא עדיין לא היתנצל על הדרך.

אני סולחת לחברה שפירקה לי את חיי הנישואים. זו המתנה הכי גדולה שבתת מודע היא נתנה לי.הזדמנות לחיים חדשים ומאושרים.תודה לך.

אני עדיין מחכה להתנצלות מחברתי הטובה. היא השאילה ממני לארוע שמלת מעצבים (היחידה שהעזתי לקנות בהמון כסף), והבטיחה להחזיר אותה מקסימום אחרי יומיים…
אז מילא שהשמלה חזרה רק אחרי חודש, אבל אני די משוכנעת שמגיעה לי התנצלות על זה שהיא חזרה במידה של ילדה בת חמש.. ( החברה הכניסה אותה למכונת הכביסה! )

מחכה עדיין להתנצלות (32 שנה) מבי״ח תל השומר, המיילדת הותיקה בת שבע והמיילדת המתלמדת שגרמה לי נזק אחרי הלידה של בתי היחידה. אחרי מה שקרה בתום הלידה בעקבות פעולה לא אחראית של המתלמדת נאלצתי לעבור פעולת חירום, עירוי של 5 מנות דם, תפרים, מצב בריאותי שהתדרדר, וכנראה טראומה נפשית שלא אפשרה לי, למרות טיפולי פוריות שניסינו, ללדת עוד ילדים.

אני עדיין מחכה להתנצלות מחברים טובים שעשו לי גוסטינג במהלך השנים. שלפחות יודו שככה לא מסיימים קשר אחרי כ"כ הרבה שנים…

אני מחכה להתנצלות מבת דודתי גליה, שבעקבות חוב כספי, לא בסכום עתק, הפך הנושא לסכסוך משפחתי, במשך שנים. היינו חברות טובות, הייתה היועצת שלי לעניינים רישמיים, הייתי הכתף שלה לענייני אהבה. היא ואחותה , שמן הסתם תפסה את צד אחותה, חסרות לי מאוד, למפגשים, לצחוקים ואפילו לרכילות , קטנה ולא זדונית.

אני מחכה ומצפה להתנצלות מחברות הילדות שלי.. על אינספור החרמות וברוגזים מהן לכל אורך היסודי.. על כל אותן הפעמים שרצו שאהיה שפוטה להחלטות ולבקשות .ועל פעם אחת שזכורה לי יותר מכל- הסטירה המצלצלת שחטפתי מאחות של בת מחבורת המחרימות,לעיני רחוב שלם..למרות כל השנים שחלפו, וממרום גילי, עדין עולות וצפות החרמות וההשפלות שחוויתי בילדות..כל כתבה כזו או אחרת על השפלות,מכות וכו' בבתי ספר,או מחוצה לו מחזיר אותי לרגעים הכואבים שלי בילדות,שללא ספק היתה ילדות מגעילה..

מחכה להנצלות מגיסטי

אני מחכה להתנצלות ממישהי שהייתה חברה טובה שלי מעל ל20 שנה, מהצבא, אפילו ילדנו את הילדים בהפרש צמוד, למרות שהיינו הפוכות באופי השלמנו אחת את השנייה, היא הייתה אומרת שאני "עכבר הכפר" והיא "עכבר העיר" כמו בשיר של בנאי ויום אחד היא התהפכה ונעלמה, נתנה תירוץ וזהו. נשבר לי הלב, לאבד חברה טובה זה קצת כמו גירושים.

אני עדיין מחכה להתנצלות מג’ינס סקיני על השנים שהוא גרם לי להאמין שזה נוח

מחכה להתנצלות מההורים שלי שכשהם רבים אני מאבדת את הסבלנות ומתרחקת מהם במקום לעזור להם להתפייס

ממתינה להתנצלות מהקצין שהטריד אותי מינית מיד לאחר שהתגייסתי. הוא ניצל את היותי חסרת ביטחון, וחדשה במערכת. ואני, גם אחרי שהטריד, המשכתי להיות נחמדה אליו, מהפחד.

רק אחרי שנים, כשהתקדמתי, וצברתי ביטחון התלוננתי עליו. עברתי מסע יסורים, ותשאולים ארוכים ורבים. לצערי, לאור חלוף הזמן, ולאור הקשרים הרבים שיש לו, הוא לא פוטר, אלא רק הורחק מסביבת העבודה שלי.

אני מרגישה פספוס- על כך שהתלוננתי קודם. אני מרגישה כעס על עצמי- על כך שהמשכתי להיות נחמדה לאפס הזה. אבל בעיקר אני מרגישה שמגיעה לי התנצלות. התנצלות שלעולם לא תגיע.

אני עדיין מצפה להתנצלות מהילד בן ה-10, שגורר אותי לכל אירועי המיינקראפט/יוטיוברים/פורטנייט כבר 4 שנים ברצף. ומצפה להתנצלות מעצמי, שאין לי לב לסרב לו וככה אני סובלת פעמיים בשנה באירועים יקרים, רועשים, עם אורות מרצדים שעושים לי מיגרנה.

מעצמי לא היה לי מספיק כוח בישביל אמא זיכרונה ליברכה לעזור לה מהבדידות לא הייתי מספיק איתה כול כך מיצטערת אחרי שהיא ניפטרה

לא מחכה להתנצלות מאף אחד…
לא מהמנהלת שפיטרה אותי. אז נכון, זה הרגיש כמו סכין בגב אבל בזכות הפיטורין בתפקיד החדש לגמרי השתדרגתי…
לא מהאמא שחשבתי שהיא חברה שפתחה מאחוריי הגב קבוצת ווטסאפ של אמהות חברות בלעדיי. אז נכון זה צבט והכאיב לי בלב, אבל hey- חברות לא נמדדת באינטרסים אז יאללה ביי.
גם לא ממך חמותי היקרה- פעם את אוייבת ופעם חברה. הבנתי שממך כדאי להישמר כי אי אפשר לדעת מה בראש שלך עובר.
שורה תחתונה, עצה מהלב- אין מה לבזבז זמן בהמתנה להתנצלויות. כן יגיעו לא יגיעו, אני התקדמתי

יש לי אקס אחד שאני עדיין מחכה ממנו להתנצלות. לא כי אני רוצה לחזור אחורה, אלא כי הדרך שבה הדברים הסתיימו השאירה בי הרבה סימני שאלה. ‘סליחה’ פשוטה הייתה יכולה לשחרר המון.

אני כבר לא מחכה להתנצלות מאף אחד למרות שנפגעתי מאנשים המון פעמים. הבנתי שמי שפגעו בי הם בני אדם מסכנים. ואני לא מחכה להתנצלות שלהם כי אז זה הופך גם אותי למסכנה.

עברו המון שנים מאז, החיים המשיכו ומים רבים זרמו בנהר. אני כבר לא שם, אבל איפשהו עמוק בפנים נשאר איזה מקום חבוי שבו אני עדיין מחכה לסליחה שמעולם לא נאמרה מאותו בחור שיצאתי איתו ויום אחד יצא מהדירה עם חיבוק ונשיקה ומאז פשוט נעלם והתפוגג מעל פני האדמה.

לפני מספר חודשים זכיתי לחתן את ביתי הבכורה, באירוע מושקע נכחו אורחים רבים והאירוע היה מאוד שמח אבל לי אישית היתה חסרה חברת ילדות שלי שלא הגיעה מאחר ובמקום עבודתה חגגו את יום האישה באותו הערב והיא העדיפה לחגוג עם חברותיה לעבודה.
אני אישית מאוד נפגעתי וטרם קיבלתי התנצלות ממנה.

מהמורות שלי בתיכון. ולא מכולן אלא דווקא הנחמדות יותר שריחמו עלי ולא דרשו ממני כלום, או כי רצו לעשות לי חיים קלים או כי פשוט ווירתו עלי. למזלי הייו שתי מורות שהשמשיכו לדרוש ממני להגיע ללימודים, לעשות שיעורי בית, וללמוד למבחנים. בזמנו לא הבנתי למה הם לא מבינות שאני מקרה אבוד ולא מוותרות לי כמו המורות הנחמדות. אבל אם לא אותן עקשניות לא יודעת איפה הייתי היום. והמרות האחרות, הייתי ממש רוצה שיגדיו לי סליחה, סליחה שלא נלחמנו, סליחה שלא האמנו בך. אני רוצה את הסליחה הזאת לא בשבילי אלא בשביל התלמידות שנמצאות עכשיו בכיתות, אילו שקשה להן, אילו שאף אחד לא חושב שבהן יכולות. בבקשה על תוותרו להן כמו שכמעט וויתרתן עלי.

אני אשמח לסליחה מחברות שחיבקו אותי מאוד בימים הראשונים שנהרס לי הבית במלחמה ואח״כ חשבו שאני נהנת במלון עם הילדים בחדר של 40 מטר
חברות שאמרו לי איזה יופי הרווחת מלון חינם לחודשי הקיץ
שחשבו שאני בנופש בזמן שהנפש פצועה הבית הרוס והחיים בבלאגן
אז לא – אין שוב דבר נחמד או כייף בלהיות מפונה

מהחברות הכי טובות שלי – שהחליטו לנתק את הקשר בצורה שפגעה בי, למרות שכולם סביבן אמרו להן שזאת לא הדרך . הייתי בטוחה שאני לא בסדר, אבל טעיתי . עכשיו אני יודעת כמה חשוב להעריך קשרים אמיתיים ולבחור את האנשים שלי טוב. למרות ששחררתי , לפעמים אני עדיין מצפה להתנצלות שלהן, לא כדי שיהיה להן מצפון נקי אלא בשבילי, כדי לסגור את הפרק הזה ולהמשיך הלאה.

אני מחכה להתנצלות מגיסתי.
לגיסתי אין פילטר לדעותיה היא תמיד תעיר על משהו.
לפני חודש בחתונה של אח שלה נפגשנו וכמובן שמשפט אחד שלה על הבגד שלבשתי הוריד לי את כל המצב רוח (אין לי מה לעשות עם ההערה על הבגד במהלך החתונה).
המסקנה מהסיטואציה: אם לאדם שמעירים לו אין מה לעשות בנידון עדיף לא להעיר.

אני מחכה להתנצלות כבר עשרים שנה מאחותי. היא אישה רכלנית, כל דבר היא מספרת. אי אפשר לסמוך עליה עם סודות ובכללי היא מאכזבת אותי שוב ושוב. כל פעם שמגיע ערב כיפור אני מחכה ומצפה להתנצלות ממנה, על כל שהיא פוגעת בי שוב ושוב. מאכזבת אותי ולא מנסה לבנות שוב את האמון שלי בה. מעניין מתי זה יקרה? מתחשק לי לשאול אותה אם זה כל כך קשה לה להתנצל או שהיא פשוט שמחה עם האופי הדוחה שלה

אני עדיין מחכה להתנצלות מאבא שלי, על זה שתמיד אמר “זה לא מקצוע אמיתי” כשהעזתי לחלום על קריירה יצירתית. היום אני עושה בדיוק את מה שאני אוהבת ועדיין הייתי רוצה שיגיד “סליחה צודקת, טעיתי. גאה בך”

מכמה חברות שלי שביום הולדת שלי התנהגו לגמריי כרגיל, בלי מתנה, בלי שירת יום הולדת, ואפילו לבית קפה שהזמנתי חלקן לא התעוררתי והייתי צריכה להתקשר להעיר אותן. מזל שיש לי עוד חברות שעשו לי חוויה מתקנת אבל אני עדיין מחכה להתנצלות מאלו