השיר שהכי מחזיר אותי לעבר הוא השיר ששמעתי באוטו כנסעתי מהבסיס בפעם האחרונה הביתה כמשוחררת- צ'או אדיוס איים דאן! תמיד יזכיר לי את הרגע הזה שהתנעתי שמתי אותו בפול ווליום וצעקתי עם עצמי באוטו

כשהייתי בצבא יצא השיר ״ילדה שלנו״ של מירי מסיקה ואבא שלי התרגש ממנו כי זה הזכיר אותי. זה זורק אותי אחורה לימי חמישי מאוחר מגיעה לתחנת רכבת עם מדי א מחכה לאבא שלי שיבוא לאסוף אותי עם תיק בגודל של בית. תמיד היו לו באוטו כריך ושתייה בשבילי

השיר שמחזיר אותי לעבר הוא "עוד דקה את נעלמת" של זוהר ארגוב שהיה מתנגן אצלנו בתקליט בשבתות בבוקר. זוכרת כילדה קטנה את אמא שלי שנראתה לי האישה הכי יפה בעולם מעירה אותנו עם נשיקות רכות שוקו חם עד למיטה ועל השולחן היו מחכים לנו בורקסים וקוראסונים שהיא הכינה וכל הבית היה מתמלא בריח מדהים והכל היה רגוע ושליו בלי דאגות רק שבת נעימה עם זוהר ארגוב ברקע.

אני כבר בת 53 והשיר שמחזיר אותי לעבר הוא " הו רומיאו" של יהודית תמיר.
הייתי חיילת מאוהבת בפעם הראשונה . זה היה בתקופת מלחמת המפרץ. הריגוש סביב האזעקות והנשיקות בסתר..הייתי שומעת את השיר בלופים…ועד היום יש לי קווצ בבטן. מה שמצחיק שהמילים של השיר הם של אישה בוגרת. היום לשיר יש עוד יותר משמעות

“Let It Be” של הביטלס מחזיר אותי לרגע כזה של שקט בבית, כשכולם היו עסוקים בשלהם ואני פשוט שמתי אוזניות וברחתי לעולם אחר.
לא היה שום דבר דרמטי, אבל המילים פגשו אותי בדיוק איפה שהייתי צריכה – קצת בלב, קצת בנשמה.
יש שירים שלא קשורים לאירוע גדול, אלא לתחושת בית, לנחמה. זה אחד מהם

תמיד כשאני שומעת את השיר ״Wannabe״ של הSpice Girls, אני חוזרת ישר לגיל 10 או 11 ,ילדת שנות ה90 אני והחברות שלי, עם מברשות שיער במקום מיקרופון, עושים הופעה בסלון כאילו אנחנו על במה בלונדון.
אני כמובן הייתי ג’ינג’ר ספייס (ג׳ינג׳ית מלידה) וצרחתי את כל המילים בלי להבין כלום.
עד היום, כל פעם שהשיר הזה מתנגן אני חייבת לרקוד.
גם אם זה סתם במשרד כשהוא מושמע ברדיו גם אם זה מביך , זה פשוט חזק ממני.

מאשרת את כללי התקנון

השיר שההכי מחזיר אותי לעבר הוא השיר של להקת חיל האויר "מן השעות והשניות "
השיר הזה באמת מרגש אותי כל כך .. אני זוכרת שבילדות שמעתי את השיר הזה לראשונה שנסענו לחופשה במלון בכנרת מאז זה השיר שהכי מחזיר אותי לאותו רגע קסום ומרגש ,של אותה תקופה נהדרת ..

מקווה שלפחות פעם אחת אזכה

Take me on של אה-הא
כל פעם שאני שומעת את הצליל הראשון, אני נזכרת איך ניסיתי לעשות את התו הגבוה במקלחת…
החלון נשבר, הכלב ברח, וההורים עשו לי התערבות קולית

בגיל 12 אחרי שחזרתי מבית הספר מצאתי גורת חתולים בצידי הכביש שנפגעה מתאונת דרכים. ישר רצתי לאמא שלי ונסענו לוטרינר. אותה חתולה שרדה את התאונה קראנו לה מימי והיא חיה לצידי במשך 17 שנה. לקראת גיל 17 שלה היא הזדקנה מאוד ולצערי הייתי צריכה לקבל החלטה להיפרד ממנה בגלל מחלה. באותה תקופה יצא השיר in the stars של Benson Boone , שיר שמדבר על פרדה וגעגוע. אמנם השיר מדבר על בת אדם, אבל מימי הייתה חלק משמעותי בחיי. תמיד היא הייתה שם מחכה לי על המיטה מנחמת אותי או שמחה איתי על אירועים קטנים וגדולים שקרו בחיי. תמיד כשהייתי מגיעה הביתה הייתי צועקת מימי בכל הבית עד שהייתה באה. אני לא אצעק יותר מימי אבל אני בטוחה שהיא מסתכלת עלי מלמעלה ועדיין מלווה אותי בכל רגע בחיי מהקטנים ועד הגדולים כמו שהשיר מדבר.

אן דן דינו סוף על הכתינו, סוף על הכתיכתו אליק בליק בום. השיר הזה מחזיר אותי לילדות, לתמימות, לכיף של פעם, למשחקים בחוץ ולילדות שלי. עדו לו רמיקס מגניבם ולפני כמה ימים שמעתי את זה והתחלתי לרקוד וזה עשה לי טוב על הלב.

Linkin park – what I’ve done
מזכיר לי את הילדות עם אחותי כל פעם שאני שמה את השיר באוטו אני נזכרת איך היינו שמות אותו על פול ווליום ושרות ביחד בבית וזה זיכרון מתוק מהעבר

Mr Jones של counting crows מחזיר אותי לצבא- שירתנו במצפה רמון ופעם בשבוע יצאנו לאפטר בפאב מקומי, למסיבת ריקודים, והשיר הזה היה מקבוצת שירי "סוף פאב" שהיו מסמנים את סוף הערב וחזרה לשגרה….נוסטלגיה

"פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שהוא עם" של שלמה ארצי.שיר התנועה הראשון שלי.שיר ריקוד הקרקע הראשון שלי וארץ ישראל הישנה והטובה.

כשזה עמוק של קורין אלאל… מחזיר אותי לתקופה שהייתי מאושרת

כילדת אייטיז, "לחישה פזיזה" של וואהם! הוא לא סתם שיר, הוא מכונת זמן מיידית למסיבות הכיתה ההן כשהסלון בבית הפך לרחבת ריקודים. הרגע הזה שבו עברנו מקפיצות קצביות – לשיר סלואו, פתאום, האנרגיה שהייתה באוויר התחלפה במבוכה, התרגשות מעורבת בצחקוקים תמימים, ובעיקר, הרבה מאוד נאיביות, שומרים על "משבצת רצפה" בינינו, מתנדנדים לצלילי השיר. השיר הזה מזכיר לי תקופה שבה הכול היה פשוט יותר, וריקוד אחד, גם אם קצת מגושם, הרגיש כמו עולם שלם.

השיר 'על כל אלה' (על הדבש ועל העוקץ) זורק אותי בשניה לטקס סיום כיתה ח', בפני ההורים שלנו.
אני זוכרת את התחושה שאנחנו גדולים כל כך, הבוגרים של בית הספר, ובמבט לאחור כמה היינו ילדים.
ואת השיר הזה שהקדשנו להורים עם בית שהוספנו "על כל אלה,מודים אנחנו.. " ואת דמעות ההתרגשות מהכל..

השיר שמחזיר אותי לעבר הוא "הקיץ האחרון" של להקת שפיות זמנית.
אני חושבת שזה שיר מרגש ואין אדם שהשיר הזה לא נגע בליבו.
כל אחד לקח את השיר הזה ונתן לו כ"כ הרבה משמעות בהתאם לנסיבות האישיות שלו

השיר Nothings Gonna Change My Love For You מחזיר אותי לילדות ולסלואו הראשון שלי במסיבת כיתה עם הילד שהייתי כרוכה אחריו….

השיר "מישהו הולך תמיד איתי" של עפרה חזה ז"ל תמיד מזכיר לי את אמי ז"ל שנפטרה הרבה לפני עפרה, כשהייתי בת 16. עפרה הייתה "זמרת הבית" שלנו והערצתי אותה עוד מצאת תקליטה הראשון לפני שהפכה לכוכבת. אמא קנתה לי כל תקליט של עפרה שיצא. גם התכתבתי עם עפרה ( היא גם התקשרה אלי יום אחד ) ונפגשנו עם עפרה כמה פעמים, לעתים בתכנון מראש ולעתים בספונטניות כשעפרה זיהתה אותנו מהבמה ובצלאל בקהל ( אותי, את אחותי ואת סבא שלנו כי אמא נכחה רק בפגישה הראשונה ואח"כ הייתה חולה מדי לנסוע ובסוף נפטרה ). אמא אהבה במיוחד את השיר הספציפי הזה של עפרה וכל פעם שאני שומעת אותו אני חושבת על שתיהן. על אמא שלי שהייתה אישה עם לב זהב וגם על עפרה שהייתה גם היא נשמה טובה והיה לי עמה קשר מיוחד. כשעפרה נפטרה בכיתי כאילו איבדתי אחות גדולה.

השיר רוני של להקת גזוז