לפני שנתיים בערך… היום השני שלי בעבודה החדשה ישיבה ארוכה, מצגת, הרבה פרצופים זרים.

בסוף, אחת מהוותיקות ניגשה אליי בחיוך ואמרה: ״יש בך משהו כל כך תמים זה מקסים איך את שואלת שאלות כאילו את באמת חושבת שיקשיבו״

חייכתי, כי מה כבר אפשר לעשות.
אבל בלב משהו בי הצטמק
תהיתי אם היא צוחקת עליי או מרחמת

בדרך חזרה הביתה התחלתי לחשוב: אולי היא כבר התייאשה מלהאמין שמשהו יכול להשתנות.
בפעם הראשונה, הרגשתי שתמימות זה לא קללה זה כוח שמישהו אחר כבר איב..

באירוע משפחתי, דודה אחת אמרה לי: “איזה יופי שאת לא כמו כל הבנות שמנסות להיות פצצות – את טבעית ככה, רגילה.”
הרגילה הזו בלעה חיוך מזויף ועמדה זקוף ליד עוגת מוס שהיא לא רוצה לגעת בה.
הרגשתי פתאום קטנה, אבל לא נשברתי.
ביום שאחרי, עידכנתי את הסטטוס שלי ל:
“רגילה, אולי. אבל מסוג שקשה לשכוח.”
והתגובות המפרגנות – כבר דיברו בעד עצמן.

זה היה ישיר מדי וגם קצת יותר מדי: “כל הכבוד לך שאת יוצאת ככה מהבית, זה מראה על ביטחון.”
חייכתי, אבל בפנים נשרפתי. מה זה ???
עברתי על הלוק שלי שוב ושוב במראה של השירותים.
כל היום הסתובבתי עם גוש בגרון.
רק בערב נזכרתי – היא באה עם נעלי בית למשרד.
אז אולי המחמאה שלה לא באמת שווה…

“כל הכבוד לך, את לובשת מה שנוח לך – לא מה שמחמיא.”
היא חשבה שהיא מעודדת, אבל בעצם רמזה שאני שק בגימור של פוך.
חייכתי בנימוס, כאילו לא שמעתי את הצריבה.
למחרת באתי לעבודה עם שמלה מחמיאה מדי.
היא שתקה. אבל המבטים – הרעישו.

"את דומה לשרה ג'סיקה פרקר, אבל פחות מכוערת ממנה"

בחורה חמודה ונחמדה פגשה אותי אחרי כמעט חצי שנה מלידת התינוק שלי ,
בעוד הוא לידי בעגלה
היא בירכה אותי על ההריון הטרי ואמרה שאני נראת קורנת ומדהימה לחודש 6
חוויה ממש
הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
liel987670@gmail.com

בתחילת החודש פגשתי חברה מהתיכון אחרי שנים. היא סרקה אותי , ואז חיבקה ופתאום פלטה: “יש בך משהו מקסים, של פעם. כאילו את לא מנסה להיות טרנדית בכלל!”
לא הבנתי אם היא הרימה לי או קברה אותי עמוק ב-2003. עניתי בצחוק: “תודה, אני משתדלת לא להתבלבל מהאופנה העכשווית.”
היא חייכה: “כן, כן, את כמו רטרו – שומרת על הווייב של פעם, כזה שמתאים למי שלא רודפת אחרי זמן.”
אז המשכתי את השיחה, אבל בלב – רשמתי לי להזמין מהאינטרנט את אותו ג’קט שהיא לבשה….

חברה שלי נתנה לי מחמאה שהגעתי יום אחד לעבודה שגרמה לי להרגיש מבולבלת, כי היא אמרה שהגעתי יפה – אבל הטון והניסוח שלה היו כאלה שזו לא שלא הייתה מחמאה כנה אלא משהו שעבר בין חצי עלבון למחמאה, כאילו היא לא באמת ציפתה שאהיה כל כך אלגנטית או שמא זה היה מפתיע לה לראות אותי במראה שכזה .

עבדתי במרפאה, הגיע אלינו אח חדש, בדואי מהצפון בשם איברהים שממש התלהב מהתלתלים שלי וכל הזמן היה אומר לי שיש לי שיער כמו לכבשה לקח לי זמן להבין שמבחינתו זאת היתה מחמאה מאוד גדולה

כשהייתי בחופשת לידה עם הבת שלי
ראתה אותי מישהי מטיילת איתה ואמרה לי :
״איזה יפה היא, לא דומה לך בכלל״
לא ידעתי אם להגיד תודה או לבכות …
הבת שלי כבר בת 11 , עד היום אני זוכרת את ״המחמאה״ המוזרה שקיבלתי …

את כל כך חכמה שאף אחד לא ירצה לצאת איתך

לפני שבועיים ביום העצמאות קבלתי מחמאה מעליבה מילדה בת 10, בת של חברה שלי, שאלה בת כמה אני . עניתי לה 49.. ואז היא אמרה לי בפשטות וואו , את לא נראית ככ זקנה..

"אפשר להגיד מזל טוב?"
אז לא, לא. אני לא בכיוון המיוחל להריון! סתם אחרי ארוחת חג!

הבן שלי בן ה4, הלך איתי לטיול בגולן, פתאום הגיעה פרה מהשביל, הבן שלי הצביע עליה ואמר לי "תראי אמא הנה את!" אני כבר כמעט נעלבתי עד שהגיע מיד אחריה עגל קטן והוא הוסיף עם לבבות בעיניים "והנה אני"

אני כבר שנה מתאמנת בכל בוקר לפני העבודה. קולגה ״החמיאה״ לי השבוע – ״יואווו איזה כיף לך שאת ככה מצליחה להתמיד ולקום כל בוקר להתאמן..ככה זה כשאת ברווקות מאוחרת״

כשהייתי בחופשת לידה עם הבת שלי
אמרה לי מישהי שהסתכלה על התינוקות
״איזה יפה היא, לא דומה לך בכלל״
למרות שלא הכרתי אותה , זה היה מעליב ממש.
גם כשהבת שלי כבר בת 11 אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול.
לפעמים מילים של אנשים זרים נשארים בזכרון
יותר מהערות של אנשים קרובים…
למרות שאנחנו לא אמורים להעלב מאנשים זרים כי מה אכפת לנו מה הם חושבים …
זה ישב עלי עד היום … זהו מקווה ששחררתי

לאחר שרזיתי כמה ק״ג טובים וקבלתי שפע של תגובות מעודדות, פגשתי חברה שלא ראיתי כמה חודשים והיא אמרה לי: ״ את נראית צעירה ויפה יותר רק חבל ששיערך הלבן מסגיר את גילך״!

לפני חצי שנה אמא שלי אומרת לי בשיחה טלפונית הספר שלך עושה עבודה ממש טובה , בכלל לא רואים שזה צבע וגם לא רואים את השורשים הלבנים , רק שאני לא צובעת שיער , בת 46 והשיער שלי טבעי ושחור לחלוטין (עדיין ) .

יש לך לוק טבעי. כאילו לא השקעת

מישהו אמר לי שאני נראית כמו ״ציור של בוטצ׳לי״ צייר מתקופת הרנסאנס שצייר נשים עם קימורים רבים. ברנסאנס נשים גדולות היו מודל היופי. בזמן ״המחמאה״ זה היה ממש תקופת – נהפוכו.

מחמאה שקיבלתי מבחור צעיר בזמן טיול עם הכלב כשהכלב ניגש אלי הוא אמר: "שמתי לב שהכלב שלי אוהב אמהות" אני: "אמהות" ? הוא: " נו, נשים מבוגרות" . אני :

האמת שקיבלתי ממש היום בבוקר מחמאה מעליבה. חברה שעובדת איתי אמרה שאני דומה למישהי שהכירה בצבא. היא נראתה לי את התמונה והאישה בתמונה הייתה ממש לא יפה לטעמי

המחמאה המעליבה שקיבלתי הייתה
"מזל שאין לך חברים, לאנשים מוצלחים אין חברים"

המון בנות תמיד היו "מחמיאות" לי על הבגדים שהייתי לובשת וחזרה על עצמה המון המחמאה של "וואו את מתלבשת ממש מיוחד הלוואי ולי היה אומץ להתלבש כל כך מוזר…"

לפני כמה שנים התחלתי לעבוד במקום חדש והיה איתי בצוות בחור ממש חתיך שנראה לי בהתחלה גם נחמד, הסתבר שבת הזוג שלו היא דוגמנית אירופאית, באחת השיחות במשרד שמעתי אותו מדבר עם כמה גברים ואחד מהם שאל אותו מה הטעם שלו בנשים, אז הוא ענה אני אוהב נשים ממש יפות וחטובות ואז הוא פנה אליי ואמר את חמודה ממש אבל לא מהממת חמודה.. :))

בשיחה עם חבר של בעלי הבעתי את דעתי על משהו והחבר פשוט פנה לבעלי כשאני ממש שם ליידו ואמר לו ״בונאה אחי היא יותר חכמה ממה שחשבתי״

אמרו לי שיש לי גוף מתקופת הרנסנס, כמו בוונוס של בוטיצ’לי — ואני כזה: תודה, אבל עדיף פשוט שתגידו שמנמנה.

יש מישהי במשרד שעוברת כל בוקר לומר את ה"בוקר טוב" הקבוע. השבוע היא הציצה למשרד שלי ואמרה "וואו את נראית טוב היום" ואני רק שתקתי ונתתי לה להמשיך להתבלבל עם המילים של עצמה. זה המשיך ל"לא שאת לא נראית טוב" וכל מיני הסתייגויות.
האמת? לא מזיז לי, יש לי ביטחון בהרגשה ובנראות שלי, אני מהממת בלי קשר למה שאחרים יגידו.

המחמעליבה ביותר שקיבלתי:

פגשתי ברחוב מישהו מהתיכון אחרי כמה שנים:
׳או, סוף סוף את נראית טוב!׳

פעם מישהי אמרה לי-וואו איזה יפה את וכ"כ רזה הלוואי עליי….מה הסוד שלך?
שברו לי את הלב….מסתבר שיש לזה פלוסים…(:

הבוסית שלי כבר שנים אומרת שיש לי פוטנציאל אבל…
לאחרונה תפסתי אומץ והתפטרתי, לחפש מקום שבו אצליח לא רק להיות בעלת פוטנציאל!

לפני שבוע במפגש משפחתי גיסתי רצתה להחמיא לי לי ואמרה לי לפני כולם שאני "לא צפויה" היא אולי התכוונה לקטע טוב (כי אני ספונטנית וזורמת) אבל איך שהיא אמרה את זה יצא מעליב

באחת העבודות הקודמות שלי מישהי אמרה לי שיש לי טוסיק יפה ושבגלל שהאגן שלי רחב, יהיה לי קל ללדת

כשצבעתי את השיער לאדום והגעתי לעבודה קולגה ראתה אותי וישר נפלט לה "וואו! זה ממש אדום!" ולי כמובן יצא "וואו. ממש תודה!"

פעם מישהי אמרה לי שאני נראית ״בריאה כזאת״, לא הייתי בטוחה אם היא מתכוונת לזה שאני שמנה וחיפשה פשוט מילה אחרת או שהיא התכוונה לזה שאני פשוט נראית טוב… לא טרחתי לשאול כמובן. לבריאות :)

תמיד הייתי רזונת, ההריונות נתנו לי קצת נפח נראתי סבבה ואחרי לידה די חזרתי לעצמי – יום אחד פגשתי חבר של אחותי שבא לבקר שמע שרק ילדתי וכל מה שהיה לו להגיד לי זה שבטוח מבחינתו מיליון אחוז שהשתמשתי באם פונדקאית אין מצב בעולם שילדתי בעצמי ושלא אספר סיפורים, שערי הגהנום נפערו תחתיי כל כך נפגעתי כי הייתי מלאת גאווה שילדתי בשלום זה היה ממש לא במקום ואם אני זוכרת את זה מלפני 14 שנה אז כנראה שזה כאב לי

הלכתי עם חברה לטיול ודיברנו על נוחות מול סטייל בלבוש. אני אמרתי שמאוד חשובה לי הנוחות כשאני בוחרת בגדים והיא בתגובה אמרה לי: לגמרי, למי אכפת שהנעליים שלך נראות ככה, הן פשוט נוחות. כזאת את. היא הייתה רצינית לגמרי וניסתה לומר את זה כמחמאה.

כשהייתי בכיתה ט והתמרמרתי על היותי נמוכה, אחד הנערים בכיתה אמר לי "את הגמדה הכי כוסית שיש". כבר אז חשבתי שזה מעליב , למרות שהיתה לו כוונה להחמיא… והיום, כמעט 30 שנים אחרי, אני ממש סולדת מהמילה כוסית

מסבתא שלי לפני כמה זמן כשהיא אמרה לי איזה יפות המכנסיים מסתירות לך את הבטן

בשנות ה20 שלי הייתי עובדת בזק בתמיכה הטכנית
ובזמן הקורס זה היה הרוב גברים והיינו רק 3 בנות .
והיה בחור אחד דתי מעצבן שהיה נשוי
ופשוט היה כנראה אנטי נשים שיכולות ללמוד טכני
פעם אחת הבנים סיפרו בדיחה ואמרתי שעדיין יש פה אישה הכל השיחה היתה הומור
אותו בחור אמר ברצינות : אמר אני לא רואה פה אישה .
כמובן שכל פעם הייתי חוטפת עליו קריז ורוב הבנים בקבוצה היו אומרים לי להתעלם ממנו
גם במוקד הוא היה קצת מעצבן
למיטב זכרוני בסוף הוא עזב הרבה לפני

אני קיבלתי מחמאה מעליבה כשהלכתי לחתונה של בן דוד שלי. הוא אמר לי שהשימלה מהממת ושיש לי טעם מעולה וחבל שאין לי חסה גדול יותר כי זה היה יכול להיות יפה יותר.

מאשרת את התקנון
ניחנתי בשפתיים יפות ומלאות שכל אחת הייתה רוצה . כל פעם אומרים לי וואו איזה שפתיים יפות אך נראה שעשית שפתיים . אני בתגובה קבלתי מתנת אל למה לי להרוס ?!

החלטתי לעשות ילד לבד ותגובה מעליבה שקיבלתי זה כל הכבוד לך אבל אני לא הייתי מכניסה אותו לגן בגיל חצי שנה אם לא הייתה לי את האופציה להשאר איתו בבית לפחות עד גיל שנה פשוט לא הייתי מביאה ילד .

יצאתי עם איזה בחור לדייט שלישי ואז הוא בא עם היציאה הכי הזוי של איך את תמיד נראית כל כך טוב, אפילו כשברור שלא השקעת? אני ממש זוכרת את ההלם מהיציאה הזו

כל מחמאה שמתחילה ב-"דווקא" היא מחמאה מעליבה … "דווקא יפה עליך השמלה הזאת".

בפעם האחרונה שאחותי באה לבקר אמרה לי: "השיער שלך יפה היום". במילים אחרות: הוא לא היה יפה בעיניה בפעמים אחרות בהן נפגשנו… והאמת שאם תשאלו אותי, השיער שלי לא יפה בשום יום… אבל בד"כ רוב השנים בנות משפחה שלי אמרו לי שיש לי שיער יפה. פעם ראשונה שאחותי מסכימה איתי…