הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
bertyd8@gmail.com
הדבר הכי טעים שאכלתי זה אורז בחש שסבתא שלי ז"ל הייתה מכינה בתוך שק בד ועל פתליה לאורך לילה שלם האורז היה יוצא עסיסי רך מאין ריזוטו שכזה יחד עם בשר שומני זה פשוט טעם שאי אפשר לתאר ולשחזר :-(

אז אני לא אנינת טעם כלל, ובטח לא של מתוקים, אבל הגלידת פונטש בננה שבעלי הכין אחרי שהיה בקורס בישול אפיה וקינוחים היה הדבר הכי טעים שאני זוכרת. אומנם האוכל שלמד והכין, לא עשה לי את זה אבל הקינוח הגלידתי היה כזה שהחזיר לי את טעם הילדות של האוטו גלידה בשכונה 30 שנים לאחור, אלוף מתוק שלי

זה בטח היה הכרוב ממלואים שהכנתי על פי מתכון שקיבלתי מסבתא שלי שגרתי אצלה כל תקופת הסטודנטיות שלי. היא היתה מכינה אותם רק בפורים, היה לזה טעם שאין לשום דבר אחר, ואחרי 6 שנים שהיא איננה הכנתי ועפתי חזרה לשולחן פורים דאז

לא אכפת לי מה אחרים אומרים – קורנפלקס של אלופים זה הדבר הכי טעים בעולם! לא משנה באיזה סיטואציה, זה תמיד טעים ומתאים – אם סתם לסגור את הפינה או אפילו כשיש כאב ראש. זה מנצח את כל הקורנפלקסים האחרים בכמה שהוא פשוט ומדוייק ולא מתוק מידי, ויש בו משהו מיוחד שמזכיר טעם של ילדות. מי מאיתנו לא אהב לחזור מהגן ולאכול קורנפלקס עם חלב?

אמא שלי הייתה מכינה את הסופריטו הכי טעים בעולם! זה היה מתכון שעבר במשפחה במשך דורות ועלה עם אמא שלי לארץ. בתור ילדה רק חיכיתי שהיא תכין את זה שוב ושוב, ואני לא אשכח את הטעם המדהים של זה. לצערי לא הספקתי לבקש ממנה את המתכון, ולא משנה כמה פעמים ניסיתי להכין בעצמי זה לא משתווה לשלה..

הדבר הכי טעים שאכלתי היה לפני כ 10 שנים במסעדה קטנה בפראג, צ'כיה.. זה היה מרק עם טעם אלוהי ואין לי מושג מה המרכיבים שלו אבל הוא היה ככ טעים שרשמתי את השם שלו ואחרי כמה שנים שבקרתי שוב בפראג, חפשתי את המסעדה והזמנתי את אותו המרק. הוא היה טעים. מאוד. אבל לא כמו בפעם הראשונה.. :-)

הדבר הכי טעים שאכלתי הוא ריזוטו פריקי.
פעם חשבתי שריזוטו זו מנה של התפשרות- משהו שמזמינים במסעדות בחו״ל שהכל לא כשר,
זה כל כך לא נכון!
בפברואר שנה שעברה הלכתי עם בן זוגי לבעתו, מסעדה מעולה ועונתית בשוק תלפיות בחיפה, ובאמת האהובה עלינו לחגוג שלוש שנים.
הכל היה כל כך טעים אבל רק על הריזוטו חלמתי בלילה. סיפרנו עליו לחברים ומשפחה שניסו לעלות לרגל בניסיון לאכול את הריזוטו המיוחל
בגלל שמדובר במסעדה עונתית, התפריט משתנה כל חודש- וכמה שחיכינו ליום השנה הבא רק בשביל עוד ריזוטו,
גודל האכזבה כשהמסעדה נסגרה – באוגוסט!

לפני המלחמה אני ובעלי היינו משוגעים על מנת מרק טום-יאם תאילנדי באחת המסעדות באזור. כשהתחילה המלחמה בעלי גויס למילואים, וכשהוא חזר הביתה, ממש רציתי לפנק אותו עם הזמנת המרק, אבל גיליתי שהמסעדה נסגרה. הצלחתי לאתר את השף, שגם היה במילואים, והוא הסכים לשלוח לי את המתכון, שהכיל כמעט 20 מרכיבים לא פשוטים, ושמרתי אותו עבור בעלי. ביום ההולדת שלי, חזרתי הביתה אחרי העבודה, וגיליתי שבעלי הכין לנו את המרק בהפתעה בעצמו! היה מושלם.

הטעם שנחקק בי הוא של "מוח מטוגן"בתקופת הצנע הכינו חיקוי של בשרמוח או כבד על ידי טיגון קישואים ובצל וערבוב ביצים מקושקשות עם תבלינים.הכי פשוט והכי הכי טעים.
מאשרת תקנון

היום ממרומי גילי ,מטבחי ומטעמי אני זוכרת מאכל שהיה לי הכי טעים כי הייתי רעבה ממש.לפני 45 שנים הייתי בפנימיה ופספסתי ארוחת ערב.המדריך שלח אותי לאשתו והיא הכינה לי פרוסות לחם טרי,מרוחות בחמאה ,עליהן הניחה גבינה צהובה ופרוסות

המאכל הכי טעים שאכלתי היה פשוט וטעים. הייתי במסגרת העבודה באזברגין והזמנתי קינוח קרמשניט, באופן בלתי צפוי הקינוח היה פשוט מעולה אני ציפיתי לקינוח ברמה עממית. הבצק היה עשוי בצורה מושלמת ובעבודת יד. עם קרם פודינג לימוני ופירות יער בין השכבות

זה היה קינוח פשוט מפתיע בטעם וברמת הביצוע!

הדבר הכי טעים שאכלתי היה-עד כמה פשוט ,בסיסי והכי רחוק ממישלן שזה יכול להישמע-לביבות ירק מעשה ידי אמא שלי.עברתי מאבק והתמודדות ארוכים וקשים עם אנורקסיה,במהלכה לא העזתי לגעת וחששתי ממאכלים מנחמים ובמיוחד מטוגנים ומפתים שאמא נוהגת לפנק בהם את בני המשפחה..וכשיצאתי מאשפוז והחלמתי מהמחלה אני זוכרת שהדבר הראשון שביקשתי ממנה שתכין עבורי היו לביבות הירק ,והביס מהן באותו הרגע היה לא פחות ממושלם:טעם מושלם של בית,חום ,אהבה וניצחון שלי את הפרעת האכילה שגרמה לי למנוע מעצמי את ההנאה והטעם לחיים

כשהייתי ילדה אמא שלי הייתה טבעונית ולא הכניסה הביתה כמעט בכלל מוצרי בשר וחלב, היא האמינה שהם לא בריאים ומזיקים לגוף . את המעדן חלב הראשון שלי טעמתי אצל דודה שלי סביב גיל שלוש וחצי שהביאה לי מעדן מוקצף בטעם תות. זה היה כך כך מיוחד וטעים לי בתור ילדה , התענגתי על כל ביס והידיעה שזה משהו שאמא שלי בעקרון לא מרשה הפכה את החוויה ליותר מיוחדת. המעדן הזה והטעם הטוב והמפתיע שלו (לאותם ימים) זה אחד מזיכרונות הילדות הכי מוקדמים שלי.

הדבר הכי טעים שאכלתי זה החמין של אמא שלי שהיא מכינה אותו רק בסופ״ש גשום ולצערי אני אוכלת אותו פעמים בודדות במהלך השנה כי ישראל לא הכי חזקה בחורף לצערי

הדבר הכי טעים שאכלתי, זה איך לא, אורז של סבתא שלי ז״ל. זה אמנם נשמע פשוט, אבל סבתא שלי היא פרסית אסלית וידעה להכין כל סוג אורז (בכל טעם וצבע!) שהיה הכי טעים שיש, והכי טעם של משפחה ובית. מתגעגעת אליה כל יום, ולצערי, הדבר היחיד שאני יודעת להכין זה אורז לבן…

הדבר הכי טעים שאכלתי היה לחם עם מרק בצל בתוכו.

הדבר הכי טעים שאכלתי היה מרק תאילנדי בתאילנד שעד היום לא מצאתי כמותו בארץ.

המאכל הכי טעים שאכלתי היה מנגו בשל שקטפתי מעץ באמצע שומקום במהלך טיול בצפון. לא היה לי סכין, פשוט תלשתי אותו ואכלתי אותו כמו שהוא, עם הקליפה, בלי לחשוב פעמיים. המיץ המתוק נזל לי על כולי, הידיים נדבקו לגמרי, וכל נגיסה הייתה כמו ביס מחופש טהור. אולי זה היה הטעם הטרופי המשכר, אולי השמש שחיממה אותי, אבל אין ספק שהנוסטלגיה של הרגע הזה הופכת את המנגו ההוא להרבה יותר טעים ממה שהוא באמת היה. ואולי, בעצם, הוא באמת היה הכי טעים בעולם.

השפתיים של אשתי❤️

לפני עשר שנים הייתי בטיול במזרח אירופה עם בן הזוג שלי. כחלק מהטיול, לנו בעיר בשם נובי סאד בבלגרד, עיר לא יפה בלשון המעטה – עם רחובות שבורים ובניינים מפורקים ואפרוריים. באחד הימים בטיול, החלטנו ללכת לראות את הטירה בעיר. הלכנו קילומטרים ברגל עד שהגענו לטירה שנבנתה בימי הביניים, שנמצאת בצד השני של הנהר. מרחוק היה ברור לי שהגענו למקום הכי יפה ומעניין בעיר. גם כשהגענו למרגלות הטירה, הבנו שאנחנו צריכים לטפס ברגל על ההר. וככה טיפסנו עשרות רבות של מדרגות ושבילים. בפסגת ההר הגענו לטירה, וסוף סוף הרגשנו שהביקור בעיר היה שווה את זה. התיישבנו רעבים לאכול במסעדה הצופה אל הנהר, והזמנתי פיצה ענקית, אך פשוטה, עם כמה סוגי גבינות. לאורך כל הישיבה במסעדה הסתובבו סביבנו דבורים, נכנסו לנו לכוסות ולצלחות והפריעו לנו לאכול, אך אני לא אשכח את טעמה של הפיצה – מאז ועד היום, המאכל הטעים ביותר שאכלתי בחיי, בטירה העתיקה בעיר הכי שבורה ואפורה, עם דבורים חגות מסביבי.

האוכל הכי טעים שאכלתי הינו זכרון ילדות של הגיבץ (ירקות מאודים ברוטב עגבניות) של סבתא אידה. כל שישי הייתי מחכה מהבוקר עד שנסע לסבתא שלי לאכול את המנה המפורסמת שלה שהוגשה עם אורז ולביבות בראסה. עולות לי דמעות מן הזכרון .

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

לכבוד הוולנטיין האחרון החלטתי לאתגר את עצמי ולהכין מנת מישלן , הכנתי את הפירה הקרמי המושלם של מושיק רוט וגלילות סלמון של ריימונד בלאן בכל 2 כוכבים. לקחתי את כל התהליך ממש ברצינות קניתי בשביל זה חמאה מיוחדת מצרפת, תפוחי אדמה מזן ספציפי משוק איכרים, סכין שף חדה , מכשיר לסוויד, מסננת מיוחדת לפירה שסיננתי 3! פעמים. פיניתי יום שלם לכל ההכנות והבישולים הלכתי לפי ההוראות ממש במדוייק, זה דרש המון עבודה אבל חד משמעית אי אפשר להשוות לשום דבר אחר שטעמתי, יצא אלוהי והדבר הכי טעים שאכלתי בחיי.

סנדוויץ' סלט ביצים אלוהי במאפיית חבה בירושלים. נסעתי לאיזור שוק מחניודה לבדיקה כשהייתי בהריון, והייתי רעבה. לקחתי סנדוויץ' שנראה סתם, רגיל. בביס הראשון הרגשתי שאני מרחפת. אכלתי הכל תוך שניה וקניתי עוד אחד. עד עכשיו לא יודעת מה היה בו.
מקדישה לנועם חבה ז"ל, בן הבעלים, שנפל על הגנת המדינה לפני שנה.

הדבר הכי טעים שאכלתי בזמן האחרון היה פלפלוני פדלון בשוק בברצלונה. מאז אני מכורה למאכל הזה. אבא שלי גר בחו״ל וכל כמה שנים עובר ממדינה למדינה, כך שאני זוכה לטעום המון מנות מקומיות במדינות שונות בעולם :) אני מתחתנת בקרוב ואשמח מאוד לזכות בהלבנת שיניים, כדי שאוכל להגיע לחופה עם שיניים לבנות וחיוך מושלם

יש לי חולשה מטורפת לפאי לימון ובן זוג שלא יודע לאפות. ביום ההולדת שלי, הגעתי הביתה וריח מוכר עלה באפי. במטבח, בן הזוג שלי מזיע, עם אחד המתכונים היותר מסובכים לפאי. הפאי אומנם לא היה פסגת השלמות, אבל היה בו כל כך הרבה ערך סנטימנטלי שללא ספק זה היה פאי הלימון הכי טעים שאכלתי:)

כשהייתי בת 9, חצי שנה בערך אחרי שעלינו ארצה מליטא, נסענו לבקר את הבן דוד החקלאי של אבא שלי בדרום הארץ. הוא לקח אותנו לטייל באיזור והגענו לשדות שלו. התיישבנו על האדמה, אני ואח שלי. בעודנו יושבים על האדמה בשדה, קטפנו תרמילי אפונה בצבע ירוק עז, פתחנו אותם כמו בריצ׳רץ, ואכלנו גרגר אפונה אחד אחרי השני, מגלגלים אותם בלשון , מפצחים בעדינות, ומתמסרים לטעם המתוק והראשוני הזה. שום דבר לא דומה בטעמו כמו אפונה טריה וזכה שרק לפני רגע עוד הייתה מכוסה בתרמיל המגן עליה. היא הייתה מתוקה ועסיסית ובמרקם של חמאה. זו הייתה חוויה שאי אפשר להסביר במילים, טעם של תמימות, חופש, שלווה, בטחון ובית. שום דבר שטעמתי אחרי זה, לא השתווה לחוויית האכילה ההיא, מהשדה, של ילדה שהרגישה זרה ולא שייכת עד לרגע הזה, בו התחברה לאדמה אליה הובילו אותה והבטיחו לה שהיא בית.

שוקולד. כי למה להסתבך עם קינוחים יותר מדי?שוקלד פשוט, מהסופר, הכי טעים שיש.

אני לצערי בררנית באוכל ויחסית מוגבלת במאכלים שאני אוכלת. אבל כן יש מאכל אחד שהוא הכי פשוט אבל כל כך טעים, בשבילי יהיה בגט עם שניצל! עם סלטים מכל הסוגים ומלא מלא רטבים.
עם כל זה שזה הכי בנאלי שיש, בכל פעם שאני אוכלת את המנה, אני בהיי כאילו מדובר במנת שף.

הדבר הכי טוב שאכלתי זה טעם החיים אחרי התופת שעברתי בנובה

הדבר הכי טעים שאכלתי היה חמין של סבתא, עם הבשר שהכינה כל הלילה בתנור. כל ביס היה כמו חיבוק חמים, כשהיינו אוכלות יחד, היא הייתה מספרת על הילדות שלה, איך הכל היה פשוט יותר, אבל מלא באהבה. הטעמים שלה תמיד הזכירו לי כמה היא שמה לב לכל פרט, ושהאהבה שלה מתבטאת בכל תבשיל.

הדבר הכי טעים שאכלתי היה סטיק ברוטב פטריות בבלגרד.
לא ידעתי שאוכל יכול להיות כל כך טעים עד שאכלתי את המנה הזו.