במשרד הפרסום הראשון שעבדתי בו הייתה לי חברה אחת ממש ממש טובה, כמו אחות. נקרא לה מ' שתינו חלמנו לעזוב למשרד גדול יותר. היא הייתה בתהליך למשרד אחר וחיכתה לתשובה. יום אחד מישהי שעבדה בעבר במשרד התקשרה לספר לי שמתפנה אצלה תפקיד ושהיא מציעה לי אותו. סיפרתי את זה למ' בהתרגשות, שהנה שתינו מתקדמות ועוברות לתפקיד הבא. הייתי בראיון בחברה החדשה, מה שדי הייתי בטוחה שאני באה לסגור ולחתום. אבל הם רק ראיינו ולא שמעתי מהם. מסתבר שמ' התקשרה לעובדת ההיא לשעבר, והציעה את עצמה תוך שהיא מלכלכת עליי. מ' התחילה לעבוד שם ועד היום אני לא מאמינה מהבגידה הזו שלה

תמיד הייתי שקטה כזו שלא שמים לב אליה
גם בבית ספר דרכו עליי גם בצבא ורק היום שאני אמא אני עומדת על שלי ולא נותנת לאף אחד לדרך עליי
מרגישה גיבורה

פעם כשהייתי גננת הסייעת הייתה ממש רעה אלי והלשונה למפקחת ועשתה הכל להכשיל אותי
חבל שככה אנשים רעים

שני ואני הכרנו בשנה הראשונה באוניברסיטה והפכנו לחברות הכי טובות. למדנו יחד, צחקנו יחד, ותמיד אמרנו שאחת תרים את השנייה ברגעים קשים.

באחד הקורסים, המרצה הציע פרויקט מיוחד שיכול להעניק בונוס גדול לציון הסופי. החלטנו לעבוד עליו יחד. נתתי את כולי – כתבתי, חקרתי, ואפילו ביטלתי תכניות כדי להתקדם בפרויקט. אבל כמה ימים לפני ההגשה, שני הודיעה לי שהיא "שינתה כיוון". התברר שהיא עברה לקבוצה אחרת, עם הסטודנט הכי חזק בכיתה, והגישה את רוב העבודה שלנו כשלם.

נשארתי המומה. כששאלתי אותה למה, היא פשוט ענתה, "זה היה צעד חכם יותר בשבילי." לא ציפיתי לזה ממנה.

בסוף, היא קיבלה את הציון הגבוה, ואני בקושי עברתי. אבל למדתי שיעור חשוב: לא כל מי שחיוך על פניה באמת עומדת לצדך. מאז, אני בוחרת היטב את האנשים שבאמת ראויים להיות חלק מהדרך שלי

פעם היה לי חלום להיות קצינה אבל שמו לי רגל ולא הלכתי לקורס ממש חבל וכואב לי עד היום

ביום הראשון כשהתקבלתי לעבודה במשרה חלומית הכרתי בחור מקסים והוא ואני היינו צוות ממש צמוד.
עבדנו על פרויקט ענק, והוא תמיד ידע איך לגרום לי להרגיש שאני חיונית. היינו מדברים שעות, מעבדים רעיונות יחד, ומאמינים שנצליח בגדול.

ואז הגיע יום ההצגה למנכ"ל. הוא ביקש שאשאיר לו להוביל את המצגת – "אני אעשה לך כבוד," הוא אמר.
הסכמתי, אפילו קצת התרגשתי לראות אותו מציג את העבודה המשותפת שלנו.

אבל כשהוא התחיל לדבר, זה היה כאילו אני לא קיימת. הוא הציג את הרעיונות שלי כאילו הם שלו, לקח קרדיט על כל דבר שעבדנו עליו יחד. ישבתי שם, הלב שלי נמחץ, אבל שתקתי.

בסוף הפגישה, הוא חייך אליי ואמר, "תודה שעזרת לי." עזרת לו? אני עשיתי יותר מחצי מהעבודה!

מאותו רגע, הבנתי מי הוא באמת. מאז אני מקפידה לקחת את המקום שמגיע לי, ולא נותנת לאף אחד לדרוך עליי שוב. הוא אומנם המשיך להתקדם, אבל אני בחרתי להתקדם בדרך אחרת – בכבוד, לעצמי.

אצלי הסיפור הוא יותר, מתי מישהו דרך עלי בדרך החוצה, מאשר בדרך למעלה. עבדתי בחברה קטנה שנמכה לחברה אחרת וחוץ מהבעלים של החברה אני הייתי היחידה שעברה יחד איתה לחברה החדשה. אחרי כמה חודשים הודעתי שאני מעוניינת לעזוב, אך אתן להם עוד כמה חודשים עד שימצאו מי שיחליף אותי. בעלת החברה הקודמת אמרה שזה לא מתאים שאעזוב עכשיו ושבאמת ישמחו שאני אתן עוד כמה חודשים. אחרי פחות מחודש בעלת החברה עזבה את החברה בצורה מכוערת ואני בעצם נאלצתי להישאר עד לסיום התהליך. שנאתי את החברה החדשה

היי, האקס הארסי שלי ידע שאני מחכה לתשובה ממשרת חלומותיי, משרה שהוא התנגד אליה. מתברר שהוא שם את מספרי הטלפון שאיתם הייתי בקשר, ברשימת מספרים חסומים אצלי בנייד, ואני הבנתי שלא בחרו בי. רק כעבור שנתיים כששוב נפגשתי עם אותו משרד, התברר שלא עניתי להם כשהתקשרו עם תשובה חיובית. זה הכי רגל רעה שמישהו שהיה יקר לי, שם לי. הכל לטוב , בסוף מצאתי מקום חלומי עוד יותר!

הבעל דירה העלה לי את השכירות משמעותית כשהייתי צריכה לחזור לדירה בצפון סופסוף ויצאתי מהדירה . דריכה כואבת
הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הייתי שם בשבילה תמיד, נותנת לה עצות, מחברת אותה לאנשים בעבודה שלי, ודוחפת אותה להאמין בעצמה. היא הצליחה בענק, ואז… פשוט נעלמה. לא שיחות, לא הודעות. גיליתי שהיא אפילו לא מזכירה אותי כששואלים איך התחילה. לא כעסתי, אבל זה נתן לי להבין: סולמות שוכחים אותם כשהם למעלה

הסיפור שלי על מישהו שדרך עליי בדרך למעלה הוא סיפור על אירוע שקרה בלימודים. אני וחבר נוסף הכנו עבודה להצגה מול הכיתה כולה, ישבנו עליה כמה ימים טובים, הכנו מצגת, שקופיות אינטרקטיביות ומעניינות – הכל כדי לקבל ציון טוב ושבחים.
בלילה שלפני יום ההצגה אני הייתי חולה, וביקשתי מהחבר שבתחילת השיעור עם המרצה, יעדכן אותו שאני חולה וכך הוא ידחה את ההצגה שלנו בשבוע הבא.
החבר, החליט שהוא *דורך עליי בדרך למעלה* והציג את המצגת לבד, מבלי לציין בפני המרצה שאני גם עבדתי עליה ושאני חולה.
אין צורך לציין שאנחנו כבר לא בקשר טוב היום, ושקיבלתי הזדמנות שניה להציג את המצגת (ואף קיבלתי ציון גבוה יותר :)

הגיעה אלינו עובדת חדשה צעירונת בלי ניסיון קודם בתחום, קיבלתי אותה בזרועות פתוחות ישבתי איתה הסברתי לה הכל מכל הלב, לאחר כחודש זימנו אותנו לפגישה בה הציגו שהיא הולכת לנהל אותי ובנוסף להכל עושים בינינו ״הצרחה״ היא לוקחת את כל הפרוייקטים שלי ואני מקבלת את כל הפרוייקטים שהיא לא רצתה ( אחד מרכזי שהיא הציגה למנכ״ל כמובן שהיא החליטה להשאיר לעצמה) מאוד נפגעתי מכל המהלך אבל אני נוטה לחשוב שהכל לטובה ובסוף הקארמה תעשה את שלה ועזרה ממני יותר היא לא רואה

עבדתי במשרד קטן, בוקר אחד הבוסית שלי קראה לי לשיחה “בארבע עיניים”. היא שיבחה אותי בלי סוף, ואז ביקשה ממני להכין לה מצגת דחופה למנהל הבכיר. עשיתי לילות כימים, ובישיבת ההנהלה היא הציגה אותה כאילו היא כתבה כל מילה. כששאלו אותה איך היא מספיקה הכל, היא חייכה, הביטה בי ואמרה, “כשהנעליים נוחות, שום דבר לא קשה”.
מאז המילה לדרוך קיבלה עבורי משמעות כפולה ומטלטלת.

אני עובדת 4 שנים אצל מעסיק, הצלתי לו קרייסיס ששווה לו קנס ענק במאות אלפי שקלים, הכשרתי עבורו צוות ג'וניורים, כשכל שאר הצוות הישן עזב בגלל ההתנהגות שלו והעסקים שלו דווקא גדלו והיה צורך בצוות גדול הרבה יותר, ניהלתי צוות של חצי תרייסר ג'וניורים בלחץ מטורף, כשביקשתי העלאת שכר (הוא לא העלה אוטומטית את השכר שלי, אטום!) הוא הודיע שיעלה את השכר שלי ב2,0000 ויתן לי את התואר ראש צוות (זה לא היה ברור לו אחרי מס' חודשים של ניהול הצוות) הוא יוציא אותי להשתלמות ובתמורה אתחייב לו למס' שנים
אז עזבתי והיום אני מרוויחה פי 2.5 ממה שהרווחתי אחרי העלאה שלו והעבודה שלי הכי רגועה, מחמיאה ונעימה
כן, זה קרה לפני 3 שנים,
אני פשוט לא האמנתי, חשבתי שיהיה לי כ"כ קשה במקום החדש אבל אחרי חודש כבר הייתי כ"כ בפנים שאני פשוט לא מאמינה
יש אנשים כאלה בעולם שיתנו לך להרגיש קטנה וחלשה כשאת פשוט – וואו

שניגשתי לטסטים אחרי אינספור שיעורי נהיגה, היו צקצוקי לשון שאני לא יעבור, במיוחד מהמורה נהיגה שלי שנשבע שאין לי סיכוי, למרות הכל הוכחתי לכולם שאני מסוגלת ועברתי!!

שעבדתי באוניברסיטה ולא רצו לתת לי להתקדם

יש לי שיער קצר ומתולתל ברמות שנים התביישתי בשיער שלי עד שאמא שלי התחילה לעשות לי צמות עם תוספות שממש העלו לי את הבטחון

היי שמי מאיה הייתה לי חברה בעבודה שתמיד הציגה עצמה כחברתי ובכל הזדמנות שהייתה לה ניסתה לדרוך עליי ולנסות להתקדם על חשבוני
במקום לכעוס חיכיתי להזדמנות ויום אחד כשהיינו צריכים להציג מצגת מול המנהלים היא קמה ולקחה קרדיט ואני בדרך כלל הייתי שותקת קמתי ובביטחון הסברתי את מהות המצגת הצגתי בקיאות והבינו שהיא שלי
היום אני מנהלת המותג וגם המנהלת שלה

,meshy1908@gmail.com

כשהתחלתי לעבוד במקום הראשון שלי, קולגה לקח קרדיט על פרויקט שעמלתי עליו ימים ולילות. זה היה הרגע שהבנתי…הייתי הקרקע שהוא דרך עליה, אבל הקרקע הזו הפכה לבסיס הכי יציב להצלחה שלי. מאז אני דואגת שכולם ידרכו על הרצפה, ולא עליי :)

עמדתי לקבל קידום בתפקיד בחברה שבה עבדתי וקולגה שלי הגיעה למנהלים וסיפרה שאני שמתי לה רגליים (עובדה שלא קרתה) . לאחר בירור בכל זאת קןדמתי והיא נשארה בתפקיד..

אני עובדת כמדענית בחברה גדולה וממש לאחרונה מישהי דרכה עליי, כדי להציג את.כל העבודה הקשה שלי כשלה. לא נתתי לזה לקרות ועמדתי איתנה כנגד זה, מציגה לכל ההנהלה

לפני כמה שנים סיפרתי בשיא ההתלהבות לחברה טובה שלי שיש לי ראיון עבודה למשרה שמאוד רציתי בחברה גדולה ומוכרת והיא ידעה שזה מאוד חשוב לי . כשהלכתי לשם לראיון עבודה הופתעתי לראות אותה שם ומסתבר שמאחורי גבי היא הגישה מועמדות לאותה משרה למרות שהיא ידעה שאני כל כך רוצה את התפקיד . הייתי בהלם צעקתי עליה ונפגעתי ממנה מאוד . מאז ניתקתי איתה את הקשר . חברה אמיתית לא עושה דברים כאלה .

לצערי כחלק מהתפקיד שלי כנותנת שירות במגזר הרפואי אני נתקלת לא פעם בעבודתי במרפאה ציבורית ביחס מאיים ומזלזל מצד המטופלים. אני כל יום באה עם חיוך ומוטיבציה לעזור למטופלים חולים להיכנס לרופא ויש כאלו שמגיעים עם עצבים וחוסר אמפתיה וזלזול בצוות הרפואי ובנותני השירות שנמצאים במרפאה למענם ולא פעם הותקפתי בצעקות וקללות ויחס מזלזל. אני אמשיך לתת לשירות במיוחד לילדים קטנים ואוכלוסיה מבוגרת שמגיע להם להתקבל בצורה נעימה למרפאה.

האמת שיחסית דורכים עלי הרבה כי אני הולכת לאט, אבל לפני שבועיים עליתי במדרגות הנעות של איזה קניון ואיזה בחור מיהר לעלות לקומה השנייה לאשתו ובוא רץ ולא ראה שהוא בא בכיוון שלי ודרך עלי וקצת נפלתי שם.. אבל הסוף שהכל בסדר והוא התנצל אז זה היה ממש מצחיק הסוף של הסיפור

במקום העבודה הראשון שלי, הייתי תמיד זו שעוזרת לכולם – מסיימת משימות, מכסה על טעויות, ודואגת שהכל יתנהל חלק. כשהגיע הזמן לקידום, המנהל העניק אותו לקולגה שהשתמש ברעיונות שלי בפרזנטציה שלו בלי לתת לי קרדיט. במקום להתעמת, שתקתי – רק כדי לגלות שהוא מתנהל באותה דרך עם אחרים. זו הייתה הפעם האחרונה שנתתי למישהו לדרוך עליי בלי לעמוד על שלי!

הבוס שלי מהעבודה הקודמת גנב לי תוכנה שכתבתי אחרי שהתייעצתי איתו לגבי התקינות שלה. היתה תקלה מטורפת והיה ברור שמי שיביא פתרון ויציג אותו למנכ״ל יקודם או לפחות יקבל בונוס. אחרי שכתבתי את התוכנה חשבתי להתייעץ עם הבוס כדי לוודא שאין לי טעות ולמחרת בבוקר כשהגעתי לעבודה גיליתי שהוא כבר הציג את הפתרון להנהלה. אחרי יומיים התפטרתי.

ביום המא"ה שהיה לי לפני כמה שנים נתנו לנו משימה קבוצתית ובאותה תקופה הייתי ביישנית ומנומסת אז לא הצלחתי להגיד מילה אחת בלי שכל שנייה כל אחת מהבנות קפצה וניסתה לבלוט על חשבוני.
לבסוף קיבלתי על עבודת צוות ניקוד נמוך וכל שאר הבנות גבוה למרות שאני יכולה לעבוד מצויין בצוות (הוכחתי את זה בתפקיד שלי בצבא).

הכלב שלי הבוקר כשעלינו במדרגות

המנהלת החדשה בעבודה הקודמת ניסתה לדרוך עלי בירך למעלה, להתקדם ולבסס את המקום שלה על חשבוני. לא הסכמתי לזה והעמדתי אותה במקום. התוצאה הייתה שמצאתי מקום עבודה הרבה יותר טוב, התקדמתי ושיפרתי תנאים וכך גם אנשים אחרים שראו את ההתנהלות שלה ובחרו לעזוב.

אם מישהו דרך עלי בדרך למעלה ? הייתי אומרת שקצת פחות אבל כן מה שדרך עלי שהייתי בטופ שלי זה הקורונה היה לי חלום קטן וזה לקנות בית ולצערי זה לא צלח עקב חוסר הכנסה אבל עכשיו אני כן קמתי ובדרך למעלה הכי חזקה שאפשר
ומגשימה את החלומות שלי מיום ליום .

בתור האחות הקטנה מתוך שלושה בנים גדלתי בתור ילדה מאוד מפונקת בגישת אכלו לי שתו לי. למזלי בחיי הבוגרים אני יכולה לומר בלב שלם שאף אחד לא דרך עליי בדרכי למעלה! וזה לא כי אני אותה ילדה מפונקת ששומרים עליה מכל משמר, אלא כי בחרתי לראות דרך המצבים המאתגרים והמתסכלים. אני תמיד בדרך למעלה ואם יש מישהו שמנסה לדרוך זה שלו ולא שלי

היי שמי אלין , לפני כ15 שנה עבדתי בחברת המשביר החדש לצרכן , ועבדתי בתור קופאית וסדרנית מוצרים בחנות , הייתי מאוד חרוצה הייתי מגיעה בזמן למשמרת נתתי משמרות 5 פעמים בשבוע וכמעט לא לקחתי חופשים בעבודה , גם בקופה הייתי ממש אלופת עולם במכירת מוצרי קופה ששם יש בונוסים חבל על הזמן פשוט קופאית מדהימה ! יום אחד אחת מהעובדות של מחלקת ההלבשה תחתונה קודמה להיות מנהלת , ואני והיא לא כלכך הסתדרנו בייחד , תמיד היה לה משהו רע לאמר לי , לא משנה מה והיא שמה לב שאני מקבלת בונוסים מטורפים ממכירות ומוכרת המון מוצרים ! והיא הייתה מנהלת משמרת, ואז היא פחדה שיקדמו אותי להיות מנהלת משמרת או מנהלת קופה ומאוד אהבתי את העבודה הזאת והיא שיקרה למנהל הגדול שאיחרתי למרות שהגעתי בזמן והיא גם רשמה לו שאני לא מסודרת בקופה ועושה בלאגאן , אז היא הלכה הדפיסה מכתב פיטורין מפוברק ואמרה לי קחי מכתב פיטורין את מפוטרת מפה ולכי ! ועבדתי שם איזה חצי שנה אם לא יותר , בסוף כשדיברתי עם המנהל זה היה מכתב שהיא המציאה אותו וגם פיטרו אותה , אף אחד לא הורה לפטר אותי היא עשתה את זה על דעת עצמה כי היא חשבה שזה יקדם אותה אבל היא אכן ניהלה שם למשך כחצי שנה בזכות זה שהיא העיפה אותי יכול אבל להיות שאם לא הייתה מפטרת הייתה מקבלת תפקיד יותר טוב !

בדיוק לפני כשנה קולגה העבודה דרכה עלי בכל צורה אפשרית כדי להזיז אותי מהדרך ולקבל את התפקיד שלי. מה לא נעשה שם גייסליטינג, ריכולים, שקרים הכפשות עד שזזתי מהדרך ויצאתי למקום אחר. לבסוף היא קיבלה את התפקיד האים היא תצליח להחזיק בו? לקארמה דרכים משלה. אבל לי נראה שמגיע את השוברים ,

פעם חברה שלי סיפרה סוד שלי לכל העולם רק כדי להיות במרכז העניינים

הבוסית שלי בעבודה דרכה עלי בדרך למעלה , עכשיו היא למטה

לפני שיצאתי לחופשת לידה הייתי אהובה ומוערכת בחברה, היה לי תפקיד נחשק ומסלול טיפוס מובטח בדרך לעמדות ניהול בכירות יותר.
לפני שיצאתי גייסתי מחליפה זמנית שעשתה רושם תמים ולא מזיק.
במהלך החל"ד היא הפיצה לכל כיוון שקרים על העבודה שליו, טינפה עלי לכל כיוון אפשרי ויצרה רושם שהיא באה ותיקנה את כל העוולות שאני עשיתי. במקביל היא בנתה לעצמה תפקיד אחר בכיר יותר.
הבנתי את זה לאט לאט אחרי שחזרתי לתפקיד ונאלצתי לשקם את ההריסות.
מהר מאוד הבנתי שאני צריכה להתחיל מחדש במקום אחר כי ההרס התדמיתי שהיא עשתה לי היה גדול מדי. שנים עוד נטרתי לה טינה, היום כשאני בתחום אחר לגמרי, בתפקיד מעולה, אני בעיקר שמחה שזה גרם לי לעשות מעשה וללכת.

אמנם אני לא ":למעלה" מבחינת קריירה, וכל חיי דרכו עלי, ילדים בריונים בכיתה, בן זוג מרושע ונסיבות חיים קשות וטרגיות בילדות ובבגרות שלא מביישות שום טלנובלה, אבל !
למרות ילדותי הקשה וגם לא זכיתי בבן זוג תומך (לשעבר ) בבגרותי פלוס העובדה שגידלתי לבד 2 ילדים בלי עזרת בן זוג או הורים, הצעיר עם צרכים מיוחדים ואינו עצמאי כבני גילו, החלטתי להגשים חלום ולכתוב ספר ילדים. ולהגשים חלום כזה זה הכי למעלה שיכולה להיות מבחינתי.