מתנה בשישי >

מתנה בשישי: תיק של Longchamp בשווי 510 שקלים

ספרו לנו מתי דיברתן על מישהו מאחורי הגב והוא שמע, ואולי תזכו בתיק של Longchamp בשווי 510 שקלים

Fashion Forward | ‏ פורסם ‎21/02/2019 21:32
 

מתנה בשישי (צילום: יח"צ חו"ל)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:

תיק פליאז' קלאב של Longchamp

כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה -

מתי דיברתן על מישהו מאחורי הגב והוא שמע?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 510 שקלים
ניתן להשיג בסניפי המותג בקניון רמת אביב ובקניון TLV

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 24/2/19 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר במוצרים של Kiehl's בשווי 584 שקלים היא הדס, שסיפרה לנו על הדייט הכי גרוע שהיה לה: "מאז ומתמיד הייתי טום בוי והיו לי בעיקר חברים בנים, אני משחקת כדורסל וגם בצבא הייתי לוחמת…אחרי תקופה ארוכה שלא מצאתי בחור שמתאים לי הסכמתי לשידוך בליינד דייט של חברה. הגעתי למקום וגיליתי ששידכו לי בחורה!! הופתעתי והסברתי לה יפה שקרתה פה טעות ואני בעניין של גברים אבל עדין נשארנו כל הערב ואפילו שילמתי עליה בסוף הדייט. היה ערב נחמד בסך הכל".

 

שנה גודל אות

 

שיתוף

השאירו תגובה

 

  • לפני חצי שנה הייתי עם אמא שלי בחופשת ׳אמא-ובת-יומולדת׳ בברלין. באחד הימים יצאנו, איך לא, לשופינג. באחת הפעמים שהסתובבנו בין החנויות יצא שאמא שלי היתה בצד אחד של החנות ואני בצד השני. פתאום נעמדה לידי אישה מאוד גבוהה, קרוב לשני מטר, מראה נדיר. אז קראתי לאמא שלי וצעקתי ״תראי איזה ענקית האישה כאן לידי״. האישה הגבוהה הסתכלה עליי ופתאום אמרה ובעברית ״סליחה? יש לך בעיה עם הגובה שלי?״ ואני לא ידעתי איפה לקבור את עצמי!!!!

    מאת: Limor |‏ 24 בפברואר 2019 | 11:22
  • אאאוצצצצ׳ , איזה מקרה מביך. במכללה בתואר הראשון הייתה לי קבוצת ווטסאפ עם חבורה גדולה של חברים, ועוד אחת נוספת עם רק שלושה מהם. בטעות טעיתי בקבוצה וכתבתי בקבוצה הגדולה ״מה,אמיתי?!?!איך ׳איקס׳ כבר הספיקה להיכנס להריון מ-״וואיי?״ כשאותה ה׳איקס׳ הייתה בקבוצה. כל כך לא נעים!!!

    מאת: מורן |‏ 24 בפברואר 2019 | 11:20
  • ירדתי לבד כמו כל בוקר מהמשרד לשתות את הקפה השחור הראשון בפנאן עם עצמי, על ספסל בשדרות רוטשילד, לפתע חבר מהעבודה הצטרף והתחיל לספר על כמה שהוא עף על המנהל החדש שלנו. הוא דיבר בלי הפסקה, ורק רציתי שיילך כבר, אז הבעתי את דעתי השקרית וליכלכתי כאילו שאני הכי שונא את אותו מנהל במטרה שאם הוא שומע דעה קשה והפוכה ממנו אז הוא יבין את המסר וישחרר אותי. לפתע מישהו תיקתק לי על הגב , המנהל החדש, ואמר לי טוב לדעת שזו דעתך. ניסתי להסביר את האמת אבל זה עזר לי כדי לשרוד שם רק עוד שבועיים עד שפיטרו אותי

    מאת: מוריה |‏ 24 בפברואר 2019 | 10:45
  • ינואר, בדיוק לפני חודש . אני מרגישה שהפעם זו הפעם. בעיצומו של טסט חמישי הבוחן מבקש ממני לעצור לו בפעם השלישית(הראשונה היתה לקפה והשניה בכלל לפלאפל)בתחנת דלק ואני כמו ילדה טובה מהנהנת בהסכמה ״כן בטח מה שתרצה״. הוא יוצא לשלם ואז לפתע עוקף את רכבנו במהירות ומשפשף קשות הרכב ששנייה קודם תידלק מאחורינו, לקינוח הוא גם נמלט מהמקום. אני לבד ברכב, מבוהלת מוות, זורקת לי לאוויר רצף מילים פחות מכבדות מאוצר המילים היומיומי שלי מהבהלה על הפוגע ועל הדרך מטנפת לעצמי בקול גם על הבוחן שהחליט להגשים את כל החשקים שלו במשמרת של הטסט שלי. הבוחן שנייה אחרי חזר לרכב בריצה ופתח מייד את מצלמות הלייב באוטו לנסות לאתר את מספר הרכב הפוגע ועל הדרך שמע את כל מה שמילמתי לאוויר גם אודותיו… נכון להיום אני מחכה לתאריך לטסט שישי…

    מאת: לירון |‏ 24 בפברואר 2019 | 10:04
  • כמה שנים לאחר שחרורי מהצבא קבענו מפגש בנות שכלל חברות טובות שהכרתי ממש טוב וגם כמה חדשות שבקושי יצא לי להכיר כי הגיעו ממש צמוד לעזיבתי. מתוך כל הקבוצה היו מס' בנות רווקות. במהלך המפגש כמובן שהתחלנו סבב שידוכים, חיפשנו את מי לשדך לחברה ממש טובה שלי מכל הבנים בצוות. כשהגענו לאחד המפקדים ממש פסלתי אותו בפניה התחלתי לטעון שהוא בכלל מתעניין בבני המין השני ושהוא ממש לא בשבילה והיא צריכה מישהו גבר גבר (גילוי נאות הייתי סוג של מאוהבת בו והוא בכלל לא הסתכל עליי). פתאום נהייתה שתיקה מביכה והסתבר שהוא יוצא עם אחת החדשות כבר תקופה ארוכה והוא ממש לא מבולבל מינית…

    מאת: אנא |‏ 24 בפברואר 2019 | 09:17
  • הנסיעה הביתה באוטובוס מהעבודה די ארוכה, אז לרוב אני מנצלת את הזמן לשנ"צ או לשיחת טלפון עם החברה הטובה. לפני חודשיים, פיטפטנו ופיטפנו בטלפון תוך כדי הנסיעה, וקצת שכחתי איפה אני נמצאת ושיש עוד אנשים מסביבי שמקשיבים למה שאני משתפת (אופס!). סיפרתי לה, שאני מתחרטת שנפרדתי מהחבר, לא מפסיקה לחשוב על הפספוס, מרגישה לא שלמה עם ההחלטה ובמיוחד אם איך שעשיתי את זה, אבל שאין לי אומץ לפנות אליו שוב. ושזה ממש קשה לי (נראה לי שהזלתי גם דמעה או שתיים). במקריות מדהימה, ובלי שהבחנתי בה, מסתבר שאחותו ישבה כמה ספסלים מאחורי, וסיפרה לו מאוחר יותר על איך שאני מרגישה. והוא, שהרבה יותר אמיץ ממני, סימס לי ומאז אנחנו (למזלי!) שוב יחד. מודה לאל שהייתי מספיק לא זהירה לרכל עליו באוטובוס, לאחותו שהשתמשה ב"מידע", ולאמיץ, שהיה מוכן לתת לאהבה שלנו עוד הזדמנות.

    מאת: שחר |‏ 24 בפברואר 2019 | 08:59
  • ישבתי עם חברה בהרצאה בלימודים. אולם ההרצאות בנוי בשיפוע, כך שמעל נקודה באולם נראה את המרצה, אך לא נשים לב מי נמצא בשורה מתחתינו.
    החברה שלי סיפרה לי על דייט מאוד מוצלח שהיה לה ערב קודם, כולל תיאורים גרפיים לפרטי פרטים. ניתחנו את הדייט ואת הבחור לגורמים. רק בסוף ההרצאה כשקמנו ללכת קלטנו שהבחור המדובר ישב שורה מתחתינו ושמע הכללללללללל.

    מאת: נטע |‏ 24 בפברואר 2019 | 08:53
  • התקשרתי ללקוחה מהעבודה וניסיתי להסביר לה את האסטרטגיה שנבחרה לפרוייקט שלה. היא הקשתה עליי מאוד ולא הסכימה עם כלום. כשהשיחה נגמרה שיחררתי קיטור לשותפתי למשרד, על מה שאני חושבת על הלקוחה- על איך שהיא נראית, כמה שלדעתי היא לא מבינה כלום בתחום ולמעשה קיבלה את העבודה רק כי החבר שלה הוא הבן של הבוס ועוד….. אחרי איזה כמה דקות ארוכות שהייתי שמחה שלא היו קורות לעולם אני פתאום שומעת את קולה של הלקוחה מהטלפון: אני ממליצה לך לנתק את השיחה לפני שאת מרכלת על מישהו…… יאמר לזכותה שהיא הייתה סופר מקצועית ולא הזכירה את זה שוב לעולם, למרות שניסיתי לפתוח את זה ולהתנצל, היא התעקשה להמשיך כאילו כלום לא קרה

    מאת: נטע |‏ 24 בפברואר 2019 | 08:49
  • אני סטאז'רית בבית חולים, די חדשה ביחס לרוב האנשים במחלקה. יום אחד נפגשתי עם חברה בקפיטריה ובזמן שחיכינו בתור לקפה, דיברנו קצת על היום יום בבית חולים ועל השגרה העגומה שלנו. ריכלנו קצת גם על אנשי הצוות ועל הרופאים שאיתנו במחלקה. פרקנו עול והוצאנו את כל מה שהיה לנו בבטן על האחראים עלינו.. כשבאנו לאסוף את הקפה הבחנו שעומד שם אחד הרופאים האחראים. מה אני אגיד על הבושות אחח הבושות.. וגם- הלכה לי ההתמחות במחלקה הזאת..

    מאת: רונית |‏ 24 בפברואר 2019 | 08:00
  • הייתה באוניברסיטה מרצה שלא הייתה ידועה בנחמדותה ובמקביל גם לא הייתה קלה במתן ציונים טובים. כל פנייה למשל הייתה נענית בשאלה "מה הבעיה" ?!… יום אחד עמדנו במסדרון והתלוננתי בקולי קולות על כמה שהיא אפאטית ודי סיוט, הסתובבתי וגיליתי שהיא עמדה במרחק שמיעה בהמשך אותו המסדרון, חייכתי אליה בחיוך נבוך וברחתי משם… נראה שמכאן דווקא הדברים השתפרו בניגוד לצפוי, כנראה שמשהו בכ"ז חלחל, כי היא החלה לחייך אלי כל פעם שנפגשנו במסדרון וגם הפכה למעט יותר נסבלת בשיעורים וביחס הכללי… ולגבי הציון?! לא היה לי זמן ללמוד למבחן, ועברתי על החומר בלילה שלפני והגעתי ללא שינה למבחן, וכשפורסמו הציונים גיליתי שקיבלתי 95… הציון הכי גבוה בקורס [ווידוי קל- היה עוד איזה סטודנט נורא חכם שלמד המון ונורא התעצבן שהוא קיבל אותו ציון כמוני..]. בהמשך הדרך, המשכנו להיפגש במסדרונות, והיא תמיד הייתה מחייכת אליי ומקדימה לי שלום [למרות שמן המתבקש היה שזה יהיה הפוך..] ואפילו במקרה הייתה יועצת בבחירת חוגים להמשך התואר שלי, ואף הזמינה אותי להצטרף לאיזה הקבץ שהיא הייתה האחראית עליו. זה היה השלב שאמרתי לה, תודה – אך לא תודה… :)

    מאת: shay |‏ 24 בפברואר 2019 | 07:28
  • כשהיינו בטירונות, היה לנו סמלת מחלקה שהייתה ממש, אם ננסח זאת ממש בשיבוש קל ובעדינות רבה- 'ארסית' … כשהיינו בתורנות מטבח, דיברתי עם כמה מהחברות למחלקה על התכונה הכה בולטת שלה ונורא התלהבתי מעצמי באותו הרגע ומההומור המשובח שלי. מה שקצת קלקל לי את העניין, הייתה העובדה שראיתי שהחברות קצת האדימו והחווירו בתגובה ליציאה הכה מוצלחת שלי משום מה- וזאת מכיוון שהיא עמדה מאחורי כל הזמן ושמעה הכל… בכדי להראות לנו שצדקתי סך הכל, קיבלנו בונוס של לרוץ כל הלילה על חשבון השינה… מאז אני מסתכלת לצדדים ואחורה ליתר ביטחון כשיש לי משהו לא ממש חיובי להגיד… ;)

    מאת: miriam |‏ 24 בפברואר 2019 | 00:38
  • זה קרה לה לי באמצע שידור חי ברדיו בשעת רייטינג מטורפת עליתי לשידור וסיפרתי על החברה הכי טובה שלי שהיא חסכנית ברמות על כך שתמיד היא לוקחת לי חפצים אישיים שלי בהשאלה לדוגמא- פרטי לבוש , תכשיטים, כלי איפור וכד' ובאופן שגרתי וקבוע לא מחזירה או שוכחת להחזיר …חוק מרפי שיחק אותה הפעם וכל החברות הטובות שלנו כולל היא שמעו זאת…והתוצאה היתה פיצוץ…שאנחנו כבר לא חברות יותר…

    מאת: עליזה |‏ 23 בפברואר 2019 | 22:40
  • נסעתי ברכבי עם חברה והתקשרנו לחברה נוספת כדי לאסוף אותה, השיחה הועברה למענה הקולי ואני הייתי בטוחה שניתקתי. התחלנו לדבר על אותה חברה ועל כל הפעמים שהיא מאחרת, כמובן, כמו תמיד הכרזנו של נזמין אותה יותר. מסתבר שהשיחה לא התנתקה. גיליתי זאת כשהיא השמיעה לי הודעה קולית ובה אנו מרכלות עליה. לא נעים!

    מאת: נוי שני |‏ 23 בפברואר 2019 | 22:31
  • מתי דיברתי על מישהו ומאוחרי הגב והוא שמע? הייתי עם חברה בבית קפה לארוחת בוקר ודיברנו בין היתר דברים לא מחמיאים בלשון המעטה על חבר של חברה משותפת שלנו שעד לא אותו יום לא יצא לשתינו לפגוש אותו פנים אל פנים, ראינו אותו בתמונות בלבד וכל דמיון היה מקרי…. לצערינו הוא זיהה את שתינו בתמונות ישב עם מישהו ולא הפסיק לצותת לנו ואחר כך לספר לזוגתו – חברתינו המשותפת לפרטי פרטים בשילוב תוספות שלו….

    מאת: ורד |‏ 23 בפברואר 2019 | 20:51
  • במסגרת התואר יש שיעור שאליו אנחנו צריכים להגיע ב8:00 בבוקר ואם לא מגיעים בזמן המרצה מתעצבן. אני מגיעה ללימודים מרחוק, יצאתי בעיכוב מהבית וכל הדרך קיוותי להגיע בזמן, חניתי, רצתי כל הדרך, התנשפתי הגעתי לכיתה והוא לא היה על הבמה שבה הוא מרצה. נכנסתי בקול וצעקתי לחברה"החי בסרט הזה, למה רצתי כל הדרך אם החוצפן הזה לא פה שיצא מצידי ב6:00 בבוקר ויהיה בזמן כמו שהוא מצפה מאתנו מה נראלו???" בזמן הזה אני קולטת ראש מבצבץ מעמדת המחשב שעל הבמה, והוא אומר בקול, "דווקא נראלי שאני פה מ7:00 למה לדבר ככה"? אין ספק שזה היה מביך במיוחד.רגע שלא ישכח.

    מאת: רז אלוג |‏ 23 בפברואר 2019 | 17:58
  • פדיחה רצינית במיוחד, שהייתי בצבא לי ולחברה שלי הייתה מפקדת שממש לא סבלנו.
    באחד הימים שלחתי לאותה חברה הודעה וספרתי לה על הדרישות החדשות של המפקדת, בצירוף שלל קללות עליה. ברגע ששלחתי את ההודעה, הפלאפון של המפקדת שלי צפצף והתברר לי שבטעות שלחתי לה את ההודעה.

    מאת: נופר |‏ 23 בפברואר 2019 | 16:58
  • בעבודה הקודמת שלי, באמצע סשיין קיטורים סוער על אחת העובדות הסתבר שהיא הייתה במטבח ליד ושמעה כל מילה :-(. כולנו העמדנו פנים שזה לא קרה אבל זה היה ממש ממש לא נעים.

    מאת: נטע |‏ 23 בפברואר 2019 | 15:29
  • דיברתי בטלפון על קולגה מהעבודה, כולל תיאורים עסיסיים ובלי לחסוך בפרטים. כשקמתי ועמדתי לרדת בתחנה קלטתי שלאורך כל הזמן ישבה מאחוריי החברה הכי טובה של אותה קולגה מדוברת… כמובן שהיחסים בינינו לא השתפרו מאז :(

    מאת: בר |‏ 23 בפברואר 2019 | 12:14
  • דיבר מאחורי הגב של ימינו!! בעבודה הקודמת שלי היתה לי לבוסית קשה (במילים יפות). הינו כמה חבר'ה והיתה לנו כמובן קבוצת וואטסאפ פעילה בה, הבוסית היתה מעבירה משימות בודקת מה קורה וכו'.. (היא לא היתה מגיעה הרבה למשרד עצמו).
    יום אחד הבוסית ואני התכתבנו בשילה אישית בוואטספ, בה היה ממש היתה לא נחמדה אליי וביקשה שאעשה כמה דברים שממש לא היו באחריותי. במקביל ניהלית שיחה עם חברה לעבודה שם התמרמרתי עליה… ואז פתאום בלי לשים לב עדכנתי את כל הקבוצה (עם הבוסית, החברה, ועוד חמישה אנשים) על כמה אני סובלת אותה! וכמה היא פשוט בן אדם עצלן! ושפשוט נמאס שהיא לא מגיעה אף פעם. וכו….
    זה היה עוד הרבה לפני שאפשר היה למחוק הודעות! ותך שנייה החברה צעקה לי מהחדר שלה "כתבת בקבוצה" ואני נלחצתי ופשוט ביקשתי מכולם להתחיל שיחה אחרת כדי שזה יעלם.. אבל היא ראתה- הגיבה "חחח" ונעלמה לנו לכל היום. למחרת התנהגנו כרגיל. אבל אני הבנתי מהר שאם ככה אני מרגישה במקום העבודה. כנראה שזה לא המקום בשבילי, והתפטרתי אחרי שבועיים. שמעתי אח"כ מהחברה שם שהיא דבירה על זה איתה פעם אחת ואמרה שזה העליב אותה מאד. באסה… לא התכוונתי ..

    מאת: נטלי |‏ 23 בפברואר 2019 | 08:41
  • הסיפור שלי נשמע קצת מופרך מרוב שהוא הזוי, אבל לצערי הרב הוא אמיתי.
    בתחילת השירות הסדיר שלי, שובצתי לצוות עם מפקד שמההתחלה היחסים בינינו היו די בעייתיים.
    עם הזמן היו בינינו המון ויכוחים ומריבות, וכל פעם היינו מתלוננים באופן הדדי אחד על השנייה בפני מפקד המדור שלי (המפקד הישיר של המפקד שלי).
    באחד הימים בשירות שלי, הגענו לריב כל כך עוצמתי שממש צעקנו אחד על השנייה והמפקד שלי איים עליי שידיחו אותי מהיחידה עקב חוות דעתו עליי.
    יצאתי נסערת מהבסיס וישר התקשרתי לידיד שלי, לפרוק לו את כל התסכול שהיה לי.
    דיברנו בטלפון במשך כ40 דקות, בהן (ואני לא גאה בזה) די השמצתי את המפקד וקראתי לו בכל מיני כינויים שאני אחסוך מכם.
    במהלך כל השיחה עם ידיד שלי, המפקד שלי היה בממתינה על הקו (בדיעבד הוא התקשר כדי להתנצל). הוא לא ירד מהממתינה, מה שגרם לי להתעצבן עליו יותר ו"להחמיא" לו יותר בפני ידיד שלי.
    באיזשהו שלב, כשהייתי עצבנית בטירוף, אמרתי בשיחה ***** (אצנזר את שמו האמיתי) ה**** הזה לא מפסיק לנדנד לי בממתינה.
    הייתה שתיקה של כמה שניות ופתאום שמעתי מהצד השני של הקו "הלו?".
    הסתכלתי על המסך וקלטתי שהשיחה עברה אליו (כנראה נלחץ בטעות עם הפנים). הוא זה ששמע אותי במשך מי יודע כמה שניות מדברת עליו לא כל כך יפה.
    חטפתי התקף לב קל ופשוט מרוב פאניקה כיביתי את המכשיר ולא הדלקתי עד הבוקר. לא יכולתי להתמודד עם זה.
    מיותר לציין שבוקר למחרת מפקד המדור שלי קרא לי לשיחה אחרי שהמפקד שלי סיפר לו על הכל, וקיבלתי נזיפה.

    מאת: טל לוין |‏ 23 בפברואר 2019 | 01:53
  • אני סטודנטית, בתקופת מבחנים- בעיקר לחוצה, עצבנית ומחפשת להוציא קיטור. אחרי מבחן מאוד קשה יצאתי החוצה ונתקלתי באחת מחברותיי וכמובן שהייתי חייבת לפרוק בפניה כמה המרצה גרוע/אידיוט/לא יודע ללמד/וכו׳.. ראיתי שהיא קצת מסמיקה אבל הייתי כל כך מרוכזת בכעס שלי שלא שמתי לב שהיא מנסה לרמוז לי שהוא עומד ממש מאחוריי, שומע כל מילה!! מיותר לציין שעשיתי מועד ב’..

    מאת: לורה יוסף |‏ 23 בפברואר 2019 | 00:41
  • פעם בעבודה דיברתי בטלפון עם מישהי שאני מאוד לא אוהבת, אחרי שחשבתי שניתקתי את השיחה אמרתי לחברה, איזה הזיה אין לי כוח לאנשים כאלו ואז קלטתי שהטלפון לא היה מנותק ושהיא שמעה הכל. מהר כיסיתי ואמרתי, המיילים האלה שהיא שולחת! אין בושה!
    פאדיחות!!

    מאת: דניאל |‏ 22 בפברואר 2019 | 23:50
  • טוב אז זה קצת מותח את הגבולות של מה שביקשתם, אבל לטעמי (ולצערי) הרבה יותר גרוע.. בתקופת הצבא שירתתי בחמל של חטיבה. מרחבית בארץ מה שאומר שיחות טלפון רבות במהלכן נרקם קשר יותר מחברי עם אחד החיילים ששירת באחת הגדודים שלנו (פיזית לא היינו קרובים ולעולם לא נפגשנו). לאחר אינספור שיחות לתוך הלילה בטלפון הקווי וגם בנייד (סמסונג עם נורות בצבע מתחלף !!) הוא סוף סוף הגיע לבסיס שלי. באותו יום הייתה לנו ישיבת עבודה בבסיס והיו לי ממש שתי דקות לראות אותו לפני הישיבה-נפגשנו והיה בילד אפ גדול ובצורה די מבאסת ממש לא התלהבתי ממנו. רצתי לישיבה וסימסתי מתחת לשולחן לחברה שלי ״ראיתי את x והוא מכוער״ -יודעת, מזעזע ורע ולצערי גם בכלל לא נכון -בכלל-טפשות של גיל 18. כשיצאתי מהישיבה הוא די חיפף אותי עד שאמר שראה את ההודעה, מבוכה קשה קשה והכחשה כל עוד נפשי בי. בסופו של יום השלמנו, חזרנו להיות חברים אבל אף פעם לא היה קשר רומנטי.
    מקווה לזכות בתיק, אין ספק שאת הלקח שלי למדתי

    מאת: עדי |‏ 22 בפברואר 2019 | 21:40
  • כשרק הגענו למשרד, אני וחברה שהתחילה לעבוד איתי באותו היום ריכלנו על הבוסית שלנו בחדר ולא חסכנו בתיאורי הסיפורים המאיימים ששמענו עליה. רק מאוחר יותר באותו היום החופפת שלנו דאגה לספר לנו שבגלל הצורה המעגלית של המשרד, אנחנו בעצם חולקות עם הבוסית שלנו קיר גבס ושבמשרד ״קירות אכן מדברים״. הסתבר שהבוסית שמעה את כל מה שדיברנו עליה! מיותר לציין את גודל הפדיחה שחשנו…

    מאת: עדי |‏ 22 בפברואר 2019 | 20:55
  • משהו שאני בחיים לא ישכח, כי באותו הרגע לא ידעתי איפה לקבור את עצמי, בחיים לא קרה לי משהו כל כך מביך… הייתי בת 16, וחברה שלי קפצה אליי, ישבנו קישקשנו קצת עד שפתאום חברה נוספת החליטה להגיע ללא שום התראה. באותה תקופה לא כך כך רציתי אותה כחברה מכל מיני סיבות ולא ידעתי איך להתרחק מבלי לפגוע בה. כשהיא הגיעה אני וחברה שלי היינו ממש מופתעות ועשינו אחת לשנייה מבטים של "מה היא עושה פה?" ואז היא נכנסה לשירותים. היה לי בית קטן כך שהשירותים היו ממש צמודים לסלון, ישבנו בסלון וניסיתי ללחוש לה, " אני רוצה שהיא תלך, מה עושים??" וחברה שלי לא הבינה מה אני מנסה ללחוש לה, אז רשמתי לה הודעה, רק שבטעות שלחתי את ההודעה לחברה הלא נכונה!! וואו רציתי להחביא את עצמי איפשהו ,כל כך לא נעים! היא יצאה מהשירותים ראתה את ההודעה הסתכלה עליי ופשוט יצאה מהבית עם דמעות בכיינים בלי להגיד כלום, אני לא בחורה ביצ'ית או רעה אבל זה היה שיא הגועל נפש שממש בטעות קרה לי, פאדיחה כואבת!

    מאת: לאורה |‏ 22 בפברואר 2019 | 20:47
  • היי
    אני בצבא קבע
    ומשרתת איתי קצינה שאני לא כל מחבבת ,
    יום אחד הייתי צריכה לעשות משו שביקשה ממני והתעצבנתי כי לא הייתי צריכה לעשות את זה,
    בקיצןר הייתי עם חברה שלי מחוץ למשרד שלה
    ויצא שחיכיתי את מה שאמרה לי
    פתאום אני רואה אותה שהיא עוברת מאחוריי וחברה של לא טרחה לרמוז לי שהיא מגיעה ,
    מפעם לשם קרתה פדיחה , והלכתי להתנצלתי בפנייה , בכל זאת לא מכובד

    מאת: שיר |‏ 22 בפברואר 2019 | 19:42
  • סיפור ממש טרי, אני וחברה הלכנו לשעת קבלה באוניברסיטה וחיכינו ליד דלת החדר של המתרגל (שהייתה סגורה ונעולה). חברה שלי הייתה דלוקה עליו מתחילת הסמסטר, ודיברנו על זה בחצי צחוק שמזל שהוא מתעכב כי יש לה זמן להתארגן, לשים אודם… אחרי 10 דקות כבר התחלנו להתעצבן מהאיחור שלו, ואמרתי לה (וכנראה שקצת חזק מידיי) ״יש לו מזל שהוא כזה חתיך!״
    מסתבר שטעינו בחדר, והוא ישב ממש מול המקום בו חיכינו, עם דלת פתוחה ושמע ה-כ-ל.
    מיותר לציין ששתינו החלפנו לתרגול עם מתרגל אחר ביום שהיה פחות נוח לשתינו, העיקר לא להתקל בו שוב.
    אגב, אחרי המבחן הוא הציע לה לצאת :-)

    מאת: נטע |‏ 22 בפברואר 2019 | 14:56
  • בכיתה ח עשו עלי חרם. חזרנו מחופשת פסח, ואני קולטת שאף אחת לא פונה אלי, ולא עונה לי.חבורת הבנות שהיו החברות הכי טובות שלי החליטו פה אחד להחרים אותי. הייתי שבורה, לא הבנתי מאיפה זה בא! חזרתי הביתה, נכנסתי לחדר ובכיתי המון. באיזשהו שלב אמא שלי נכנסה ופרקתי את כל מה שהרגשתי, ואת כל מה שהן אמרו לי.
    למחרת בבית הספר הכל כאילו החמיר פי שלוש, ואחת מהן ניגשה אלי ואמרה לי שאין בושה, ככה להשאיר הודעות מתבכיינות בטלפון! לא הבנתי מה קורה, הייתי בשוק! הסתבר שאחותי הקטנה (הייתה אז בת 3), שהייתה בחדר כשאמא שלי נכנסה, שיחקה לי עם הטלפון וחייגה במקרה לאחת הבנות (הן היו בחיוג מהיר) וכל השיחה הוקלטה אצלה במשיבון.. פדיחות של החיים! וגם כל הסבר נשמע לא אמין.. עד היום יש לי צמרמורת כשאני חושבת על זה..

    מאת: סמדר |‏ 22 בפברואר 2019 | 14:46
  • היינו בשבת אצל חמותי (דתיים, אין לאן לברוח באמצע השבת) וגיסתי ובתה גם היו שם. בבוקר הבת שלה צרחה ללא הפסקה בזמן שהיא "ישנה". הבת שלי שאלה אותי איך מאיה לא שומעת את הבת שלה? עניתי לה שהיא שומעת אבל מעדיפה לישון ושאחרים יטפלו בילדה. תוך דקה הבת שלי רצה לספר את זה לחמותי, וכאילו זה לא מספיק גרוע- בדיוק מאיה "התעוררה" ושאלה את הבת שלי "מה אמרת עלי??"

    מאת: שירה |‏ 22 בפברואר 2019 | 14:36
  • דיברתי עם אח שלי בפאלפון , הוא גר בחול אני גרה במקום דתי דיי הדוק והוא מחוץ.לארון באופן מוצהר, דיברתי איתו בצרחות על כמה שותפות שלי מסכנות ושנמאס לי מהעיר הזו העלובה שאין בה לירדים בכלל קיצר אני מטנפת ומטנפת ושותפה שלי יוצאת היא הייתה בדירה כל הזמן , אני בשוק בורחת מהדירה ואח שלי אומר לי וואי וואי כמה לשון הרע.

    מאת: נעמי |‏ 22 בפברואר 2019 | 13:46
  • דיברתי על האקס שלי עם חברה שלי והוא שמע הכל

    מאת: הדס |‏ 22 בפברואר 2019 | 11:57
  • אני עובדת עם הורים במסגרות החינוך. לפני כמה שנים עבדתי עם אמא שהיה לי מאד קשה איתה. עמדתי במטבח במשרד עם קולגה וקיטרתי עליה. קיטרתי וקיטרתי, בדרמטיות ובקול רם. כשיצאתי מהמטבח, האמא הזו עמדה מולי. היא התחילה לדבר איתי ואני, שלא ידעתי אם היא שמעה אותי או לא, עמדתי מולה בהלם עם פה מעט פעור. ״את יודעת מי אני?״ היא עצרה משטף הדיבור ושאלה. ״בטח, ברור״, התנערתי מהתדהמה שהייתי אחוזה בה. עד היום אני לא בטוחה אם היא שמעה מה אמרתי או לא…

    מאת: עדי |‏ 22 בפברואר 2019 | 11:30
  • היינו כמה חברות בשירותים וריכלנו על המרצה המשעממת כל כך. לפתע היא יצאה מהשירותים וכולנו נהפכנו לעגבנייה.

    מאת: שירלי |‏ 22 בפברואר 2019 | 10:18
  • לפני שנה עשיתי חיקוי של המורה שלי מול כל הכיתה. רצה הגורל והמורה נכנסה באמצע… אופס. מיותר לציין שאני כבר לא התלמידה המועדפת.

    מאת: שני |‏ 22 בפברואר 2019 | 10:15
  • לפני כמה שנים , במקום עבודתי , דיברתי עם אחת העובדות על מישהו שעבד אצלנו ומאוד לא אהבתי , סיפרתי לה על הדברים שהוא עשה ומאוד הרגיזו אותי , בעודי מרכלת עליו סיבבתי את הראש ואז חשכו עיני, הוא בא פתאום לבקר, ושמע את כל השיחה , כל מה שרציתי באותו רגע זה להיות שקופה , להעלם, , הרגשה נוראית .

    מאת: מירה |‏ 22 בפברואר 2019 | 09:27
  • טוב, סיפור מביך, השתתפתי בסמינר לימודי, וכחלק מהעניין הגיע מרצה חוקר ממש מפורסם כדי להעביר הרצאה. אחרי זה ישבתי עם חברה ודיברנו על ההרצאה, אמרתי שהיא היתה מעניינת אבל הרבה דיבורים באוויר ולא כל כך היה לי ברור מה הוא רצה.. וירדתי קצת אישית על המרצה גם. החברה ניסתה לרמוז לי במבט, בתנועת יד, ולא הבנתי עד שהיא אמרה לי "שתקי!" מסתבר שהפרופסור המרצה הסלב הקשיב לנו. פדיחה
    הייתן חושבות שאני אלמד.. אבל יש לי פה גדול :( שבוע אחרי שוב ירדתי על הרצאה של מישהו כשהוא ישב מאחוריי. הפעם הבנתי את הרמז מהר ושתקתי.

    מאת: מרים |‏ 22 בפברואר 2019 | 08:52
  • מחכה בתור לבית המרקחת בסופר פארםלקנות משהו קטן,לפניי אדיר מילר. קונה אקמולי ועושה סקר שוק עם הרוקחת על כל טעם וטעם. הוא סיים,הגיע תורי ויצאתי. בחוץ חיכו לי בני המשפחה ששאלו למה התעכבתי כ"כ הרבה זמן,אז סיפרתי להם שאדיר מילר "חפר" מלא זמן לרוקחת ושזה היה ממש מוגזם. באותה שניה אני מסתובבת ורואה אותו מאחוריי,(הבנתי שהוא שמע הכול) נותן לי מבט של: שמעתי הכול,אין בעיה

    מאת: עדי גטר |‏ 22 בפברואר 2019 | 08:50
  • היי קוראים לי יעל שלג ואני בת שמונה עשרה בכיתה י"ב אני מספרת את הפרטים האלו כי זה קרה לי בכיתה…זה היה באיזה יום אחד וחברה שלי ממש התעצבנה על הרכזת שלנו(אחראית על שכבת י"א – י"ב) ודיברנו עלייה בכיתה ואז אמרתי עלייה משפט ובדיוק כשאמרתי את השם שלה היא נכנסה. אני החלפתי צבעים והתפללתי שהיא לא תשמע אותי. ממש התביישתי, אחר כך בהפסקה המורה שלי הרגיעה אותי ואמרה לי שהיא תסביר לה למה באמת התכוונתי וזהו פשוט למדתי מזה לא להגיד כל דבר שאני חושבת כי אף פעם אתה לא יכול לדעת אם הוא ישמע או לא
    hgkakd156@gmail.com
    אני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

    מאת: יעל שלג |‏ 21 בפברואר 2019 | 22:24