המנהג הכי מעצבן של הבסטי שלי הוא שבכל פעם שאנחנו הולכות לשופינג היא פשוט שוכחת ממי שאיתה ומודדת את כל החנות . היא נכנסת לסוג של אטרף ואי אפשר לעצור אותה , ואם היא לא מוצאת מה לקנות היא מתבאסת רצח ומסתובבת עם פרצוף חמוץ במשך כל הבילוי שלנו. חברות שלנו כבר הפסיקו לבוא איתנו לשופינג בגלל ההתנהגות שלה , הסברתי לה שהיא חייבת לעשות משהו בנידון והיא הבטיחה לנסות ולהשתפר.

לחברה שלי יש קטע שכל פעם לא משנה על מה נדבר, היא תשאל באמצע השיחה ״ איזה תמונה להעלות?״ ותשלח לי (גם כשאני בוכה- בתירוץ זה יעסיק את הראש שלך במשהו אחר )את הבוק שעשתה. ואז גם אחרי שאגיד לה מה אני חושבת, היא תוודא עוד כמה פעמים בזמן השיחה

הבסטי שלי הוא דווקא "הוא" ולא "היא". הוא מהאנשים שהיו הליצן הכיתתי, והמנהג הכי מעצבן שלו הוא לענות בשאלות שהפוכות למה שאמרתי. לדוגמא, כשאני מכוונת אותו בנהיגה ואומרת לו שתכף ימינה, אבל לא פה, הוא ממתין רגע ואז נוהג לשאול כמה פעמים "אז פה? אז כן פה? פה?". לפעמים מהאינסטינקט אני שוכחת ועוד עונה לו ברצינות…

היום הכי חופשי לי בשבוע זה יום שלישי, אבל היא מוכרחה ללכת לסרט או שניים ביום הזה ולא פנויה בשבילי. אני מבינה אותה. היא פנסיונרית והסרטים עולים רק 10 שקלים

הבסטי שלי גרה בתל אביב ואני בבאר שבע, מה שאומר שיש לנו הרבה מסיבות פיג'מה. ההרגל שלה שמטריף אותי הוא להירדם עם הסמארטפון. עד הרגע שכבר ממש ממש נעצמות לה העיניים, האצבע עוד תגלול את הפייס והאור של המסך יאיר עליה (ועליי).

הבסטי שלי פשוט אוהבת להישאר אחרונה במסיבה, אחרונה בבר, במועדון, לא משנה איפה.. אין דבר כזה אצלה לרקוד קצת וללכת הביתה.. היא פשוט אוהבת להישאר עד הסוף (ברמה שכבר מנקים בזמן שאנחנו שם… ) ובגלל שהיט הבסטי אני לא אנטוש אותה ולצערי נשארת אחרונה יחד איתה

אני והבסטי שלי גרות יחד, וחולקות ארון בגדים. המנהג הכי מעצבן שלה הוא צורת סידור התליה בארון הבגדים- כל סוג בגד מסווג על פי צבע קולב ועובי (!). למשל, קולב כחול עבה משמש למעילים, קולב כחול דק מיועד לבגדים יפים שהם לא שמלות, קולב ורוד דק משמש לשמלות ערב.. ועוד ועוד.
ואם אני חס וחלילה מתבלבלת, היא מתעצבנת עלי, ומתחילה להרצות לי ולעשות לי הדרכה איך צריך לסדר.

הבסטי שלי מנתקת שיחה, בגלל הילדים ומבטיחה לחזור.
היא חוזרת, אולי אחרי שבוע.
מעצבן!

לאחר! החברה הכי טובה שלי מאז כיתה א' פשוט לא מסוגלת לעמוד בזמנים. כבר שנים שאני מחכה לה מתחת לבית שתסיים להתארגן.. במצטבר, היא חייבת לי לפחות כמה שנים מהחיים שלי

הכי מעצבן זה כשהחברה הכי טובה שלי מבריזה מתוכניות שהיו לנו בגלל הילדים שלה. אני יודעת שאני אמורה להתחשב אבל עדיין. אולי אני אסלח לה אם אני אזכה בפרס

הבסטי שלי מהממת מכולן. מגניבה, חכמה, מצחיקה ואהובה שלי.
יש לה לב זהב, אבל זאת לפעמים הופכת להיות הבעיה…
כשאני זקוקה לעצה היא מיד תיקח את הצד שלי ותסכים איתי. גם כשאני טועה.. ולמרות שאני לא טועה אף פעם (: כל אחת זקוקה לאיזה ניעור כדי להתעורר על החיים..

הבסטי שלי נוהגת להשאיל ממני בגדים, להבטיח שהיא לובשת אותם רק לאירוע ספציפי אחד ולהחזיר אבל אז כשאנחנו יוצאות ביחד וכבר שכחתי שהבגד אצלה היא לובשת אותו.. וממש לא איכפת לה שאני עולה עליה

אני והבסטי שלי צוחקות שיש לה פגם בייצור; היא מדברת הרבה לפני שהיא חושבת. למשל, כשהלכנו לראות דירות היא הייתה פתאום "בצד" של בעל הדירה – אמרה שהיא מכירה אנשים שדרשו מהם ערבויות בנקאיות בגובה 50,000 ש"ח או שהצדיקה תנאים דרקוניים כי בעל הדירה "מפקיד בידינו נכס ששווה מעל מיליון וחצי ש"ח”.

חוץ מהתכונה המרגיזה הזו, היא בנאדם זהב, אז אני מתמודדת עם זה

לחברה הכי טובה שלי לא חסרים הרגלים מעצבנים אבל אי אפשר שלא לאהוב אותה – ההרגל המעצבן הבולט מכולם הוא שיש לה שמיכי – שמיכה קטנה ישנה ומרופטת שאצלה מגיל קטן שהיא מסתובבת איתה בבית ובלעדיה לא יכולה להרדם, היא קשורה אליה מאוד – השמיכי מרכיע אותה (בגיל 23)… כל החברות מתות לזרוק לה את השמיכה לפח אבל זה יכול להיגמר רע מאוד…

lioreliasi95@gmail.com

המנהג הכי מעצבן של הבסטי שלי הוא ליזום מפגש ואז…לבטל אותו כלאחר יד יומיים/יום/לפעמים אפילו שעה {!} לפני …כל פעם בתירוץ משונה אחר. מזל שהחברות והעבר המשותף יחד מתעלים על המגרעה הזאת שלה ועוד יותר מזל שאנחנו חברות טלפוניות הכי מושלמות אבר.