זה היה בערב פסח אצל סבתא וסבא שלי
זה היה לגמרי הארוחה הכי מוזרה שהייתה לי בחיים
סבא שלי לא חזר מהבית כנסת והלכנו לחפש אותו , הסתבר שהוא לא היה בבית הכנסת אלא הוא היה עם מישההיי אחרת!!
סבתא שלי התעצבנה ממשש ואת כל הדברים שהיו על השולחן התחילה לזרוק ולשבור
סבא שלי חזר שבכלל התברר שהוא עשה לה מתיחה
ואחרי שצחקנו וחפרנו על זה
לא היה מה לאכול כי סבתא שלי זרקה את הרוב
ישבנו ואכלנו ממש מעט ממה שנשאר .
בהלחט היה מוזר ומצחיק!!!

לפני שנתיים טסתי עם בעלי ושלושת ילדינו לתאילנד, בעלי התחיל להקפיד על כשרות אז בנינו את הטיול סביב בתי החב"ד המפנקים, ובאמת הסתדרנו מהבחינה הזו, יופ לפני ראש השנה הגענו לעיר בשם פטיה, שם אין בית חב"ד, אז קניתי שם מחבת וסיר, הלכתי לשוק וחיפשתי מצרכים בסיסיים לצורך בישול, בשוק לא מצאתי שום כלום למעט ירקות, שאלתי ישראלים שראיתי שם וכיוונו אותי לאיזה קניון, במקום לטייל התחלתי בחיפוש קניון וחיפוש מצרכים לחג, הלכתי שם לאיבוד כמעט 6 שעות אני מחפשת את עצמי, בסוף התייאשתי, חזרתי לחדר עם פירות וירקות, וציירו בדמיונכם- משפחה בטיול במקום הכי אקזוטי בעולם יושבים על שולחן החג ומתענגים על ארוחת שחיתות של ירקות ולקינוח פירות, כשממול מנצנצים לנו הסיר והמחבת החדשים שלא השתמשנו בהם, ככה כל ארוחות החג, היה שונה אבל מצד שני, הרבה פחות קלוריות להוריד אחרי החג

הארוחת חג הכי מוזרה שנכחתי היא שנה שעברה בערב ראש השנה. החג הראשון אצל משפחתו של הבן זוג שלי.כמובן שלא רציתי להגיע בידיים ריקות ורציתי להרשים את כולם עם קינוח של שני עוגות שוקולד שהיו נראות מדהים! הארוחה עברה טוב ממש, שיחה קולחת, אוכל מדהים שהוגש לכבוד החג. לאחר הארוחה לקראת השעה 11 בלילה הוגשו העוגות לשולחן ןהתפנקנו לנו בעוגות.. אלא שתוך כדי הביסים אבא של חבר שלי מרגיש מעין עיקצוץ בפה ובלשון, ולאחר שבדק עם עצמו הוא גילה כי אלה היו נמלים. וכאשר בדק את שאר העוגה או ליתר דיוק מה שנותר ממנה הוא ראה כי היא מלאה בנמלים. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי מרוב מבוכה ובושה אבל לאחר מספר דק של הלם וצעקות של פחד מצד אחותו, הערב נמשך בצחוק ואמירות של "איך מתאים לך לקנות משהו כזה יה אבו נזק". עד היום כשנזכרים בזה כולם נקרעים מצחוק ואני עוד עם תחושת הפאדיחה.

היה זה חג שבועות .לפני כמה שנים טובות. ארוחת חג בגינה של חברה טובה עם כל המשפחה המורחבת, נשמע נחמד לא? אוכל גבינתי וטעים, יין טוב והנחיה מאוד מסויימת שעליי ללבוש בגדים שאינם לבנים.
אוקי , אמנם די הפוך ממה שאני מכירה אבל זרמתי עם העניין.
כמו אורחת טובה הוצאתי את בקבוק היין שקניתי לבשתי שמלה כחולה ויצאתי לדרכי.
כשהגעתי נוכחתי לגלות שלמשפחה המדוברת יש מסורת מעניינת בנוגע לשבועות – כל אחד מהאורחים מתלבש בצבע מסויים שאינו לבן וסדר הישיבה מסביב לשולחן יהיה לפי צבעי הקשת בהתאם לצבע שבחרת.
כך יצא שאת ארוחת החג הביזארית הזו העברתי בישיבה בין הדוד השיכור עם החולצה הירוקה לאחיינית הקטנה בשמלה הפרחונית.
את אותה חברה שלא הזהירה אותי ולבשה שמלה זהובה עם חמניות ראיתי רק בשלב הקינוח.

ארוחת החג המיוחדת והמוזרה ביותר הייתה בסיני לפני המון המון שנים. שבוע לפני ראש השנה החבר של אחותי נפרד ממנה אחרי 5 שנים. בת דודה שלנו, שהיא כמו אחותנו הקטנה, בדיוק הגיעה לביקור לחג מארצות הברית. אחותי הייתה כל כך בדיכאון שהתלבטנו איך לשמח אותה. החלטנו לעזוב את הכל ולרדת בספונטניות לסיני. הודענו להורים שלנו שאת החג הזה הם יחגגו מבוגרים בלבד ויומיים לפני ערב החג נסענו. מצאנו את עצמנו זרוקות על החוף, בחושות מבודדות בלי אף אחד. ביום השני גילינו מלון מהמם ממש לא רחוק מהחוף שלנו והתגנבנו אליו לשכשך קצת בבריכה. הכרנו שם חבר׳ה מקסימים מדנמרק ונהיינו חברים טובים. באותו ערב גילינו פאב חמוד ובו גם הכרנו שני זוגות מתל אביב וחבורה מצרפת. החלטנו לארגן באופן ספונטני ארוחת חג מאולתרת אצלנו על החוף. וכך בערב החג, על חוף הים המדהים בסיני, לבושים בשרוואלים לבנים ישבנו ליד שולחן מאולתר ישראליות, ישראלים, אמריקאית, חתיכים מדנמרק, וחבורה שמחה ומצחיקה מצרפת. רובם לא יהודים. בארוחה אכלנו לאבנה עם פיתות וחול, וסלמון שהדנים הביאו מהמלון, ספגטי מהמם ומיצי פירות. היה מצחיק, שמח, הזוי וחוויה בלתי נשכחת שנמשכה כמעט עד הבוקר. סיכמנו ששנה הבאה נחזור כולנו לבלות שוב את החג ביחד על החוף בסיני. כשחזרנו מסיני אחותי חזרה לחבר שלה והם התחתנו שנה אחרי.ולסיני לא נסענו שוב.

ארוחת החג הכי מוזרה הייתה מנת קרב כשנאלצתי לסגור חג בשטח. שמרתי במוצב באחת המדבריות ואכלתי לוף מקופסת שימורים. זה כל כך מוזר איך שמאנשים מפונקים הצבא הופך אותנו לכאלה שאוכלים בערב ראש השנה עם הפקק של השימורים. אני לא אשכח כמה שמחתי שהיו שם גם בוטנים והכל לתפארת מדינת ישראל.

ארוחת החג הכי מוזרה (ועצובה) שהייתי בה הייתה בשנה שהורי התגרשו. הייתי בת 23 אחותי בת 20 ואחי היה חייל קרבי שסגר את החג בבסיס. מלבד מצב רוחו העגום והכאוב של אחי הקטן שהורגש באופן בולט מצידו השני של הקו כאשר התקשר לאחל לאמא חג שמח, (זהו הילד הקטן של אמא שמאז ומעולם חש צורך להגן עליה מכל משמר, הגבר הקטן של הבית), מלבד כל זאת, המועקה העיקרית קיננה בליבנו כאשר שולחן החג היה ריק..אני אחותי אימי והדוד. אנחנו, שרגילים לשולחן חג של עשרות אנשים לפתע יושבים ומתאמצים לשיר את ההגדה. אמא עושה הצגה כדי שלא נישבר כליל, עמחה בישלה ואפילו הקפידה על שולחן ערוך מושקע ויפייפה כדי שנרגיש חג. אבל אף אחד לא הרגיש כך. אמא שרה ומחאה כפיים והדוד האהוב שלנו קרא בקול ברור וגבוה ובביטחון בכדי שנרים את פנינו שנפלו כמעט מטה. כל כך התביישנו והרגשנו בודדות. אחותי סרבה לשיר וכאות מחאה שתקה כל הסדר ואני שיתפתי פעולה ובתוכי רק פיללתי שזה יגמר. אמרתי לעצמי בלב שוב ושוב באותם הרגעים…שכשאמצא את בחיר ליבי ואביא לעולם ילדים משלי…נשמור זה על זה מלוכדים וגם נחבק את אמא, שתמיד תשמח ושביתה יהיה תמיד שורץ קולות, ריחות וטעמים בדיוק כמו שהיא אוהבת!!!

הסיפור הבא הוא אמיתי לגמרי. אוכל לספק עדים במידת הצורך. השמות האמיתיים שמורים אצלנו במשפחה.

ארוחת ראש השנה, לפני כמה שנים טובות.
אחותי הגדולה הביאה לסעודה את ארוסה, בחור צעיר ויש שיגידו תמים, שלא העלה על דעתו מה .. להחליק לו בגרון (ובחזרה החוצה?) באותו ערב.

אמי היקרה, שנקרא לה לצורך העניין בלהה, טובה אמנם בהמון דברים, אך מצטיינת בשניים. הדבר הראשון הוא סדר וניקיון (אף שאם תשאלו אותה – היא תאמר לכם שמדובר בשני דברים שונים לגמרי ותנעץ בכם מבט מאשים, כאילו שאתם אחראים על כל חוסר הסדר ואי הניקיון בעולם כי, מה לעשות, הייתם בטוחים שמדובר באותו דבר…

הדבר השני, כיאה לכל מומחית ברזי המטבח הפולני (יש דבר כזה בכלל? הוא חוקי?), הוא הכנת קלופס – קציץ הבשר המפורסם בנוסח עדות מזרח אירופה. שלא תבינו לא נכון – אין על הקלופס של בלהה, אבל – וזה אבל גדול – כשבלהה שילבה (ככל הנראה בטעות) את שני תחומי ההתמחות שלה – נקיון וקלופסים – הקלופס של בלהה הפך לקלופס בלהות!

ניגש לתכל'ס: כשגיסי לעתיד, נקרא לו א"א, טעם ראשון מהקלופס המיתולוגי שסיפרו לו עליו כל כך הרבה, הוא הרגיש טעם משונה בפה. לא היה לו נעים להגיד שלא טעים לו – בכלל זאת בלהה בהתה בו בעיני נץ – אז הוא סיים את המנה כמו פנתר.

ואז הוא הרגיש לא טוב. כאבה לו קצת הבטן.

ואז כאבה לו הרבה הבטן.

ואז, במבט ספק מבוייש ספק "אני חייב פינוי דחוף לחדר מיון!", הוא לחש בהססנות:

"בלהה, אין על הקלופס שלך. באמת. אבל… היה לו טעם קצת מוזר… יש מצב שעשית כלים לפני כן, ולא ממש שטפת את הסבון?".

בלהה הלבינה כמו סיד. ואז האדימה. ואז החליפה צבעים כמו כדור דיסקו.

"לא שטפתי כלים… עשיתי ריסוס נגד ג'וקים… יש סיכוי ששכחתי לשטוף וטעמת את הפליט*" היא מלמלה.

מיותר לציין שמייד אחר כך הזמנו אוכל מבחוץ… אה, והם גם – תאמינו או לא – הם התחתנו בסוף (!).

* תרסיס נגד ג'וקים, כן? לא "פליט הוא מי שיש לו חשש מבוסס מפני רדיפה על רקע גזע, דת, לאום, השקפתו הפוליטית או השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת" (תודה לוויקיפדיה). כי אם בלהה הייתה טוחנת פליט אנושי בקלופס שלה אז… (זה כבר סיפור לסרט אימה).

שוב – מבוסס על סיפור אמיתי.

פסטיבל מוזיקה במיאמי, 3 ימים של מוזיקה אלכוהול והיפים הזויים ללא הפסקה, 5 במות גדולות עם אמנים שמופיעים ואזור קמפינג ענק צמוד. בתוך כל הבלאגן הזה אני קולט בחור יהודי שאני מכיר שאומר לי שאני חייב להצטרף אליו לארוחת החג, הוא אומר לי שיש אוהל של חבד ושכדאי להגיע לכמה דק. זרמתי שתוי ושמח לחוויות נוספות איך שאני נכנס לאוהל הענק אני קולט את מתיסיהו בכבודו ובעצמו עם הזקן והמגבעת מקדש למלא הזווים כמוני ויותר שמוצאים עצמם יחד בארוחת החג המיוחדת וההזויה ביותר שהייתי.
ומי דמיין שאולי הארוחה הזו תביא לאישתי איפור? חג שמח!

ארוחת חג ראשונה, ופגישה ראשונה עם המשפחה של החבר שלי, כולי מתרגשת ומתוקתקת מכף רגל ועד הראש.
הערב מגיע ובן זוגי מוסר לי, כשאני אצלו ביחידה, הצמודה לבית הוריו, שאימא שלו לא מעונינת שאצטרף. מהסיבה שהיא חושבת שאני לא מתאימה לבנה' היות ואני גדולה ממנו ב-7 שנים.
סטירת לחי אמיתית. התאוששתי, ולימים היא הבינה את הטעות שלה כשראתה כמה הבן שלה מאושר ומאוהב. אכן ארוחת חג שלא אשכח לעולם -:)

בעברי גרתי בחו"ל והתכוונתי לטוס לחופש מולדת לחגים. הבוס שלי לא כל כך שמח על החופש הארוך שביקשתי וקיצץ את ימי הבטחון שלקחתי לפני החג כדי להיות בטוחה שאגיע בזמן. הטיסה המריאה בזמן אלא שבקונקשן היה לי דיליי של 12 שעות וכך מצאתי את עצמי סועדת את ארוחת החג במטוס בין שמיים וארץ, אוכלת מחמגשית פירה שבטח הכינו מאבקה ועוף שהיה מכובס יותר מהבגדים של זה שישב לצידי. דמיינתי את הכבש המסורתי ואת האורז עם השזיפים והצימוקים ופשוט הזלתי דמעה. חיכיתי להגיע כבר לארץ רק כדי לגלות שהמזוודה שלי לא עלתה איתי על הקונקשיין. ללא ספק זו ארוחת החג עם מסכת האירועים הכי מוזרה שהייתה לי אבר!!!!

אמריקאי, גרמני, תורכי, ספרדי וישראלית יושבים וחוגגים יחד ארוחת חג בינלאומית.
נשמע כמו התחלה של בדיחה אבל מצאתי את עצמי בערב חג בזמן עבודה בגרמניה, עם קולגות מכל העולם. מרגישה לבד אבל הכי ביחד. רחוקה מהמשפחה שלי אבל קרובה לחבורה המוזרה הזו שהתאספה לה, והפכה בן רגע למעין משפחה. בלי פוליטיקות, מלחמות, כעסים או היסטוריה, ישבנו כולנו סביב השולחן, כל אחד הכין את המנה הביתית שלו. הגרמני הביא איזה מאכל של חזיר, הספרדי הכין טפסים, האמריקאי הכין איזו מנה נוסטלגית שאבא שלו היה מכין. אני הכנתי שקשוקה וטחינה, והבאתי גם עראק. התורכי ואישתו הביאו את המקבילות- מאכל של עגבניות קלויות, ואוזו. והרמנו כוסיות על כל מנה שניסינו. שילוב מאוד מוזר של כל המאכלים יחד, אבל המיקרו קוסמוס הקטן הזה הרגיש כמו עולם גדול אחד. ואני הייתי עם שמחה בלב ותחושת שייכות מופלאה.
שנה נהדרת :*

וואו אתם מחזירים אותי חמש עשרה שנה אחורה זה היה החג הכי עצוב שחגגתי בחיי. באותו השבוע סבא שלי היה מאושפז בבית חולים ולדבריי הרופאים היה אמור להשתחרר בערב החג אבל זה לא קרה. הוא פשוט לא חזר משם. אני זוכרת שהכל היה מוכן לכבודו האוכל שהוא אהב העוגה של אמא שהוא חיכה לה בשקיקה קנינו לו אפילו בגדים חדשים לכבוד החג אבל הם נותרו יתומים. הוא נפטר בערב החג. זה היה החג הכי עצוב אני זוכרת שכולנו ישבנו סביב השולחן המומים וכאובים לא הצלחנו להוציא הגה מהפה רק בכינו הכיסא שלו היה ריק וחכינו שזה יסתיים

וואוו אתם מחזירים אותי חמש עשרה שנה אחורה החג הכי עצוב בעולם סבא שלי אהבת חיי היה מאושפז בבית חולים והיה אמור להשתחרר בערב החג הכל כבר היה מוכן לכבודו קנינו לו אפילו בגדים חגיגיים לכבוד החג אבל הוא לא חזר הוא נפטר בפתאומיות כולנו נותרנו המומים וכאובים לא תארנו לעצמינו בחלומות הכי רעים שזה יקרה. הוא היה אמור לחזור הביתה לחגוג את החג עם כל המשפחה ולא חזר משם זה היה החג הכי עצוב שעברתי בחיי אני לא אשכח שישבנו בשולחן והכיסא ,שלו היה ריק ואבא שלי עשה את הקידוש ולא יכולנו להוציא הגה מהפה שתקנו ובכינו.

ארוחת החג הכי מוזרה הייתה בשבוע 39 להריון הראשון של בתי הבכורה. ישבתי לסעוד את ארוחת החג יחד עם משפחתי המקסימה לפתע החלו הצירים להגיע, כל ציר אני מתקפלת וכל המשפחה נעצרת, כולם בשקט, חלקם מביטים בי ברחמים חלקם מנסים להציע עצות או לעזור במשהו… אחרי שהציר היה נגמר כולם היו חוזרים לאכול עד לציר הבא וכך חוזר חלילה. מיד עם סיום הארוחה, צעדנו אני ובעלי לכיוון בית החולים כאשר כולם נותרו במתח גדול. למרות שהייתי בטוחה שההליכה לבית החולים תזרז את הלידה, זה לא היה כך ורק למחרת בצהרים הגיחה המקסימה שלנו לאוויר העולם לא לפני שכל בני משפחתי בהמוניהם הגיעו בבוקר בכדי לבדוק את שלומי. כשהם פותחים על שולחן סמוך את כל האוכל של ארוחת החג ומכבדים את הצוות הרפואי.

היי, בארוחת חג המוזרה שבה אנו היינו נוכחים. בעלי ואני זוג טרי מתארחים אצל משפחתי כנראה שאבא שלי רצה להרשים את החתן החדש , רצה לעשות טקס ברכות מיוחדות. כאשר הגיע לברך "שנהיה לראש"… הביא לשולחן ראש של כבש שלם כולל שיניו מראה לא הכי מלבלב כלל. בעלי קיבל הלם טוטלי לכך לו כמה שנים טובות להתאושש מהמחזה.

לפני שנה התארחתי אצל חמותי בראש השנה, תוך כדי סעודה גיסי סיפר שראה בגן חיות בחו"ל קוף מיוחד בעל חריץ ישבן מאוזן (במקום מאונך), מפה לשם התחלנו להריץ דאחקות על העניין (איך הקוף מתנגב לאחר אמבטיה… :)), חמותי התחרפנה מהעניין והתחילה לשיר בקולי קולות תוך כדי דפיקות על השולחן בנסיון להשתיק את השיח.
מיותר לציין עד כמה מביך היה הנסיון שלנו להפסיק לצחוק משתי הסיטואציות.

ארוחת החג הכי מוזרה שנכחתי בה הייתה בפסח האחרון , כשאר היינו מוזמנים לביתו של דודי אח של אמי כמובן ששמרתי מקום ולא אכלתי במהלך היום כך שיהיה לי מקום לכבש בערב, הגענו בשעה 19:30 אנחנו דייקנים כרגיל , לאחר חיפוש וסיבובים רבים נמצאה חנייה מה שאכן גרם לי להיות עוד יותר רעבה אני מגיעה ופתאום מגלה שעדיין הם מבשלים ולא מוכן כלום ,שאר המשפחה עדיין לא הגיעו אני מחכה ומחכה לקראת 20:45 איחור אופנתי הועילו בטובם להגיע , ישבנו סביב השולחן כולם שמחים ומאושרים ואני רעבה מחכה לאוכל קוראים את ההגדה ואין דילוגים הכול במלואה, ופתאום שהתחילו להגיש את האוכל הכנתי לאחותי את החרוסת המדוברת שלי ואז היא ובן דודי התווכחו מי יאכל ,משחקי ידיים וכו'.. ופתאום נשפך כוס יין אדום אחותי מהבהלה הרימה את רגלה נתנה מכה לשולחן וכול בקבוק היין האדום נשפך על המכנס הלבן והחדש שלי.. אז כמו שאתם מבינים התבאסתי וכמובן שכבר לא אכלתי , הלכתי לביתי , מה שכן הבנתי שגם אם הייתי נשארת הם אכלו קרוב לחצות כך שכך או כך לא הייתי שורדת עם הרעב.. זאת ארוחת החג ההזויה שלי .זהו חג שנראה לא אשכח ונקווה שבראש השנה הקרוב זה לא יקרה ואת הלקח שלי למדתי לא אבוא עם מכנס לבן :)

ארוחת החג הכי מוזרה שהייתי בה היא ארוחת חג שארגנו מדריכי הטיול בחופשה בחול- כולם הגיעו בלבן לכבוד החג וביקשו מהמלון להביא תפוחים ודבש למרכז השולחן. 3 דברים מעניינים קרו:
המלון הביא תפוחי אדמה צלויים בדבש (כי מישהו שם התבלבל בתרגום) והדבר המוזר השני שקרה, זה שהשולחן הפך לאטרקציה תיירותית וכולם ניגשו להצטלם עם קבוצת "הנזירים בלבן״, אבל השיא? אורח המלון שכל כך התרגש מחג יהודי שנחגג ממש לידו- קם והתחיל לשיר את ״דיוה״ של דנה אינטרנשיונל בקולי קולות (ותכלס, כולם הצטרפו ) מאז, חמש שנים אחרי הארוע בעלי ואני דואגים למנת תפוח אדמה בדבש על שולחן החג ודואגים שברקע תתנגן ״דיוה״

לפני כמה שנים טסנו כל המשפחה לטיול בארה"ב. הגענו בבוקר של ערב ראש השנה, והוזמנו חודשיים מראש לארוחת חג אצל בן דוד של אבא שלי והמשפחה שלו, שגרים בפנטהאוז באמצע מנהטן (ככה שכסף לא חסר שם…). נחתנו בבוקר והיינו מתים מרעב, אבל לא אכלנו כלום כי שמרנו מקום לארוחה המפוארת שמתוכננת בערב. הגיעה השעה המיוחלת והגענו ללב מנהטן לפנטהאוז מהמם שרואים רק בסרטים. ישבנו סביב השולחן ומה שהוגש לשולחן היה צלחת מרכזית (לא גדולה בכלל) שבחצי ממנה היה אורז ובחצי השני היו 6 חתיכות בשר- האורז והבשר היו קרים ויבשים. חשוב לציין שהיה על השולחן גם חומוס בקופסה. אני ממש לא מגזימה! זה כל מה שהיה בארוחה. אחרי שסיימנו לאכול הבנות של בן דוד של אבא שלי שאלו אותו אם אפשר גלידה ואמא שלהן ענתה להן שאין מספיק לכולם. אז גם קינוח לא קיבלנו. יצאנו משם אחרי שעוד נשארנו שם כמה שעות לדבר והיינו מתים מרעב!!! עצרנו בשווארמה הראשונה שראינו וזו הייתה ארוחת החג שלנו אחרי שחודשיים מראש הם דאגו להזמין אותנו…

ארוחת החג הכי מוזרה שנכחתי בה, היא כזו שלא בדיוק נכחתי בה..
לפני שבע שנים, קצת לפני לפני ראש השנה, אחותי ילדה תאומים, וממש בערב החג היא והם חזרו הביתה מבית החולים! כמובן שכולנו שמחנו היות וקיווינו לחגוג כולם יחד את החג, רק שלא ידענו מה הולך לקרות..
עשינו את החג בבית הוריי, וממש לפני שהאורחים הגיעו אחותי נכנסה לאחד החדרים כדי להיניק, נכנסתי יחד איתה ונעלתי את הדלק בכדי שלא יכנסו .

איזו טעות!

כשבאנו לצאת מהחדר, גילינו שהבריח נשבר, ואנחנו תקועות בפנים עם התינוקות!
אבא שלי ניסה לפרוץ את הדלת, להוציא אותה מהמקום, אפילו לשבור אותה. כלום.
היות והיינו בקומת הקרקע ניסינו לצאת מהחלון, אבל ממש מול החלון יש עץ גדול, ואחותי כאמור הייתה לאחר לידה, היא בקושי זזה, ולטפס על חלונות לא היה אפשרי בכלל..
מפה לשם האורחים כבר התחילו להגיע, הארוחה צריכה להתחיל, ואנחנו יושבות בחדר ומשתגעות.
אף מנועלן לא ענה בערב החג, חוץ מאחד שהסכים לבוא, אבל רק עוד שעתיים!
ולכן לא נשאר לנו אלא לשבת שתינו, בבגדים החגיגיים שלנו, ולאכול את ארוחת החג בצלחות שהכניסו לנו דרך החלון..
התאומים, שהיו ממש קטנטנים, ישנו לאורך כל הדרמה :)
מזל שהמשפחה שלי אוכלת מאוד לאט, המנועלן הגיע אחרי שעה וחצי, והספקנו לשבת לקינוח עם כולם!

ללא ספק ארוחה הכי מביכה שיכולה להיות!!!סוכות לפני כשנתיים הוזמנו בעלי וילדיי לארוחת חג אצל זוז חברים ומשפחתם זו הפעם הראשונה שלא בחיק המשפחתי.ש לנו .ואז כשאנחנו מתיישבים לארוחה לאחר הברכה גשם זלעפות מלווה רוחות רעמים..ממש הרס רציני כל האוכל הסלטים הכל נירטב היינו המון מבוגרים וילדים ,צרחות בכי לא ידענו מה לעשות…מהר נכנסנו למרפסת הקטנה עם קורת גג והיינו חסרי אונים המנגל נרטב הבשר שלא נדבר…בקיצור לא היה מה לאכול

ארוחת החג הכי מוזרה הייתה בשמחת תורה בירושלים, התאספנו גרעין קשה של חברים ועוד מספר לא מבוטל של נספחים, ככה שסך הכל היינו כ20 אנשים סביב השולחן. בגלל שרשימת האורחים הורכבה מחבר מביא חבר מביא חבר, קרה אקסידנט מביך במיוחד, והסתבר שאחת מחברות הגרעין הקשה הולכת לשבת ערב שלם עם נספח מרוחק שלמרבית הצער היה בנוסף לכל בחור שהיא יצאה איתו כחודש וחצי, הייתה מאוהבת בו קשות ויום אחד הוא פשוט חתך ממנה ונעלם. פתאום הוא מופיע עם עוד שני חברים, לבוש יפה וכולו מחוייך (עד שהוא ראה אותה ונהיה כולו מובך, אבל כראוי לסוג הטיפוס, הוא מיד התאפס על עצמו וניגש להגיד לה שלום, כאילו היו מכרים ותיקים). בקיצור היא יושבת שם מושפלת ולא יודעת איפה לתקוע את המבטים שלה ומצד שני- בכל זאת מדובר בבחור שווה ביותר שלקח לה הרבה זמן להתגבר על ההיעלמות שלו והיא עדיין דלוקה עליו. מהר מאוד, בין יציאות וכניסות למטבח לצורך הבאת מאכלים לשולחן, הסיפור עבר בנינו- חברי הגרעין הקשה, והחלטנו להוכיח לבחור את גודל ההפסד שלו. סוכם שכל הבנים חברי הגרעין הולכים לפלרטט עם הבחורה עד סוף הערב ולהוציא אותה שווה ומחוזרת בעיניי הבחור. הסוף האידיאלי לסיפור היה שהוא התרשם עמוקות מעוצמת ההפסד, ניסה את מזלו בשנית והיא נפנפה אותו, אבל האמת העגומה היא שעם התקדמות הערב הבחור הלך והתקרב אליה ובסוף הם אפילו התנשקו. אחרי הערב הזה היא אומנם לא שמעה ממנו יותר, אבל את התחושה המעפנה היא מיגרה באמצעות האמירה הנחרצת: "זה היה הערב הקסום ביותר שהיה לי בחיים".

ארוחת החג היחידה שהייתה לי מוזרה קרתה לפני שנים.. הייתי חיילת משוחררת ונסעתי לטיול אחרי צבא לתאילנד, נחתנו 6 בנות בבנקוק ומשם לקחנו מיד טיסה לצפון תאילנד, טיילנו שם למשך כמה לפני ראש השנה. ורובנו רצינו בכל מאודינו להגיע לבית חב״ד בערב ראש השנה ולחגוג עם כולם, אבל בבוקר החג לא קמנו בזמן בעיירה שטיילנו בה, פיספסנו את האוטובוס שייקח אותנו לשם, אח״כ הצלחנו לעלות לאוטובוס איטי, מצחין ומלא מקומיים והשעה החלה להיות מאוחרת מאוד, חששנו שלא נגיע בזמן. מהאוטובוס ירדנו מהר למוניות, משם בריצה לבית חב״ד בלי לשים לב שאנחנו לובשות גופיות ומכנסונים קצרים, שערנו סתור, מסריחות מהריצות והרפתקאת התחבורה שעברנו, צורחות מהתלהבות נכנסנו ישירות לאולם מלא באנשים לבושים חג ומסתכלים עלינו בהלם מוחלט. אישה חביבה נתנה לנו פיסות אל-בד להתכסות בהן וככה העברנו את הערב, בקצה האולם מקבלות מדיי פעם מבטים מגחכים משאר האורחים וברחנו לפני סוף הערב. עד היום בכל ערב ראש השנה אנחנו נזכרות בערב הזה וצוחקות..

לפני שנתיים כשההורים שלי היו בחול הוזמנתי לארוחת חג אצל חברה בבית. סבא שלה אלמן , ופתאום הוא הגיע לארוחה עם חבר והחליט לנצל את המעמד כדי לצאת מהארון. כולנו היינו בהלם אף אחד לא היה ערוך לזה ואמא שלה ( הבת שלו ) התחילה לצחוק בהגזמה , אני הצטרפתי לצחוק וכן הלאה. הסבא היה המום מהתגובה ומאוד נעלב . לא ידעתי מה לעשות באותו רגע הרגשתי כאילו אני באיזו מתיחה. לבסוף נרגעו הרוחות אחרי שחברה שלי השליטה קצת סדר . אבל זו ללא ספק הייתה ארוחה שאזכור.

זה התחיל בבוקר החג הוזמנו לארוחה אצל קרובת משפחה התארגנו ולבשנו בגדי חג ואני השקעתי באיפור ואפילו נעלתי נעלי עקב..
כהשגענו כל המשפחה כבר הייתה שם .. שאלתי אם לעזור במשהו מתוך נימוס ואיך לא?! נעניתי בחיוב קמתי לעזור ונכנסתי למטבח ואז אני מגלה שלא הכינו כלום!! ואז נקלעתי לתוך מצב שבו אני מכינה סלטים ל30 איש ומשפדת את הבשר ועושה הכל ועוד עם עקבים ואיפור שנוזל לי מהבצל !!
הסיוט של חיי.. בסוף כולם היו מרוצים מהאוכל כי יצא מעולה וטעים השקעתי בסלטים ועשיתי כמיטב יכולתי .. האיפור הלך הרגליים כאבו ובמקום לצאת לבלות עם הילדים חזרנו הביתה ורק חיפשנו איפה המיטה..

הארוחה הכי מוזרה שאני זוכרת זה היה בראש השנה,חגגנו פעם ראשונה אצל דודה שלי,התחלנו לאכול ופתאום השולחן קרס,לא ידענו אם לצחוק או לבכות,היינו המומים ,מסתבר שהיא לא סגרה טוב את השולחן,עד היום זה מצחיק אותי כשאני נזכרת בזה

זה היה חג פסח אחד השארנו את הדלת פתוחה לאליהו הנביא ואז כל הילדים חיכו שהוא יבוא (סבא שלי היה מתחפש אליו) פתאום נכנס איזה מישהו שאנחנו לא מכירים והילדים שואלים אותו מי אתה? אנחנו מחכים לאליהו הנביא והוא עונה אני הוא אליהו הנביא תביאו לי את כל הכסף של ההורים שלכם ואז פתאום סבא שלי נכנס הבייתה ואומר אני אליהו הנביא והאיש הזה פשוט ברח בריצה. זה היה החג הכי מוזר שהיה לנו חחח…

הארוחת חג הכי מוזרה שהייתי בה הייתה לפני שנתיים שביקרתי במקסיקו ( בקנקון) , וחגגתי בבית חב"ד בו הגיעו כל מיני זוגות של ישראלים יהודים ותיירים שרצו לחגוג את החג, והיו זוג אחד שהיו מלחיצים בצורה מפחידה וכל הזמן תקעו בי מבטים שאכלתי את העוף, זוג ילדים קטנים שלא הפסיקו לתת לי ( בלי כוונה) מכות מרפקים משני הצדדים, זוג דתיים שניצלו את החג לשתיית בקבוקי יין ובמהלך כל הבלאגן כולם שרים ומעבירים תפוח בדבש שחלק מהדבש בטעות נפל על השולחן ועל אחד האורחים… ולמטה מתחת לשולחן מתרוצצת הכלבה המתוקה שהייתה שם לאחד האנשים… זה באמת היה ארוחת החג הכי מוזרה ומצחיקה שהייתי בה(: חחחח…. החלק הכי הזוי שבסוף כולם, שבאו מרקעים שונים מדינות שונות ישבנו ביחד לארוחת חג דיברנו, נהנו ומצאנו כל כך הרבה במשותף… מאחלת לכולם חג שמח! מיגל

הארוחת חג הכי מוזרה שהיינו בה הייתה השנה שבה החלטנו להתפצל כל המשפחה, ולעשות ארוחה קטנה רק עם ילד אחד שלנו ולא עם כל הארבעה.
מפה לשם עוד ילד ביקש להצטרף ועוד ילד וכל כולם… וכלאחד אמר שהוא יביא משהו לאכול ושכחתי להגיד להם שהאחים שלהם באים.
כשהגענו כל הנכדים וכל הילדים גילו אחד את השני ומאוד שמחווגיללינןו שכולם הביאו את אותו מאכל כך שישבנו כולנו בפיג'מות ליד שולחן האוכל הערוך ואחריו מחא סירים של של דגים מכל הסוגים וכל המינים וזה היה מהנה

ארוחת החג (הבהחלט) הכי מוזרה שהייתי בה היתה שכשאמו של הבחור איתו יצאתי באותה תקופה הזמינה אותי לארוחת חג הפסח , הקשר היה ממש טרי באותו הזמן ,סה״כ כשלושה חודשים יחד אבל לא יכלתי לסרב לה מכיוון שהיא היתה נשמעה ממש מקסימה באותה שיחת טלפון כשהזמינה אותי (יש לציין שעוד לא פגשתי אותה או אף אחד מבני משפחתו באותו הזמן) ובכן… היא הזמינה אותי לארוחת החג וציינה בפניי ששאר הילדים עומרי שני וליאל ממש ישמחו להכיר אותי , אז כמו שציינתי לא יכלתי לסרב והגעתי לארוחת החג , התכוננתי שעות קניתי עוגה ויין התלבשתי , התמרקתי והתצחצחתי למשעי , הלב החסיר פעימה כשדפקתי בדלת של ביתם בפעם הראשונה , בן זוגי חיכה לי כבר שם ורק חיכיתי כבר להיכנס ולהכיר את כולם, אמו פתחה לי את הדלת , ממש כמו שדמיינתי אותה , חייכנית לבושה בהידור ומקסימה נתנה לי נשיקה הגשתי לה את העוגה והיין בחיוך ועוד לפני שהספקתי לתהות איפה שלושת הילדים …בזוית העין קלטתי את שולחן החג ערוך כהלכתו ועל שניים מהכיסאות ישבו חתולה בשמלת מלמלה וכלב מעונב ולבושים בבגדים מהודרים משל היו חתן וכלה …לא ידעתי אם לבכות ולצחוק ובטח ובטח לא עבר בראשי (כנראה מההלם) באותו שבריר שניה שמדובר אולי בעומרי ושני או שני וליאל (wtf?!) ועוד לפני שהספקתי לעכל מה אני רואה פה אמו ניגשה אליי והציגה לדבריה את 2 ילדיה המקסימים עומרי וליאל ( עומרי ושני מה חשבתי לעצמי הרי רואים שאלה עומרי וליאל!) בכל אופן התגובה האוטומטית שלי (ואין לי מושג למה) היתה לשאול אז איפה שני ? לא הספקתי לקבל תשובה כשלפתע התעופף לי מעל הראש תוכי ( סליחה, תוכית!) צווחנית וקראה בקול : שני, שני!! הסתכלתי על בן הזוג שלי בתדהמה , הוא חייך את החיוך הכי דבילי שראיתי מעודי ואמר: ״ברוכה הבאה למשפחה שלנו !״ פה בערך הבנתי שאין לקשר הזה עתיד .

המוזר שלי ועוד 2…
הוזמנתי לארוחת חג אצל משפחה בהונג קונג כאשר הייתי בשנת שירות.למשפחה המארחת היה בן חתיך הורסססס שחצי האי הונג קונג חיזרו אחריו.
הבן היה קניין בגדים באחת החברות המובילות בעולם.
בכדי להרשים את הבן ההורס קניתי שמלה חדשה מקלאב(רשת גדולה), שהחמיאה מאוד. רק מה… שכחתי שקלאב זו רשת גדולה ולארוחה הגיעו עוד 2 אורחות עם השמלה שלי(!)…מצאנו את עצמנו 3 נשים עם אותה שמלה,מוזר ומפחיד ביחד!

חג פסח. המיקום: אנגליה. הזמן: לפני מספר שנים.
מצאתי את עצמי ערב לפני החג משוטטת באפליקציית היכרויות ליהודים. במקרה יצא שבאותו הערב היה לי מאצ' עם בחור יהודי שגר לא רחוק ממני. בשיחה שיזם שאל אותי מה אני מתכננת לעשות בערב החג(בכל זאת יהודי), ועניתי בטון מיואש, חצי בצחוק, שאני מתכוונת להתחבר לסקייפ ולצפות בארוחת ערב החג של המשפחה בארץ.
לא האמנתי שהוא יזמין אותי לחגוג אצל המשפחה שלו.
בצעד שלא מאופיין לי נעניתי להצעה ובאותו ערב חג מצאתי את עצמי בסיטואציה סוריאליסטית- מנסה לעכל בו זמנית שאני באיזשהו סוג של דייט, עם המשפחה של אותו בחור(בעלת הרבה נפשות, חייבת לציין) מתבוננת מהצד על המתרחש באנגלית בריטית מדוקדקת, המלווה בגברים מעונבים ונשים בשמלות מנצנצות ובמנהגים ספק ישראלים ספק יהודיים (מאוחר יותר כשחיפשתי בגוגל גיליתי להפתעתי שהם אכן היו יהודיים, רק פחות ישראלים..או לפחות לא הישראלים שהכרתי). חלק מן המנהגים היו לטפוח אחד לשני בגב בעזרת כרפס (כפי שהיכו אותנו המצרים) ולהיכנס לחדר מחופשים כמו אליהו הנביא (כשבהמשך היתה הצגה שלמה המובנית בדקדקנות על ידי הילדים במשפחה). מלבד זאת, ניסיתי להתאים את עצמי לכללי הנימוס הבריטיים, לחייך כשצריך וגם כשלא צריך (בכל זאת, אין להתעלם מהפער התרבותי) ולספר לכל המתעניינים (והיו הרבה כאלה) שאני מכירה את מיסטר שוורצנברג (הלוא הוא הדייט שלי) מזה כשעה (ובו בעת להסתיר את התחושה כי נוכחותי כאן הינה דבר לגיטימי לחלוטין).
הרגשתי מנותקת ולמען האמת זה גרם לי להרגיש אפילו יותר לבד (עד כדי כך שכבר ממש רציתי לחזור לדירה הריקה!).
כשליווה אותי אותו אדון שוורצנברג הביתה, שאל אותי האם ארצה להיפגש איתו שוב. השבתי בנימוס שאני מודה לו על הערב ובהומור הוספתי שהדייט הבא שלנו יהיה בחג עם המשפחה שלי בארץ. מסתבר שזה לא הצחיק אותו (שוב, הקושי לגשר על הפערים התרבותיים) ומאז לא נפגשו דרכנו.
מצחיק איך שלבסוף הכל נפל על השימוש בהומור ישראלי ולא על אותה ארוחת חג ביזארית.
אך לפחות יצאתי עם מסקנות- ארוחת חג לא יכולה לשמש כתפאורה לדייט ראשון…וגם שיש לעשות שימוש מושכל בהומור ישראלי כשהוא מובא בפני בריטים.

ארוחת החג הכי מוזרה שהייתי בה היתה לפני שנתיים שעשינו את החג בקיבוץ בצפון. היו המון משפחות שלא הכרנו אז זה היה די מוזר היו שם מלא אנשים מתינוקות ועד סבים וסבתות וזה יצר תחושה של משפחה אחת גדולה למרות שהרוב לא הכירו אחד את השני. כששרנו את שירי החג ביחד זה הרגיש ממש מאחד וכיף וכולנו התרגשנו. זו היתה ארוחת החג הכי מוזרה שחוויתי אבל ללא ספק הכי טובה וזו חוויה שתישאר איתי לעוד הרבה זמן! אם יש לכם את האפשרות תנסו לעשות את החג בקיבוץ זה כל כך מזכיר בית, חופש ואחדות…

היינו מוזמנים למשפחה של אשתו של אחי לסדר פסח. אב המשפחה היה בתקופה של דיאטה ולא ממש אכל כל היום, ולפני תחילת הארוחה הוא שתה וויסקי שכנראה השפיע עליו חזק מדיי. הוא התחיל להלבין ולהרגיש לא טוב, והחליטו לקחת אותו לחדר שלו לטפל בו. נאצלנו להתחיל את הסדר בלעדיו, תוך כדי שאשתו ובתו רצות לסירוגין- מטפלות בו ודואגות לשלומו. כמובן שהוא כבר לא חזר אלינו אלא נרדם בסופו של דבר… וככה חגגנו את סדר הפסח…

בדיוק לפני שנה התחלתי לצאת עם בן הזוג שלי, יצאנו כמה דייטים והגיע יום כיפור אותו העברנו יחד, במוצאי החג אמא שלו, שלא ידעה אפילו שהוא יוצא עם מישהי, הזמינה אותו לארוחה ששוברת את הצום, כיוון שהייתי אצלו – הוא הזמין אותי להצטרף, וכך ב'דייט' החמישי שלנו הכרתי את כל המשפחה שלו, כולל האחים, הדודים…כולם.
היה מאד משעשע לעבור תחקור משפחתי ממשפחה של בחור שאני לא מכירה היטב.
היום אנחנו מאורסים ואחרי הרבה ארוחות משפחתיות משותפות (: כך שיצא מצוין

ארוחת החג המוזרה ביותר הייתה כשגרנו בארה״ב והזמינו אותנו השכנים האינדיאנים שלנו לחגוג איתם את החג המסמל את תחילת השנה החדשה שלהם. תוך כדי הארוחה שרנו שירים בנוסח אינדיאני ורקדנו ריקודי עם מסורתיים עם השכנים. תוך כדי הריקודים נכנסו סנאים מהחלון שהיה פתוח וקפצו על השולחן והתחילו לאכול מהאוכל. השכנים ראו בזה ברכה והאמינו שזה מסמל על שנה מוצלחת. רק באסה שלא היה לנו מה לאכול אחר כך

ספטמבר 2010
אני בהריון ראשון עם הבכור שלי. השנה אנחנו בצד של אמא. אבל אופס… אמא מוזמנת למשפחה של כלתה הלוא היא גיסתי.
7:00 הגענו, חיבוקים ונשיקות מזוייפים
7:10 רגישה לריחות, עולה לי קצת קיא אבל אני מתאפקת
7:25 האחיינים משתוללים, קופצים על הספות, צועקים… אחד מהם תלש את הוילון (זה מה שמחכה לי?!)
7:40 סוף סוף יושבים לאכול, האוכל טעים אבל הכל עושה לי צרבת הצילו
8:25 מפנים מהשולחן, להריונית לא נותנים להתאמץ אז אני מתיישבת בנימוס ועושה קולות של שטיח
8:50 אני בדודה למתוק, איפה הקינוח??!
9:00 אמא של גיסתי מכריזה "ועכשיו אפרתי תנגן לנו רסיטל"
9:12 אפרתי עדיין מנגנת לנו בפסנתר
9:20 הסתיים המופע, גומעת נס קפה בשקיקה
9:25 נפרדים לשלום, ההריונית מתעייפת מהר… תירוץ טוב ללכת הביתה
חג שמייח

ארוחת החג הכי מוזרה שהייתי בה הייתה בדיוק לפני שנה בשוודיה.
יש לי משפחה רבה בשוודיה שלא ראיתי מלא זמן אז אני זוכרת שממש התרגשתי לראות אותם ונראלי שהם גם ממש התרגשו כי הם לקחו את ראש השנה צעד אחד קדימה . הגענו שבוע לפני ראש ותכננו לשהות שם במשך השבוע וקצת אחרי הערב חג. ,בהתחלה הכל היה כיף ורגוע אבל יומיים לפני ערב חג דוד שלי לקח אותנו לחווה בשוודיה ששם קטפנו קילו תפוחים אחר כך הלכנו לחוות דבורים ענקית שמאחוריה יש מפעל לדבש זה היה פשוט הזוי כי תכלס זה דברים שאפשר למצוא בסופר אבל לסיכום נהנתי מאוד ועשיתי חיים מטורפים עם דודים שלי ועם המשפחה וזה הכי חשוב.

כשהייתי בת 12 נסעתי עם סבתא שלי בתקופת החגים לטיול שורשים באוקראינה. את ערב ראש השנה חגגנו אצל דודה שלי עם כמה חברים שלהם. אחד החברים היה בתהליך של חזרה בתשובה ובסוף הארוחה החל לספר סיפור ששמע באחד משיעורי התורה אליהם הלך. תוך כדי הסיפור הוא רצה להביא חיזוקים מהתנ"ך וניסה בקושי רב להקריא איזהשהו פסוק רלוונטי. ואני ראיתי שהוא מתקשה ואמרתי לו שאני יכולה לעזור. לקחתי מידיו את ספר התנ"ך והקראתי את הפסוק בצורה ברורה. כשהרמתי את המבט ראיתי אותו מסתכל עלי במבט המום עם פה פעור, ככל הנראה הוא לא קישר באותו הרגע שאני האחיינית מישראל ואני רק יכולה לדמיין מה עבר לו בראש. דודה שלי שקלטה את הסיטואציה מיד הסבירה לו את המצב ואני עד היום לא שוכחת את הבעת הפנים ההמומה שלו.

סדר פסח בשנה שעברה, מתאספים לשולחן כל המשפחה, כולל גיסתי ההריונית עם תאומים בבטן (שבוע 35), בשבועות שלפני כולנו עשינו הימורים מתי צפויה ללדת (הפרס למנצח עמד על 500 שח..)
מתחילים בסדר, בעלי מתחיל את הברכות: דם, צפרדע, כינים, ירידת מים (ממש כמו בסרטים)…
עזבנו הכל על השולחן וליווינו אותה לבית החולים, נגמר בניתוח קיסרי ולידת בת ובן מהממים!!!
אין על חגי ישראל

לפני כשש שנים, אני ובן זוגי עבדנו בעגלות בארה"ב,
לקראת ראש השנה סידרנו לנו להתארח אצל משפחה יהודית בפרברי בוסטון.

הגענו בערב החג, לבית עץ ענקי שממוקם בתוך יער עם נחל זורם ליד, מקום קסום ומוזר. כשנכנסו פנימה הבנו שהמשפחה כוללת אבא והמון ילדים (אין אמא =אין אוכל) – במשך 4 ימים מצאנו את עצמנו אוכלים נקניקיות וכנפיים. אלו היו ארוחות החג המוזרות ביותר שהיו לי.

ארוחת החג הכי מוזרה שהייתי בה הייתה אצל אחד מהאקסים שלי בראש השנה או בפסח לפני כמה שנים….מעבר לזה שזה היה יחסית כשעוד לא ממש הכרתי את המשפחה שזה בפני עצמו די awkward הייתה לו דודה ממש מוזרה.היא הייתה עוברת בין כל הרווקים ומנסה לשדך להם מישהו.עד לפה הכל בסדר.למי לא הציקו בגלל זה בערב חג?!
הייתי בטוחה שסופסוף שנה ראשונה שלא יציקו לי כי יש לי חבר אבל לא! היא סיימה עם הרווקים ועברה לתפוסים וניסתה לשדך גם להם!!לא עזר שהסבירו לה מליון פעם שהם נשואים ולאלה יש בני זוג וזאת מאורסת היא פשוט לא הרפתה!!!
כנראה שהיא הייתה צריכה תעסוקה לשנה
הבאה……

הארוחה הכי מוזרה…..ללא ספק זאת ארוחה משפחתית ישנה מאוד שבה אחת הדודות החליטה להכין דג מאוד מוזר.. כשאני אומרת מוזר אני מתכוונת ממש מוזר, לא נראה טוב ומלא בקוצים ועצמות.
אף אחד לא נגע בדג שלה והרגשתי שהיא קצת נפגעת אז החלטתי לטעום ממנו ולהוציא אותה מהמבוכה.
זאת הייתה טעות כנראה רצינית מאוד כי מלבד זה שהוא לא היה כול כך טעים למאכל גם בסוף הערב מצאתי את עצמי בטרם כשרופא שולף לי מהגרון קוץ ענקי!! שנתקע מיד עם הביס הראשון הדג…
זהו מאז אני האדם הזהיר ביותר שאוכל דגים מפחדת שלא יתקע שם משהו לא רצוי שוב.
חג שמח לכולם!!

ארוחת החג המוזרה שהייתי בה , הייתה בליל הסדר
לפני כשנה .
יש לי בן זוג 8 שנים ולעולם לא חגגנו ערב חג ביחד
בליל הסדר הזה הוא החליט לבוא למשפחה שלי ובנוסף הביא את חבר שלו איתו .
זו הייתה ארוחה מוזרה מאוד ואז באמצע הארוחה הוא אמר שיש לו משהו להגיד והציע לי נישואים בשולחן ליל הסדר ..

חג אחרי שההורים שלי נפרדו. שניהם הזמינו אותי לחגוג איתם את החג.
אז נאלצתי ללכת לצד של אמא שלי ולאכול למרות שלא הייתי כל כך רעבה ואז באמצע ללכת לצד של אבא שלי שגם שם בקשו ממני לטעום כל מיני מאכלים ובגלל שלא רציתי לאכזב אף אחד אכלתי גם שם….

הארוחה הכי מוזרה שנכחתי בה הייתה לפני שנה , בראש השנה ,
אמא שלי לקחה על עצמה לארח 30 איש , התכוננה שבועות לפני , הכינה ,ניסתה ,קנתה ,נסעה , והביאה , אני לקחתי חופש מהצבא כדי לעזור לה לבשל .
שעה לפני שהאורחים היו צריכים להגיע , כל משפחה התקשרה להגיד שקרה מצב שהיא לא תוכל להגיע ..
היינו המומות , למה לא מגיעים אחרי כל העבודה הקשה שעשינו?
אחרי חצי שעה , דפיקה בדלת , כל כל כל המשפחה הגיעה ביחד וזה היה ממש מרגש והזוי!!!!

טוב ראש השנה לפני שנתיים, אמסטרדם פשוט כייף עד לארוחה. התארחתי אצל חבר ישראלי , זוג חברים שלו הזמין אותנו לארוחת חג. כמובן שנענו בחיוב חיכינו ליום והגענו מורעבים אליו. טוב נכנסים למארחים הביתה, שולחן ריק אין עליו כלום, חשכו עיניי אמרתי נחכה, אין סלטים אין שתייה סכום כלום,
מפה לשם מתיישבים ליד השולחן והדבר היחידי אותו זכינו לראות עליו זהו ריבוע עלוב של צלי שמספיק אולי לשני אנשים, לא אורז לא סלט ולא כלום . יצאנו מורעבים ומאוכזבים

בשנות ה90, כשהיינו נערות צעירות , אחותי ואני התארחנו אצל קרובת משפחה של אבא שלנו בברוקלין לארוחת חג. אם אני זוכרת נכון זה היה בראש השנה (או בליל הסדר של פסח). לא זוכרת בדיוק, רק זוכרת שרציתי לברוח מהשולחן כשהוציאו את הגפילטע פיש.
האווירה הייתה די מוזרה ועם תקריות מוזרות. רוב הזמן המבוגרים שבחבורה דיברו ביידיש ואחותי ואני בקושי הבנו מה הם אמרו. בשלב מסוים גם ציינו יום הולדת לאחת הנשים שם. שאלנו אותה בתמימות בת כמה היא, והיא ענתה שהיא בת 24. רגע אחרי זה היא צחקה ואמרה שהיא פשוט הפכה את הספרות ושהיא בעצם בת 42. היינו בהלם כי היא באמת נראתה רק בת 24. אבל השיא של המוזרות היה כשה"דודה" המארחת לקחה אותי הצידה ואמרה שהיא רוצה לתת לי מתנה לחג (הרי בד"כ האורחים מביאים מתנות). ציפיתי למתנה קטנה וצנועה, אבל היא לקחה אותי לחדר שלה ועל המיטה היה מונח מעיל פרווה חדש ויוקרתי. בתור טבעונית מגיל צעיר, אני נחרדתי אבל מתוך נימוס לקחתי את המעיל (שפשוט הגעיל אותי). כשחזרנו לבית של אבא שלי ואשתו, אני הודעתי להם חגיגית שבחיים לא אלבש דבר כזה מזעזע ושגם אם לא הייתי מתנגדת למעילי פרווה, בישראל לא קר מספיק בשביל מעיל כזה. אשתו של אבא שלי הייתה המומה ואמרה שאני לא נורמלית להשאיר את זה אצלם ולא לשים במזוודה כי זאת מתנה יקרה שעלתה הון תועפות. אבל אני התעקשתי והמעיל נשאר שם. בדיעבד, הייתי צריכה לקחת את המעיל ולמכור כדי לתרום ל"צער בע"ח" או ל"תנו לחיות לחיות". חבל שלא חשבתי על זה אז. דרך אגב, לאותה "דודה" היה כנראה FETISH למעילים או שתמיד חשבה שקר לי, כי בארוחת חג אחרת בשנה אחרת, היא נתנה לי מתנה מעיל עור יקר (הייתה דודה עשירה בלי ילדים וחיפשה על מי להרעיף מתנות). גם את המעיל הזה סירבתי ללבוש (הריח עשה לי בחילה) אבל הבאתי אותו לארץ ונתתי אותו לדודה אחרת שלי. בסה"כ, הדודה בארה"ב הייתה אישה טובה ונחמדה אבל עם טעם מזעזע במעילים…

בפסח לפני שנתיים בת דודה שלי הקטנה הלכה לחפש את האפיקומן ואחרי כמה דקות שהיא חיפשה היא מצאה עטלף במקלט ובמשך 40 דקות היינו עסוקים בלנסות להוציא אותו מהבית

כשהייתי בת עשרה המשפחה שלי עברה לגור בארצות הברית. לכבוד ליל הסדר ההורים הדתיים והשמרנים שלי החליטו לעשות סעודה גדולה ולהזמין חברים- משפחה ישראלית חילונית לסעודת החג. חוץ מהמשפחה הזמינו את עצמם הבן של השכנים שלומד בקולג', ההורים שלו טסו לקריביים בלעדיו והוא לא ידע עברית, בת הדודה שלי שהיגרה לסן פרנסיסקו וחברה שלה מסקוטלנד שהתגלתה בדיעבד כבת זוגתה הגויה (דילגנו על הקטע של שפוך חמתך על הגויים בהגדה)…
לקח לסדר להתחיל 3 שעות עד שהמשפחה החילונית הגיעה כי הם היו באמצע מרתון שר הטבעות, וארוחה לקח נצח להסביר לכולם באנגלית מה זה לעזאזל 10 המכות, וחד גדיא.

אצלינו לפני 8 שנים חג ראש השנה היה הזוי לא נתנו לנו לישון כל הלילה של ערב חג סבתא שלי טוענת שאם ישנים בערב חג ישנים כל השנה אז היא עומדת לנו על הראש ולא נותנת לאף אחד לישון אפילו לא לעצום עין ככה ערים עם גפרורים בעיניים אפילו לא לילדים הקטנים זה דבר שלא נשכח לעולם

הייתי בטיול בדרום אמריקה עם 3 חברות ובדיוק בפסח הגענו לבוליביה שידועה באוכל המאוד גרוע שלה. בסופו של דבר קיבלנו המון המלצות למסעדת בשרים מאוד טובה אז החלטנו ללכת לערב חג שם. הגענו ואז זיהינו עוד קבוצה של ישראלים שברו לחגוג שם. הם הציעו לנו להצטרף וככה יצא שעשינו ערב חג פסח עם חבורה של צעירים ישראלים שלא פגשנו לפני, קראנו מהגדה שהייתה לנו בפלאפון, שרנו שירים שתינו מלא, אכלנו המוןן והיה לנו חג ממש חווייתי שבחיים אני לא אשכח.

הוזמנו לארוחת חג אצל דודים שלי שבדיוק עברו דירה ולא ביקרנו בדירתם החדשה , מפה לשם נכנסו לבית לא נכון שמסתבר שבסוף היה גם משפחה רחוקה אז זה היה נחמד.

מאשרת את התקנון.

את ארוחת החג הזו לא אשכח בחיים אחרי גיל 18 פתחתי את התיק אימוץ שלי וגילתי על הוריי האמיתים ואחיי הביולוגים . . זה הסיפור האמיתי שלי . החלטנו שאנחנו מזמינים את אחי הביולוגי לארוחת החג למשפחתי המאמצת . ערב חג אני לובשת שמלה לבנה חגיגית ופרפרים בבטן והדופק שלי במדד 200 אם לא יותר …. פתאוום דפיקות בדלת אח שלי הביולוגי נכנס וקיבלתי הלם עד כמה שהוא דומה לי . הוא חיבק אותי חיבוק עז ולא הפסיקו הדמעות לרדת . . חשבתי שאני בתוך בועה או טריפ רע .. הוא ישב לצידי בשולחן החג . היה לי ממש מוזר לראות אותו לידיי ועוד עם המשפצה שלי הוא היה נראה לא שייך . לאחר הארוחה ישבנו לדבר במרפסת . מרוב שהיה לי ככ הרבה מה לשאול אותו לא ידעתי מאיפה להתחיל . עד שבוא בישר לי את הבשורה המרה מכל הורייך כבר לא בחיים . ואת זה לא ידעתי . רק הוא נשאר לי ממשפחתי אמא שלי המאמצת ידעה על כך ולא סיפרה לי זה היה ערב ראש השנה הכי הזוי בעולם . וקצת כואב . מקווה שזה ייכנס תוך לבכם זהו סיפור חיי שיהיה כתיבה וחתימה טובה

M.a.c שלום רב,
הארוחה הכי מוזרה שהייתי בא…
הייתה אצלי חמותי הגענו אליה השולחן היה ארוח והתחלנו לשבת ובעקבות זה שהיא אוהבת חיות יש לה 2 חתולים בבית ו3 כלבים בבית והם ישבו איתנו לארוחת חג !! לי בכל אופן זה נראה מוזר שכלבים יושבים בשולחן בארוחת חג .
שבת שלום מקווה שאהבתם תסיפור שלי ואשמח לזכור במוצאים של החברה שלכם
אושרית

לפני 5 שנים יצאתי עם מישהו וכעבור חודשיים של קשר הוא הזמין אותי לארוחת חג, לי לא היה נעים ת'אמת לפגוש את משפחתו כל כך מהר אבל זרמתי. יום לפני החג אכלתי משהו מקולקל או שהיה לי וירוס ולא עזבתי את השירותים וכשהבחור הזמין אותי לארוחה חששתי מאוד אבל הנחתי שעד הערב זה כבר יעבור לי. ובכן, זה לא עבר לי. ומה שקרה זה שישבנו לאכול, אני התקפלתי מכאבי בטן, ובאיזשהו שלב פשוט קמתי בנונשלנט שלי ואמרתי שאני צריכה להתפנות. התרוקנתי בשירותים וזו הייתה הקלה עצומה! לקחתי נייר טואלט בחיוך והתנגבתי.
מורידה את המים…. מה???? אין מים!!! זה לא עובד!!!! אעעאעעאההה!!!! משהתעכבתי זמן מה בשירותים הבחור בא לראות מה איתי ואמר "מאמי, היית אומרת שאת נכנסת לשירותים האלה, תפתחי את הברז הקטן ליד הניאגרה ואז תורידי את המים." ואני, "פווו.. מזללללל". אני מנסה לסובב, הבנזונה לא מסתובב!! אחרי כמה נסיונות שאני כבר מזיעה ועצבנית, הוא מאחורי הדלת ומשפחתו שומעת הכל, פשוט נתתי לו להיכנס עם ראש מורכן בבושת פנים. הוא ראה את כל תכולת הקיבה שלי והריח אותה גם כן. היינו ביחד שנה וחצי ונפרדנו כי הוא טס לארה"ב לשנה. עד היום לפעמים אני פוגשת את אחותו בקניון בחנות נעליים שבה היא עובדת וכל מה שאני רואה זה אותה מסתכלת עלי ובמקום פרצוף רואה קקי! בושות!!!

הייתי לבדי בלוס אנג'לס ואיכשהו בדרך לא דרך הגעתי
לחגוג את חג ההודיה באחוזה מפוארת בבל אייר
היו שם כל מה שיוכלתם לדמיין
משרתים לבושים במדים
אח אמתית עם בולי עץ שזרקו לתוכה מן אבקה שגרמה לאש לשנות צבעים
תרנגול הודו בגודל של פרה
עם בטטות מתוקות
מן רוטב אדום שנקרא גרייבי
ממש כאילו הייתי בסרט הוליוודי

והייתה שם גם ישראלית עם פה גדול ושאלות טפשיות ( להלן אני)

הבת של בעל הבית התחתנה עם שחקן פוטבול
בחור בגודל של בית כולו שרירים
השיחה נסובה על פוטבול ספורט שאני מבינה בו כמו שאני מבינה בננו טכנולוגיה זאת אומרת כלום
הדבר היחידי שידעתי שיש שם מלא חתיכים וכולם לובשים טייץ צמוד והם קופצים אחד על השני

אז כדי להשתלב בשיחה שאלתי אם יש הרבה גייז בספורט הזה עם כל הגבריות המתפרצת והבגדים הצמודים

באותו רגע נהייתה דממה בחדר
כולם נעצו בי עיניים ונהייתה שתיקה לא נעימה שנמשכה נצח ומבטים מלויים בבוז

הבחור החמוד – הבן הרווק של המליארד של בעל הבית שעד אותו רגע פלירטט איתי במרץ הסתכל עלי בגועל
ואני רציתי לקבור את עצמי

ארוחת החג הכי מוזרה שהייתי בה התרחשה לפני כשנתיים
אני והחבר היינו בדרך לארוחת חג לבושים ומגונדרים
באמצע הדרך פנצ'ר מקסים קלקל את האווירה ולא היה גלגל רזרבי

הצלחנו לסחוב על השוליים את הרכב עד שהגענו לכפר בדואי מסויים בדרך (תל שבע) יישוב ליד , מבועתים מעט נכנסו לבקש עזרה
ועד מהרה כששמעו על המקרה אירחו אותנו עם המון אוכל,שתייה ומאפים נהדרים.
הבטן שלו נופחה בדיוק כמו הפנצ'ר שתוקן לבסוף

לארוחת החג כבר חזרנו שבעים אבל יותר מהכל הוכח לנו שאהבת חינם לא תלויה בדת.

חג שמח :)

הייתי כמה ימים אחרי הפלה וכעסתי על הבן זוג שלי שלא מראה לי דאגה , הלכנו לאאוחת שישי אצל המדפחה שלו הוא היה מלא באנרגיה קשה כלפי ידבנו בשולחן אני חנוקה מדמעות ותסכול וכולם שם היו עסוקים בלדאוג שהוא מחייך ודמח וממני התעלמות מוחלטת במחשבה שאני אדמה בהכח !! הייתי מפוצצת דמעות וחנוקה והרגשתי לבדדדד לבד רציתי שהאדמה תפתח ואני יעלם משם … לא אשכח לעולם את התחושה הזאת זה צילק אותי ואני ממש חושדת מארוחות משפחתיות מאז

חברה טובה הזמינה אותי אליה הבייתה הערב פסח לאחר שההורים שלי נסעו לחג בחול, כשהגעתי אליהם הבייתה גיליתי שערב החג מתנהל כולו על הריצפה….. יש שולחן נמוך בגובה חצי מטר בערך המוצב באמצע הסלון וכולם יושבים מסביבו כל ספות וצזרןנונים וכך מתנהל גל ערב החג שנמשך קרוב ל 5 שעותתתתתת
חייבת לציין שזה אחד מהחגים השמחים ביותר בהם נכחתי , כששאלתי למה יושבים ככה הסבירו לי שזה מנהג עוד מארץ המוצא של הסבתא שיושבים בהסבה כמו מלכים ליד השולחן
היה לי כיף!

זה קרה לפני סדר פסח. הייתי חיילת וההורים שלי טסו לחול. אחי הציעה שאבוא להתארח אצל המשפחה של אישתו ואני כמובן הסכמתי.
הגענו לבית סבתה מהודרים ויפים וקראנו את ההגדה, ואז קרה משהו מוזר, בשיר ׳דיי דיינו׳ כל האורחים קמו ממוקמים והחלו להכות אחד את השני עם עלים של בצל ירוק. הייתה שם ממש מלחמת בצלים!
אני הייתי קצת בהלם וחטפתי מלא מכות אבל מהר מאוד הצטרפתי לחגיגה. בסוף השיר הסתבר לי שזה מנהג של העדה הפרסית.
אין ספק שהיה סגר מוזר מאוד אבל גם מצחיק!
Noaeisenberg123@gmail.com

התארחנו בארוחת חג אצל משפחתה של אמי ארוחת חג טבעונית היה נחמד ושמח אך חזרנו רעבים

ארוחת החג המוזרה ביותר שהייתה לי היא כשהוריי היו בחו"ל ואני הבכורה ושלושת אחיי חגגנו את החג עם שאר המשפחה בלעדיהם. פתאום במקום להיות עוד אחת מהאורחים התחלפו התפקידים והפכתי לאמא או יותר נכון לשוטרת – לדאוג מה יאכלו, איך יתנהגו ובעיקר להפריד כוחות כשצריך.
מאז התחננתי להורים לא לנסוע יותר בחגים :)

את ראש השנה לפני שנתיים ביליתי בקולורדו, ארה״ב, כחלק מתכנית חילופי שליחים של הסוכנות היהודית. המשפחה שאירחה אותי הייתה מקסימה, ובמשך הזמן הפכה ממש למשפחה אמיתית, והם גם היו מאוד משוחררים, ״פרי ספיריט״ כאלה. בארוחת החג הם הודיעו לכל המשפחה, אני ביניהם, שההורים נפרדים כי האמא התאהבה בחברתה הטובה ביותר. הייתי קצת בהלם אבל שאר המשפחה לקחה את זה ברוח טובה ובהרבה צחוק. חג שמח!

ארוחת החג הכי מוזרה שהייתה לי לקחה מקום בבית הוריי בראש השנה בשנה שעברה. בשעה טובה ולאחר מסכת עינויים ודחיות מרובות, הוריי עברו לביתם החדש, זאת לאחר שחיו בדירת 45 המטר שלי למשך חודש. העיכובים היו כה מרובים עד כדי כך שמחברת הטבחים טעו בתכנון הרכבת המטבח, כך שהוריי נשארו בכל חגי תשרי ללא מטבח. איך אפשר להעביר חגים ללא מטבח אתם שואלים?.. בוודאי שאפשר להתארח אצל אחרים, אבל לא, אמא שלי לקחה את זה לשלב (האקסטרים, בעיניי) הבא והחליטה לארח 30 אנשים לחג, וכל זה – ללא כיור, ללא כלים, ללא שיש… היו שם הרבה פלסטיקים וניירות כסף, הרבה אוכלים קנויים ומאולתרים ולחלוטין לא אוכל מסורתי שהיינו נוהגים לאכול בד"כ בחגים…פתחנו שולחן עמוס בכל טוב, עם עריכה מושקעת למשעי ועל טהרת החד"פ…אציין כי בבתינו מקפידים על שמירה על הסביבה כך שזה היה קשה בפני עצמו, האוכל שהוגש היה תערובת של אלתורים שלא הצריכו הכנות מרובות במטבח עם קניית מזון מוכן לחג, מה שאצלינו מאד לא נהוג ובישולים אותנטיים נלקחים ברצינות רבה. סיימנו את הארוחה עם איחולים לשנה מוצלחת ומתוקה לכל אורחינו, וכמובן שהפינוי ארך 2 דקות וזכיתי בפעם הראשונה מזה זמן רב לא לעמוד מול כיור (שלא קיים) ולשטוף את הכלים… אחרי איחולים וסליחות עברו להם חגי תשרי ועוד מספר שבועות לא קטן עד שהרכבת המטבח על כל חלקיו הסתיים, היום אנחנו צוחקים על איך העברנו את החג בשנה עברה, ויודעים שהשנה יהיה חג מוצלח, שמח, ביתי ומתוק לכל המשפחה!

ארוחת החג הכי מוזרה שנכחתי בה היתה לפני כמה שנים כשעבדתי בעגלות בארהב. הגעתי ממש יומיים לפני החג ולא הכרתי כמעט אף אחד. מצאתי את עצמי יושבת בשולחן חג, עם אנשים שאני לא מכירה ועם מאכלים שאין לי מושג מי הכין. ותוך שעה כשהאלכוהול נכנס לגוף הכל החל לזרום, היה מצחיק והתחברתי עם כולם.
ללא ספק, זאת ארוחת חג שלא אשכח!

ערב ראש השנה 2014, מלטה – אני ובעלי הטרי מחליטים ברגע האחרון להעביר את ארוחת החג בבית חב"ד המקומי . בשעת ערב נוסעים בקו 12 ומגיעים לשכונה חשוכה משהו בפאתי העיר. אורות ושירה בשפה מוכרת בוקעים מבית ואנחנו מבינים שהגענו ליעד… בשולחן ארוך ארוך יושבים יחד עם עשרות ישראלים נוספים ומוצאים את עצמנו מנהלים שיחה ערה עם מגדל בננות בצפון ומורה ללשון מהדרום…אנשים כמונו שהיה חשוב להם לשמר את תחושת החג והמסורת. ללא ספק החג המוזר ביותר אבל המהנה והמרגש ביותר שעברתי בחיי